7
ופיתוח
מחקר
טלי מס) מערכת תת-ימית המאפשרת למדוד, באופן
מדויק וברזולוציה גבוהה במיוחד, את שדה הזרימה בסמוך
קרני-לייזר רבי עוצמה,
ַ
להטרוקסניה. היא מורכבת משני מ
מערכת הדמיה מהירה ומערכת מיחשוב רבת עוצמה,
המספקת מידע נרחב ומפורט לגבי נתוני הזרימה.
תחלופת מים, אספקת מזון
המדידות נערכו במהלך הלילה בתמיכה של צוללים
מתנדבים. במהלך הניסוי התברר שאם נוגעים קלות
בזרועות ההטרוקסניה, האלמוג מכווץ את זרועותיו ומקפיא
את תנועתן למשך דקות. תופעה זו איפשרה לחוקרים
למדוד את נתוני הזרימה גם כאשר האלמוג מניע את
זרועותיו וגם כשהוא "קופא". בניסוי התברר כי התנועה
המחזורית של זרועות האלמוג דוחפת את המים מהאלמוג
אל המרחבים הפתוחים שמעליו. אף שהזרועות נעות ללא
תיאום ביניהן, האפקט המצטבר הוא העצמה משמעותית
של זרמי המים שמסביב למושבה, ובעיקר של מהירותם
האנכית כלפי מעלה. התוצאה היא הרחקה מתמדת של
מים מהאלמוג כלפי מעלה, כך שכל הזמן יגיעו אליו מים
חדשים.
תחלופת המים הכרחית לכל אלמוג, משום שהוא זקוק
לנוטריינטים (חומרי מזון), לחמצן (במשך הלילה) ולדו-
תחמוצת הפחמן (בשעות היום). תחלופת המים מבטיחה
שלאחר שהאלמוג מיצה את הרכיבים הללו מן המים
שבסביבתו, יגיעו אליו מים חדשים שיזינו אותו באותם
רכיבים חיוניים.
שיפור תהליך הפוטוסינתזה
במחקר התגלה טעם נוסף לתנועת הזרועות של
ההטרוקסניה: שיפור קצב הפוטוסינתזה של האצות-
האורחות של האלמוג.
אלמוגים הם בעלי חיים קדומים מאוד, שהחלו להיווצר
לפני מאות מיליוני שנים. אחד מ"סודות ההישרדות" שלהם
הוא "אירוח" של אצות סימביוטיות המבצעות עבורם
פוטוסינתזה.
במחקר קודם של אותה קבוצת חוקרים נמצא שתנועת
המים סביב אלמוגים מרחיקה את החמצן, וכך מונעת
קטיעה של מחזור הפוטוסינתזה. כעת ביצעו החוקרים
ניסוי, שבו נבדקו במעבדה כמה פריטים של הטרוקסניה
(שהוצאתם מהים אושרה על ידי רשות הטבע והגנים).
השערת המחקר היתה שפעימת הזרועות מרחיקה
את ריכוזי החמצן הגבוהים ובכך משפרת את תהליך
הפוטוסינתזה. ואכן, בניסוי המעבדה נמצא כי כאשר
זרועות ההטרוקסניה נעות, קצב הפוטוסינתזה גדול פי 5
ויותר מאשר בשעה שהזרועות אינן נעות. שינוי זה נובע
מכך שהתנועה מקטינה את ריכוזי החמצן שברקמת
האלמוג וכך מגבירה את קשירת הפחמן הדו-חמצני
.
RuBisCO
לאנזים הפוטוסינתטי
יישומים פוטנציאליים
המחקר האמור, שמומן על ידי הקרן הלאומית למדע,
. החוקרים
PNAS
פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי
מאמינים שלתהליכים שנבדקו במחקר - הרחקת מים
מהגוף הפועם והגברה של שיחלוף החומרים בינו לבין
המדיום הזורם מסביבו - ישנו פוטנציאל יישומי בהנדסה
וברפואה. בימים אלה עוסקת קבוצת המחקר בפיתוח
מודלים מתמטיים שיאפשרו שימוש בממצאים בפיתוח
מערכות שימושיות לאדם.
לא הכל
אבוד
טודנטים מהפקולטה למדעי המחשב פיתחו מערכת
ניווט בתוך מבנים, המבוססת על טלפון חכם.
המערכת, המאפשרת למשתמש להתמקם ולהתמצא בכל
מבנה גדול באמצעות המכשיר הסלולרי שלו, נבחרה
כפרויקט המצטיין בתחרות ע"ש אמדוקס.
המערכת נבנתה על ידי הסטודנטים דרור באום ואלכס
פורטנוב, בהנחיית איתי דברן מהטכניון וקונסטנטין אלסטר
מ"קוואלקום", והיא משרטטת - תוך פחות משנייה - את
המסלול שעל המשתמש לעבור ממקום הימצאו ועד ליעד.
תמונת המסלול נשמרת בשרת המיועד לכך, ואף מונפק לה
(ברקוד) שבו ניתן להשתמש שוב בעתיד.
QR
Code
"למעשה בנינו את התשתית ליצירה של מפות ניווט בתוך
מבנים, על סמך תרשימי ארכיטקטורה שלהם," מסבירים
דרור ואלכס. "אם יוצב בכניסה לקניונים ברקוד עם
התוכנית האדריכלית שלהם, ניתן יהיה לסרוק אותו בעזרת
הטלפון ולקבל מיד את המסלול הקצר ביותר לחנות
המבוקשת."
מערכת חדשה מאפשרת
למשתמש להתמצא
ולנווט בתוך מבנה
באמצעות טלפון חכם
ס
48...,8,9,10,11,12,13,14,15,16,17 2,3,4,5,6,1