®
פ ר ו פ ס ו ר מ ש ה א י ז נ ב ר ג ,
ש ס י י ם א ת ת פ ק י ד ו
כ מ ש נ ה ל נ ש י א ל מ ח ק ר :
"תו ך
חמש שנ ים
הכפלנ ו את
מימו ן -החו ץ
למחקר ים
בטכנ י ו ן "
" ס ב ל נ ו ת ה י א מ צ ר ך ח ש ו ב . "
פ ר ו פ ס ו ר מ ש ה א י ז נ ב ר ג
עם סיום תפקידו כמשנה לנשיא למחקר יכול
פרופסור משה איזנברג להתרווח בכסאו
בפקולטה להנדסת חומרים, ולסכם בסיפוק
שש שנות עשייה והישגים.
עם כניסתו לתפקיד קבע לעצמו פרופסור
איזנברג ארבעה יעדים ראשיים: גידול במימון
חוץ למחקרים; פיתוח תשתיות מחקר
בינתחומיות; הגברת המיסחור של הקניין
הרוחני של הטכניון; שיפור מצבו הפיננסי של
מוסד הטכניון למחקר ופיתוח.
בתחום הראשון עשה פרופסור איזנברג
מאמצים רבים כדי להביא לשינוי במודעותם
של חברי הסגל לחשיבותו של מימון-חוץ
למחקרים. הוא עבר בין הפקולטות, פנה
ישירות לחברי הסגל ובעזרת רשות המחקר
ומשרד הקישור לתעשייה ולשוק האירופי
הושגה התוצאה המרשימה: עליה משמעותית
במספר ההגשות, עד כדי הכפלתן ביחידות
מסוימות, ועליה משמעותית בזכיות: מ-03
מיליון דולר בשנת 3002 ל-15 מיליון דולר
ב-7002 וכ-5.36 מיליון דולר בשנת 8002.
בתחום השני היתה תנופה רבה מאוד. הוקמו
מרכזים בינתחומיים כמו מרכז ראסל ברי
למחקר בננו-טכנולוגיה, מרכז פיטר מונק
למחקר חדשני, המרכז למערכות אוטונומיות
ותוכנית האנרגיה החדשה. הוקם גם המרכז
הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה, אולם
בו היתה מעורבותו של פרופסור איזנברג
נמוכה יותר.
"אני רואה חשיבות רבה מאוד במחקר
הבין-תחומי, והטכניון מצוי בעמדה מעולה
בהיותו מוסד עילי טכנולוגי-הנדסי עם
פקולטות מדעיות ופקולטה מצוינת לרפואה,"
הוא אומר. "אני שמח שהצלחתי לחבר בין
חברי סגל מתחומים שונים וגם לספק להם
ציוד משוכלל, דוגמת מיקרוסקופ ה'טיטן'
וה'פיב' )מיקרוסקופיית אלומת יונים
ממוקדת(".
בתחום השלישי הצליח פרופסור איזנברג
להעלות את מודעותם של חברי הסגל
לחשיבות רישום הפטנטים. עם כניסתו
לתפקידו היו 03 הגשות בשנה, ועתה יש 001
הגשות בשנה. "הקמנו קרנות להשבחת הקניין
הרוחני, מפני שכאשר הולכים למיסחור מוקדם
מדי - המשקיע החדש מדלל את חלקו של
הטכניון. הדוגמה הטובה ביותר היא קרן
הורוויץ, שתרמה שלושה מיליון דולר לצורך
תמיכה בפרוייקטים מבטיחים אשר יוכלו
להתבסס יותר טרם מיסחורם. גם מכון אלפרד
מאן מהווה דוגמא טובה - הוא משמש מעין
חממה פנים-טכניונית לפיתוח פרוייקטים
בתחום הביו-רפואי."
התוצאה - שנת 7002 היתה השנה הראשונה
שבה הכנסות היחידה העסקית של מוסד
הטכניון למחקר ולפיתוח עלו על הוצאותיה.
"יש עוד פוטנציאל רב בטכניון," אומר פרופסור
איזנברג. "כמו, למשל, בתחום טכנולוגיית
המידע ובפיתוח פרויקט תאי הגזע העובריים.
סבלנות היא מצרך חשוב בתחום של מיסחור
הקניין הרוחני."
גם בתחום הרביעי נרשמה הצלחה רבה.
"המנל"מ הוא הממונה על מוסד הטכניון
למחקר ולפיתוח," הוא אומר, "אולם הניהול
היומיומי מופקד בידי מנהל המוסד. במשך
חמש השנים הראשונות לכהונתי כמנל"מ
שמש פרופסור צבי כוכבי כמנהל המוסד, ויש
לו תרומה מכרעת בשיפור מצבו הפיננסי של
המוסד. רק בשנה השישית, כאשר פרופסור
כוכבי התמנה לתפקיד משנה לנשיא ומנכ"ל
הטכניון, לקחתי על עצמי גם את הניהול
היומיומי של המוסד ושימשתי במקביל
לתפקידי כמנל"מ גם כמנכ"ל מוסד הטכניון
למחקר ולפיתוח. עלי לציין בסיפוק כי המוסד
צימצם בשנים האחרונות בהדרגה את
גרעונותיו התפעוליים, ובשנת 7002 הגיע
לראשונה, מזה שנים, לרווח תפעולי. זאת
באמצעות קיצוץ הוצאות, מכירת יחידות
שגרמו להפסדים )כגון המבדקה לבניין(, הגדלת
ההכנסות ממחקרים וממיסחור הקניין הרוחני,
ופעילות טובה ורווחית של כמה יחידות,
ביניהן מכון המתכות והיחידה ללימודי המשך."
כאשר נכנס פרופסור איזנברג לתפקידו הוא
חש שקיים קונפליקט בין הטכניון לבין המוסד.
"היום אלה שני גופים העוזרים זה לזה
ומשלימים זה את זה," הוא אומר. בעיניו יעד
המוסד הוא "יישום היידע הקיים בטכניון
לטובת המשק, התעשייה והטכניון עצמו."
לדבריו יש ידע עצום בראשיהם של אנשי
הטכניון ופוטנציאל רב בציוד ובמעבדות.
"המוסד מביא כספי מחקר, עורך מחקרים
עבור המשק והתעשייה, יוצר שותפויות
וממסחר פטנטים," הוא אומר, "וכולם נהנים
מכך."
ניכר בו, בפרופסור משה איזנברג, שהוא נהנה
מתפקידו. "התפקיד חשף אותי לשפע הידע
והמקוריות שיש בטכניון, ומצד שני נחשפתי
לעולם הגדול, למקורות המימון, לתעשיות,
לתוכניות לאומיות ובינלאומיות," הוא מספר.
"אירחתי בטכניון מאות אנשים, פוליטיקאים,
מדענים, ראשי תעשייה ומשק. אני נהניתי
ואני מקווה שגם הטכניון נהנה. אני מודה
לנשיא שבחר בי לתפקיד, לכל מי שעבדתי
איתו ולכל חברי הסגל אשר נתנו כתף להעלאת
קרנו של המחקר בטכניון."
47...,17,18,19,20,21,22,23,24,25,26 6,7,8,9,10,11,12,13,14,15,...1