21 / 68
עט
השדה
21
מחשבות על "התחלה טובה"
וינטר
אייל בר-איתן בשיחה אישית עם מוטי
לכבוד הגיליון המיוחד של "עט השדה" אשלים, המוקדש לעשייה של "התחלה טובה" וללמידה הבין-
מקצועית בפורומים המחוזיים של הגיל הרך, מובא להלן ריאיון עם מוטי וינטר, יו"ר הוועדה הבין-
התכנית הלאומית לילדים ולנוער בסיכון.
360°
משרדית של
במבט לאחור כיצד אתה רואה את ההמלצה של ועדת שמיד ואת החלטת התכנית הלאומית שבאה
בעקבותיה – לשנות סדרי עדיפויות למניעת מצבי סיכון אצל ילדים ולהשקיע יותר בגיל הרך?
ההמלצה של ועדת שמיד התבססה על סקר מקצועי וכלכלי שבחן את ההשקעות הדיפרנציאליות
של המדינה בכל הקשור לילדים ובני נוער בסיכון. התמונה שהשתקפה בתוצאות הסקר עוררה
פליאה: ילדים בגיל הרך זכו להשקעה הנמוכה ביותר מבחינת התקציבים המיועדים לטיפול במצבי
סיכון. בני הנוער היו במקום הראשון, אחריהם הילדים בגיל החביון, והילדים בגיל הרך קיבלו את
הנתח הקטן ביותר בעוגה. תמונת מצב זו עמדה בסתירה לאוריינטציה המניעתית שהנחתה את
התכנית הלאומיתמראשית דרכה. ההחלטה להרחיב ולהעמיק את התשומות בגיל הרך נועדה למנוע
התפתחות תסמונות מצוקה קשות בהמשך חייהם של הילדים. כשמסתכלים היום בפרספקטיבה
של חמש שנים, ברור לדעתי שהייתה זו החלטה מוצדקת וחיונית להציב את המניעה ואת הדגש על
הגיל הרך כעקרון יסוד של התכנית הלאומית.
מה לדעתך תרמה "התחלה טובה" לאורך חמש שנות פעילותה במסגרת התכנית הלאומית?
אני סבור של"התחלה טובה" יש תרומה גדולה מאוד לתכנית הלאומית. כל התחום של הגיל הרך
תפס תאוצה גדולה בחמש השנים שחלפו. "התחלה טובה" יצרה תשתית טובה לעבודה משולבת
של משרדי הממשלה השותפים בגיל הרך. היא סייעה להפלת המחיצות שהיו קיימות בין המשרדים
ואפילו יצרה "יחד" חדש, למרות העובדה שאין משרד דומיננטי שאחראי כיום במדינת ישראל על
הגיל הרך.
המשאבים הגדולים יחסית שהקצתה התכנית הלאומית לפיתוח הכשרה ותורה בגיל הרך, יצרו
הזדמנות היסטורית עבור אוכלוסיית הילדים בגיל הרך. בראש ובראשונה הצלחנו לפתח את המודל
הבין-משרדי למרכז גיל רך יישובי, שזה בעיניי הישג גדול. המודל גובש אחרי בחינה מעמיקה ודיונים
מתמשכים של המשרדים השותפים. כולם צמחו מהתהליך. זהו קונספט שילך ויתפתח, וכבר היום
הוא מוכיח את עצמו. הישג כזה אולי היה מגיע להבשלה גם בלי "התחלה טובה", אך לא במהירות
ובאיכות האלה.
כיצד אתה רואה את התפקיד של ג'וינט-אשלים כשותף לממשלה ב"התחלה טובה"?
צריך לזכור את ההקשר ההיסטורי. התכנית הלאומית הוקמה בתקופהשאחרי מלחמת לבנון השנייה.
ממשלת ישראל הייתה בפוסט-טראומה שכן חלק מהשירותים האזרחיים בזמן המלחמה ניתנו על-
ידי עמותות של המגזר השלישי. במשרד ראש הממשלה היססו אם להפקיד את התכנית הלאומית
בידי משרדי הממשלה לבדם. רעיונות שונים התגלגלו, בין השאר נשקלה האפשרות להסתייע
בעמותות כדי להקל על הממשלה בהרמת המשא של התכנית הלאומית. אני סברתי שדווקא לאור