שביעי

"יומ אחד, כמה חודשימ לאחר הגירוש מגוש קטיפ, חזרתי מהפעו טונ וראיתי ב לונ את חננ פורת וצבי הנדל. המ ביקשו שאיכנ לרשימה שלהמ לכנ ת. ירבתי, כי רציתי שחברונ תהיה נושא שמחבר מפל גות רבות ולא מזוהה רק עמ מפלגה אחת. גמ לא רציתי לשלמ את המחיר האישי. חננ אמר שלא ילכ עד שא כימ. הערכתי מאוד את שניהמ. לאורכ השנימ נעזרתי בהמ רבות, וחשבתי שזה לא יפה ל רב כשהמ פונימ אליי. "הלכנו יחד לביתו של הרב דוב ליאור, והוא אמר שאני צריכה לה תמודד לכנ ת. חננ הבטיח שאהיה ברשימה ולא באמת איכנ לכנ ת. אחרי משבר ההתנתקות, המ פשוט רצו שאנ ה להשיב את אמונ מצביעי הימינ במדינה. עברתי מיישוב ליישוב. ב ופ, באמת לא נכנ תי לכנ ת, וש מחתי". היא התמודדה עוד כמה פעמימ, ואפ ניהלה בהתנדבות את שדולת נבחרה 2013 ארצ ישראל, עד שב לראשונה לכנ ת מטעמ הבית היהודי. הליכוד תקפ אותה במהלכ הקמפיינ, והציג אותה כמי שתומכת בפעולות תג מחיר, אבל לאחר השבעתה, ככ היא מעידה, "פתאומ הרגשתי שאנשימ מכבדימ אותי, יותר מאשר בעבר. זה הטריד אותי, כי למדתי שצריכ לברוח מפני הכבוד. אבל אז הבנתי שהכ בוד הוא לא אליי אלא לערכימ שאני מייצגת. זו תחושת שליחות ואחריות כבדה. צעקות, דמעות והרבה אהבה למשפ 1960 טרוק נולדה ב חת כהנ הירושלמית, לאב עורכ דינ ולאמ שע קה בהוראה, הדרכה וטי פול, וגמ הייתה שחקנית תיאטרונ חובבת. "הבית היה מ ורתי. הלכנו לבית כנ ת בשבת, ולאחר מכנ צפי נו בטלוויזיה או נ ענו לימ. שמרנו כשרות ואבא בנה וכה, למרות שלא תמיד אכלנו בה. ההורימ שלי אהבו את המ ורת, אבל לא היינו דתיימ". ואיכ הבית היה מבחינה פוליטית? "שמאל מובהק", היא אומרת בנח רצות. "ההתלבטות הייתה אמ להצביע לעבודה או למרצ. אמא שלי העריצה את שולמית אלוני. אגב, כשהייתי כבר בכנ ת, אבא התייעצ איתי למי להצביע לפריימריז של העבודה. בש אפילו התקיימו ב לונ הבית 70 נות ה שלנו מפגשימ עמ פל טינימ. בזמני בחירות אבא שלי אמר למתפללימ בבית הכנ ת להצביע למפלגה שבה התמודדתי, אבל כששאלו אותו אמ גמ הוא יצביע לי, הוא השיב בשלי לה ואמר שהדעות שלו הנ לא הדעות שלי". וחצי הגיעה התפנית הג 16 בגיל דולה בחייה, עת החליטה לחזור בת שובה, דווקא בזכות הוריה. "למדתי בתיכונ ליד האוניבר יטה בירושלימ, שהיה מאוד אתיאי טי ונטה לשמאל. באחד ה מינריונימ התבקשנו לבחור את הזהות המרכזית שלנו, וכמעט כמו כל הכיתה בחרתי בזהות ישרא לית. כש יפרתי להוריי, המ הביטו זה בזו ואמרו שמבחינתמ זה כישלונ חי נוכי. 'ברור שאת קודמ כל יהודייה', המ אמרו לי, 'זו הזהות הב י ית שלכ'. זה טילטל אותי מאוד". טרוק הצעירה שמה לב שכל מי ש ימנ את זהותו כיהודית היה עמ רקע דתי, מה שהוביל אותה למ ע של חקר היהדות. "התחלתי ללכת יותר לבית הכנ ת ולהתעניינ בר צינות בדת ובמנהגימ. חיפשתי מקומ ללמוד בו יהדות בלי לעזוב את התי כונ, ומצאתי את השיעור השבועי של הרב חיימ דרוקמנ במכונ מאיר, שהיה אז בראשית דרכו". כשניגשה לרב דרוקמנ בתומ אחד השיעורימ, הוא הציע לה להתארח אצל משפחתו בשבת. טרוק קפצה על ההזדמנות. "מבחינתי זה היה הלמ תרבות. הבית היה קטנ, מלא בתשעה ילדימ, תלמידימ, אורחימ ואנשי צי בור. כל הבית היה ח ד וכלל ישראל. למדתי רבות גמ מהרבנית שרה דרו קמנ על קרבה ועבודת השמ, שהייתה חלק מכל דבר בחייה. התקופה במחי צתמ עיצבה אותי. הרב הדריכ בעלי תשובה לא להתנתק ממשפחותיהמ, אלא להמשיכ לאהוב, לחיות יחד וללבנ את המחלוקות. בעיניי זה מ ר לכל העמ". < התנאים בחברון היו קשים ומעיקים. תקלות, צפיפות, מגורים בתוך השוק. אבל הבנתי שאם אעזוב, אולי תתחיל מפולת בין מעט המשפחות שהיו שם. החלטתי להפסיק להתלונן קשה יותר היה לי סטרוק לאחר חדירת קליעים לביתה 2002 , בחברון 90 צילום: פלאש 07.08.2026 | כ"ד באב תשפ"ו | 12 גיליון | | 12