שביעי

איכ ההורימ הגיבו לצעד שלכ? "בהתחלה המ שמחו שאני מתע ניינת ביהדות. לקח להמ זמנ להבינ שזה רציני. המ היו הורימ אוהבימ ומ פרגנימ, ולא יצאו נגדי. היו ויכוחימ ולפעמימ צעקות ודמעות, אבל נוצר בינינו שיח מכיל. לצד המחלוקות היו אהבה עמוקה והערכה הדדית". כמעט כולם באו לשבעה עיקר הקושי של הוריה התעורר כשהחליטה להינשא לאברהמ טרוק, שבחר להקדיש את חייו ללימוד תורה. "המ היו בהלמ כשנישאתי לבחור ישיבה ושבחרנו בחיי תורה. בעלי היה אברכ שלמד כל היומ, ואני נשאתי בעול הבית והפרנ ה. המ לא הבינו את תפי ת התורה שלנו, אבל הקשי בו, שאלו ולמדו להעריכ. המ גמ עזרו לנו להתמודד עמ הכנ ות נמוכות ועמ הבחירה לגור בחברונ, שהייתה מנוגדת להשקפתמ. ב ופו של דבר המ אהבו את אברהמ לא פחות מאשר אותי"... התמודדות קשה יותר מאשר החזרה בתשובה הייתה המעבר משמאל לימינ הפוליטי. "זה היה קשה יותר משמי רת שבת, מצניעות, מהניתוק החברתי ומהוויתור על מ יבות. לאחר פטירת אבי, הילדימ שלי אמרו שהקשר עמ בא ו בתא לימד אותמ לאהוב את אחינו השמאלנימ. מבחינתי זו לא י מה. אלה החיימ שלי". הפעילות הראשונה שלה למענ ארצ ישראל התממשה עמ ההחלטה לעבור לגור בימית, בזמנ שחרב הפינוי הונ פה עליה. משמ, הדרכ ליישוב היהודי הייתה קצרה. "המעבר לחברונ היה מ קנה מחורבנ ימית שהיינו עדימ לו. רצינו למנוע חפ של עקירת יישובימ ומ ירת חלקי ארצ, ולכנ שינינו את התוכניות. "התנאימ הפיזיימ בחברונ היו קשימ ומעיקימ באותמ ימימ. תקלות חשמל, מימ וביוב, פחד, צפיפות ומגורימ בתוכ השוק. בשלב מ וימ נאלצתי לבחור בינ המשכ לימודיי בירושלימ לבינ הישארות בבית. אהבתי ללמוד, אבל הבנתי שבחינוכ יש לי תח ליפ ובחברונ אינ. שאמ אעזוב, אולי תתחיל מפולת בינ מעט המשפחות שהיו שמ. החלטנו להישאר. מאותו רגע אמרתי לעצמי שבמקומ להתלו ננ על מה שקשה, פועלימ לתקנ. ככ נכנ תי בהדרגה לעשייה הציבורית". עמ הזמנ, גמ בחברונ הבינו את מי כדאי לשלוח לשיחות ופגישות עמ פוליטיקאימ וקצינימ בכירימ. "כשאלופ הפיקוד או שר הגיעו, ביקשו שאציג גמ את עמדת התו שבימ". מאז, הכל הי טוריה. לפני , ניפצה 62 כמעט ארבע שנימ, בגיל טרוק תקרת זכוכית נו פת - כש מונתה לשרת ההתיישבות והמשי מות הלאומיות. היא פגה מתקפות אישיות קשות, אכ גמ כאנ ה יקה והזכירה לעצמה שמקורנ בציבור וב ערכימ שהיא מייצגת, ולא בה פ ציפית. יש לכ קשרימ טובימ עמ אנשי שמאל? "בהחלט. אני משתפת פעולה עמ התנועה הקיבוצית, ראשי מועצות, מכינות וגרעינימ, שחלקמ הגדול משתייכ לשמאל. בכנ ת ייעתי לפ נינה תמנו שטה ומרב מיכאלי לקדמ הצעת חוק להנצחת גולדה מאיר. הדבר המרגש ביותר היה שלאחרונה, בשבעה על בתי שושנה ז"ל, ניחמו אותי כמעט כל הח"כימ". חברת קבינט, לא משקיפה בזמנה הפנוי היא אוהבת להתפלל, 37 לטייל ולבלות עמ משפחתה. יש לה נכדימ, ולא פעמ היא שוקלת להוריד הילוכ כדי לבלות איתמ יותר, אבל המשימות הלאומיות קוראות לה והיא נענית. "הילדימ אירגנו לי פעמ מ י בת יומ הולדת מושק עת, וברגע האחרונ קבעו באותו יומ ישיבת קבינט. אז השתתפתי ב מ י ב ה , ובאמצע עז בתי ונ עתי לישיבה". הבחירות בפתח. מה התפקיד הבא שאת מכוונת אליו? "יש משרדימ שמעניינימ אותי, אבל הדבר שחשוב לי במיוחד זה להמשיכ להיות בקבינט - הפעמ לא כמשקי פה, אלא כחברה בעלת זכות הצבעה. ישראל נמצאת בצומת מדיני ביטחו ני, ואני רוצה להשפיע על הצעדימ • הבאימ שלה". יום אחד, לאחר הגירוש מגוש קטיף, חזרתי מהפעוטון וראיתי בסלון את חנן פורת וצבי הנדל. חנן לא הסכים ללכת עד שאסכים להתמודד בבחירות. בסוף רצתי ולא נכנסתי, ושמחתי ומה קרה למסיבה המשפחתית? סבתא אורית דמויות מפתח בתחילת הקריירה. פורת ואלוני ז"ל צילום: פרטי 90 צילומים: נתי שוחט, פלאש 13 | 12 גיליון | 07.08.2026 | כ"ד באב תשפ״ו |