Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  30 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 30 / 48 Previous Page
Page Background

30

אדריכלים יקרים

££

עמותת האדריכלים המאוחדים בישראל העניקה

את "אותות יקירי העמותה" לפרופסור אמריטוס

מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי

מיכה בורט

ערים על "פעילות למען האדריכל", ולאדריכלים

, חברי סגל נספחים

תגית כלימור ודוד קנפו

בפקולטה על הצטיינות מקצועית.

זכו במלגות אדאמס

רבקה בקנשטיין ואורי קרני

הדוקטורנטים

מטעם האקדמיה הלאומית למדעים. הטקס נערך בתחילת יולי, ואת

הרצאת-האורח נשא חתן פרס נובל פרופסור דני שכטמן. מייסד

קרן המלגות, מרסל אדאמס ממונטריאול, קנדה, נולד ברומניה

ב-0291 ועבר את מלחמת העולם השנייה במחנה עבודה שהקימו

הנאצים. כניצול שואה חסר כל הוא לחם במלחמת העצמאות, וב-

1591 הגיע לקנדה. ב-8591 ייסד את חברת הנדל"ן שלו, שעסקיה

גדלו במשך השנים, ובשנת 5002 הקים את קרן המלגות באקדמיה

הלאומית למדעים. עד כה זכו לקבל את המלגה היוקרתית

באקדמיה 59 חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים. מר אדאמס הוא

ציוני נלהב שהגיע לישראל במיוחד כדי לחלק את המלגות, להיפגש

עם מלגאים ומדענים ישראלים, ולחגוג את יום הולדתו ה-49.

גובה המלגה הוא 03 אלף שקל, המיועדים לארבע שנות

הדוקטורט, וזאת בנוסף לפטור משכר לימוד. נשיאת האקדמיה

הלאומית למדעים, פרופסור רות ארנון, מסרה כי תהליך הסינון

הקפדני מביא לכך שזוכי המלגות הם חוד החנית של חוקרי העתיד

של מדינת ישראל. בתום הדוקטורט הם יוצאים לפוסט-דוקטורט

באוניברסיטאות היוקרתיות בעולם, ורבים מהם שבים לארץ

ומאיישים משרות בכירות באוניברסיטאות ובחברות היי-טק.

, דוקטורנטית בפקולטה לפיזיקה, גדלה בירושלים

רבקה בקנשטיין

וכבר מגיל צעיר התעניינה במדע. כילדה היא השתתפה כמעט כל

שנה בחוגים וקייטנות של נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית.

בתיכון למדה בבית ספר פלך - תיכון דתי לבנות בירושלים -

והחליטה להתמקד במגמת פיזיקה אף שתכננה ללמוד רפואה.

במהלך שנות התיכון השקיעה זמן רב בפעילות התנדבותית, והקימה

.

CP

עם חבריה לתנועה מועדונית של קו-לחיים לילדים חולי

אחרי שסיימה את שירותה הצבאי בחיל המודיעין ביחידה 0028

במסלול חמ"ן שחקים (חמ"ן תלפיות לשעבר), למדה שנה בבית

המדרש הגבוה לנשים במגדל עוז, גוש עציון, ולאחר מכן פנתה

ללימודי פיזיקה באוניברסיטה העברית. במהלך התואר גברה

רבקה בקנשטיין ואורי קרני

דוקטורנטים מצטיינים:

ומלגות

פרסים

מיכה בורט

תגית כלימור

דוד כנפו

משיכתה לפיזיקה ניסויית ובאופטיקה לא-ליניארית, וכך הגיעה

לדוקטורט אצל פרופסור מוטי שגב, המתמקדת באינטראקציה

של אור וחומר ובסימולטורים קוונטיים במערכות אופטיות. במהלך

הדוקטורט בטכניון היא ממשיכה להתנדב, וכעת ממקדת את

פעילותה בתכנון פעילויות לילדים ונוער בנושאים מדעיים במסגרת

נוער שוחר מדע בטכניון.

"המחקר שלי מתמקד בשלב זה באנלוגיות אופטיות של גרביטציה

ויחסות כללית. תורת היחסות, שהוצעה על ידי אלברט איינשטיין

לפני מאה שנה, מתארת את ההתנהגות של כוכבים, גלקסיות

והיקום כולו. הדגמת תופעות של יחסות כללית וגרביטציה במעבדה

נשמעת כמעט כמדע בדיוני, אולם הדמיון הזה הופך למציאות

בשנים האחרונות במעבדות מחקר בתחום האופטיקה. לדוגמה, על

ניתן היום לתכנן חומר שהאור ינוע בו

metamaterials

ידי שיטת

על פני מסלול עקום באנלוגיה מושלמת לעיקום האור בנוכחותו של

כוכב מסיבי. תופעה זו קרויה 'עידוש גרביטציוני'."

, דוקטורנט בפקולטה להנדסת חשמל, נולד וגדל בחיפה

אורי קרני

ולמד בבית הספר הריאלי. משיכתו למדע בכלל, ולפיזיקה בפרט,

הובילה אותו ללימודי פיזיקה ומדעי המחשב בטכניון במסגרת

תוכנית העתודה "פסגות". הוא התמחה באלקטרו-אופטיקה וסיים

את התואר הראשון בהצטיינות. בתום שירותו הצבאי חזר לטכניון

והצטרף למסלול ישיר לדוקטורט, בהנחיית פרופסור גדי אייזנשטיין.  

קבוצת המחקר של פרופסור אייזנשטיין מתמחה בתופעות דינאמיות

בהתקנים אלקטרו-אופטיים שונים המשתתפים במערכות תקשורת

אופטית, כגון סיבים אופטיים, גבישים פוטוניים, לייזרים ומגברים

מוליכים למחצה. המחקר של אורי מתמקד בדינאמיקה של מגברים

אופטיים המבוססים על מבנים ננו-מטריים מוליכים למחצה

המכונים "נקודות קוונטיות". התקנים כאלה מאפשרים יצירה

והעברה של מידע בקצב מהיר במיוחד, ותכלית המחקר היא לתאר

את המנגנונים הפיזיקליים הבסיסיים המאפשרים זאת.

Pump-Probe

"כלי החקר שלנו הם בעיקרם ניסיוניים. בשיטת

מעוררים את המגבר האופטי הנחקר בעזרת פולס אור קצר (בערך

. אות אחר, חלש

Pump

חמישית פיקו-שניה) ועוצמתי, הוא אות ה-

, מוזרק גם הוא להתקן, וחווה את התוצאות של

Probe

יותר, הוא ה-

העירור. כך ניתן למדוד את התהליכים המתרחשים בהתקן בעקבות

העירור ולאפיין, למשל, את משך הזמן עד להתאוששות המגבר

וחזרת אוכלוסיות האלקטרונים למצב שיווי משקל.

"כדי להבין מה קורה בזמן העירור עצמו נעשה שימוש בטכניקה

, המאפשרת לאפיין את פולס העירור לאחר שעבר

FROG

המכונה

מההתקן ברזולוציה של כמאית פיקו-שניה. בחינה מדוקדקת של

החתימות הנישאות על גבי הפולס הזה, מאפשרת ללמוד על

התהליכים שהוא עורר וחווה בעצמו, כלומר על פני פרק זמן של

כחמישית פיקו-שניה."