‰¯Â˘ËÈί‡
20
”במפגש עם מתמטיקאים בבודפשט, לפני
ארבע שנים, שאלו אותי באיזו תוכנת הדמיה
אני משתמש,“ מספר פרופסור )אמריטוס(
מיכאל בורט. ”אמרתי להם, ’זאת התוכנה שלי‘
והצבעתי על הראש שלי ועל האצבעות.“
פרופסור בורט מגדיר את עצמו כאדם אנלוגי,
בלתי דיגיטלי. כשהוא נזקק למחשב הוא פונה
לאשתו, תמרה. ”אני, בניגוד למתמטיקאים,
ואפילו בניגוד לגיאומטריקנים רבים, ניחנתי
בראייה מרחבית טובה. אני רואה את הצורה
הגיאומטרית בדמיוני ורושם אותה מיד, על
הנייר, ברמת דיוק גבוהה ביותר.
”כמו בתחומי ידע אחרים, גם בתחום
הגיאומטרי אנחנו שטופי-מוח. גדלנו על
הגיאומטריה האוקלידית, וקשה לנו מאוד
לתפוס קונספציה גיאומטרית אחרת. אבל כיום
ברור שהגיאומטריה האוקלידית אינה מסבירה
את העולם באופן שלם וממצה.“ ואכן, בעבודת
המאסטר שלו ביצע בורט, תוך חריגה מן
הגיאומטריה האוקלידית, מיפוי ראשון מסוגו
של עולם הפוליהדרה )מצולעים תלת-מימדיים
בדרך כלל, עם פאות מישוריות וצלעות ישרות(.
התזה שלו היתה מהפכנית ומתקדמת כל כך,
שהבוחנים - ביניהם שלושת הפרופסורים
אביה השמשוני ז“ל )דיקן ארכיטקטורה(, דוד
יצחקי )דיקן הנדסת אזרחית( וערי ז‘בוטינסקי
)דיקן מתמטיקה( - ביקשו להכיר בה כעבודת
דוקטורט. כך הפך ”מיכה“ לד“ר מיכאל בורט.
ÂÈÈÁ ˙ÂÓÁÏÓ
פרופסור בורט נולד באוקראינה באוקטובר
7391. במלחמת העולם השנייה נהרגו אביו וכן
אביו החורג. אמו התחתנה בשלישית - הפעם
עם פליט פולני וציוני מושבע, שאיתו עקרה
המשפחה לפולין ובזכותו עלתה אחר כך
לישראל. ”אמי היתה צריכה להיות גיבורה כדי
לשרוד,“ אמר פרופסור בורט בראיון שנערך
איתו לאחרונה.
על קורותיו בצבא פרופסור בורט אינו מרבה
לדבר, אולם בעיתון ”במחנה“ נחשפו השנה
פרטים באשר לשני עיטורי המופת שקיבל -
האחד על חלקו בחיסול מוצב ירדני במלחמת
ששת הימים, והשני על כך שבלם את המצרים,
כמעט לבדו, בזמן ההתקפה על מתחם ”חמוטל“
)לאחר שנפצע במהלך חילוץ פצועים(. בכל
תולדותיה של מדינת ישראל זכו רק שישה
אנשים בשני עיטורי מופת. פרופסור בורט הוא
אחד מהם - והיחיד מתוכם שקיבל את העיטור
על פעילותו במסגרת שירות המילואים.
˙ȯÂÊÁÓ‰ ‰Ï·Ë‰
”אני פדנט בניסוחים,“ מזהיר פרופסור בורט.
”בכל שאר הדברים אני אנטי-פדנט, אבל
בניסוחים אני לא מסוגל לסבול אי-דיוקים.“ זו
הסיבה שהוא אינו מוכן להתפשר על תיאורים
כלליים של עבודתו, ועומד על רמת פירוט
שעשויה להקשות על הקורא מן השורה להבין
את כל הפרטים. ככלל, פרופסור בורט עוסק
במבנים מרחביים. באופן קונקרטי יותר מדובר
ב“מחקר מורפולוגי של הרשתות המרחביות
וחיוץ המרחב.“ הוא הקדיש מאמץ רב לחקר
הפוליהדרה. בשנת 4791 הוא פרסם, יחד
עם עמיתיו מהטכניון )וכמן וקליינמן(, מעין
”אינדקס“ של הפוליהדרה ההיפורבוליים
האינסופיים, והגיאומטריקן הנודע ברנקו
גרונבאום קבע כי זו הקולקציה המקיפה ביותר
בתחום. ”במהלך השנים יצרתי את ’הטבלה
המחזורית של היקום הפוליהדרי‘, שדומה
ביסודה לטבלה המחזורית של מנדלייב, וב-
6991 פרסמתי אותה.“ בשנת 2002 פנה אליו
וביקש
Space Structures
העורך של כתב העת
ממנו מאמר בנושא. ”אני מברך אותך על היותך
מבריק כל כך,“ כתב לו העורך, והציג את בקשתו.
אבל פרופסור בורט היה עסוק ולא התפנה לכך.
כעבור שנים התחלף עורך כתב העת והעורך
החדש, רנה מוטרו, פנה אליו באותה בקשה.
פרופסור בורט נענה לאתגר, וכיום הוא שוקד
על המאמר לכתב העת. לא שאין לו תלונות:
”זה מסיט אותי מהתחום העיקרי שמעניין
אותי בשש השנים האחרונות - מבנים ספוגיים
( ורשתות מרחביות.“
sponges
)
˙ÈÓ¢ÈÈ ‰·È˘Á ˙È˯‡È˙ ‰˜ÓÚ‰
לעבודתו התיאורטית של פרופסור בורט
מימושים פוטנציאליים שונים. את רעיונותיו
הסטרוקטורליים הוא פיתח ויישם למשל בפתרון
המבנה של ”ארובות השרב“ שהגה פרופסור
דן זסלבסקי מהטכניון - מערכות היוצרות
אנרגיית רוח המומרת לאנרגיה חשמלית.
מ ר ח ב ה ת י מ ר ו ן
” הפתר ו ן ה י ח י ד ל ג י ד ו ל הא ו כ ל ו ס י ן ו להצטמק ו ת עת ו ד ו ת הקרקע
טמ ו ן במרחב ה י מ י של י שראל , “ ט ו ע ן האר כ י טקט פר ו פס ו ר מ י כאל ב ו רט
48...,21,22,23,24,25,26,27,28,29,30 10,11,12,13,14,15,16,17,18,19,...1