¥±
‰È„Ȇ˙ÂÙη†Ì¯ÂʆÏÓ˘Á
כדי להציג שתיים מתוך מגוון עבודות המחקר המתבצעות היום
בטכניון הוזמנו שני חוקרים, חברי סגל צעירים בטכניון - ד"ר גיטי
פריי מהפקולטה להנדסת חומרים וד"ר דרור סליקטר מהפקולטה
להנדסה ביו-רפואית.
ד"ר גיטי פריי סיפרה על המחקר והפיתוח בהם היא עוסקת בתחום
פולימרים מוליכי חשמל ופולטי אור, והיישומים האפשריים שלהם
בהתקנים אלקטרוניים. פולימרים מוליכי חשמל פותחו לראשונה
בשנת 7791, וזיכו את מפתחיהם בפרס נובל בכימיה. בהמשך פותחו
גם פולימרים מוליכים למחצה. אלה מאופיינים בתכונות חשמליות
וכימיות ההופכות אותם לחומר גלם אופטימאלי לאפליקציות
אלקטרוניות גמישות וזולות.
ייחודם של הפולימרים שאותם חוקרת ד"ר פריי טמון בכך שבנוסף
לתכונותיהם החשמליות הם גם פולטים אור. תכונה זו מעניקה
לפולימרים יתרונות רבים ביישומים שונים כגון צגים )בטלפונים
סלולריים, במכשירי רדיו וכן בצגי ענק של מחשבים וטלוויזיות
עתידיים(. לפיכך מגלות חברות מובילות בתחום עניין רב בפיתוחם
של אותם פולימרים ושל ההתקנים המבוססים עליהם.
‰ÈˆÊȯÓÈÏÂÙÂËÂÙ†¨ÌÈÈ˘ÙÂÁ†ÌÈϘȄ¯†¨Ôȯ·ÈÙ
ד"ר דרור סליקטר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית עשה את דרכו
האקדמית בארץ ובחו"ל. שני תארים הוא השלים בפקולטה להנדסת
מכונות. את הדוקטורט עשה בהנדסה ביו-רפואית ואת
הפוסט-דוקטורט - בהנדסת חומרים. ד"ר סליקטר הדגים חלק
מהמחקר שבו יצר חומר ביולוגי-סינתטי, המאפשר התחדשות ושיקום
של רקמות סחוס פגועות, תוך שמירה על תכונותיהן הביולוגיות
והפיסיקליות. פרט להסברים על ההתנתקות מחומרים מתכתיים
ששימשו בעבר לצורכי השתלה הסביר ד"ר סליקטר על החומרים
הנמצאים היום בשימוש או בשלבי מחקר. לצורך הדגמה הוא העביר
בין הנוכחים דוגמה של החומר שעל פיתוחו הוא עובד במעבדתו.
נגע של רקמה, פיברין, רדיקלים חופשיים, פוטופולימריזציה - נשמע
מסובך? לא כששומעים את דרור סליקטר. הכל נשמע ונראה פתאום
כל כך ברור, כל כך פשוט - כל פגיעה ברקמה חיה היא ברת תיקון.
אם לא היום - בעתיד הקרוב.
על פי ההערכות, יביא פיתוח זה לפריצת דרך בטיפול בשברים
בעצמות, בנגעים חלולים בעצמות ובחידוש רקמות סחוס.
בהמשך ערכו האורחים סיור בשטח. במהלך הכינוס נערך סיור בשלושה
מוקדים בקמפוס. בביקור במעונות מזרח שמעו האורחים על החיים
במעונות במהלך שנת הלימודים, כאשר המגורים במעונות מאפשרים
לסטודנטים ללמוד בצוותים מחוץ לשעות הלימודים, והמספרים מורים
על כך שציוניהם של הסטודנטים המתגוררים במעונות גבוהים יותר.
פרופסור פרץ לביא, סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים,
סיפר על מבצע גיוס תרומות לצורך הרחבת המעונות המיועדים
לסטודנטים נשואים ואלה הלומדים לתארים גבוהים, כדי להגביר את
האטרקטיביות של הלימודים בטכניון. "בתפקידי כסגן נשיא הטכניון
הכרתי ארבעה זוגות שנפגשו במעונות והתחתנו בטכניון. ביקשתי מכל
אחד לתרום דירה לטכניון," אמר פרופסור לביא.
בחודשי הקיץ מאוכלסים המעונות על ידי סטודנטים הלומדים בסמסטר
קיץ או בוחרים להישאר במקום, וכן על ידי בני נוער המגיעים להשתתף
במחנות-קיץ שמתקיימים מדי שנה בקמפוס. השנה, בזמן מלחמת לבנון
השנייה, התרוקנו המעונות כמעט לחלוטין, לאחר שהלימודים בטכניון
הושבתו ומחנות הקיץ המיועדים לבני-נוער בוטלו.
לאחר הביקור במעונות מזרח המשיכו האורחים את הסיור וביקרו באגף
הנוער ע"ש אריה קרסו שנחנך לאחרונה במרכז לחינוך קדם-אקדמי,
שם סיפר פרופסור שמעון גפשטיין, ראש המרכז, על הפעילויות
המתקיימות בו.
ÂÈ˙„ÂÒ†ÏΆ˙‡†¯È‚ÒÓ†‡Ï˘†„ÁÂÈÓ†‰·Ó
הסיור הסתיים בביקור במרכז לננו-אלקטרוניקה ע"ש שרה ומשה זיסאפל,
שבנייתו הולכת ונשלמת בימים אלה. פרופסור יהושע זאבי מהפקולטה
להנדסת חשמל הציג בפני האורחים את הבניין, אותו הגדיר "מבנה
מיוחד שלא מסגיר את כל סודותיו." פרופסור זאבי סיפר כי האחים זהר
ויהודה זיסאפל, בוגרי הפקולטה ומי שתרמו להקמת הבניין לזכר הוריהם,
החליטו שעתיד הטכנולוגיה הממוזערת חשוב כל כך, גם לביטחון מדינת
ישראל, שעל הטכניון לנוע לכיוון הננו-אלקטרוניקה. זאת משום שמתוך
ניתוח והבנה של התהליכים המתקיימים היום אנחנו מבינים את ההכרח
ביצירת הטכנולוגיות הממוזערות המתקדמות ביותר.
סיכומו של המפגש המיוחד היה קריאה של נשיא הטכניון לעשרות אלפי
הבוגרים, אשר רבים מהם מחזיקים היום בעמדות מפתח בכלכלה,
בביטחון ובהנהגת המדינה, להירתם לפיתוח ולשמירה על מערך ההשכלה
הגבוהה בישראל בכלל, ובטכניון בפרט, לפני שיהיה מאוחר מדי.
ד"ר דרור סליקטר
מימין: יהודה זיסאפל, יעקב קוטליצקי, רות אלון ודן טולקובסקי בסיור
במרכז לננו-אלקטרוניקה
48,42,43,44,45,46,47 31,32,33,34,35,36,37,38,39,40,...1