שביעי

11 | 12 גיליון | 07.08.2026 | כ"ד באב תשפ״ו | א ורית טרוק בכלל לא רצתה להיות אשת ציבור, בטח לא 20 פוליטיקאית. עד לפני שנה היא עוד עבדה בפעו טונ בחברונ, אבל המציאות חשבה אחרת. "ככל שע קתי יותר בעבודה ציבורית, ראיתי עד כמה העבודה של חברת כנ ת קשה, מתישה, תובענית ומשתלטת על החיימ. ידעתי שזה לא מה שאני רוצה לעצמי. לא אהבתי את התרבות והמרפקימ. הכנ ת הייתה אז מקומ מאוד גברי, וכאישה, בטח דתייה, זה לא פשוט. אבל אז אירע הטבח במערת המכפלה". את הרצח של ברוכ גולדשטיינ ני ו גורמי שמאל לנצל כדי להורות על פינוי היישוב היהודי בחברונ, שבו היא מתגוררת, ו טרוק נקראה לדגל ועלתה בפעמ הראשונה על הרדאר ושא 8 הציבורי. "אמרו לי שזה צו ני צריכה להתחיל להגיע לתקשורת ולכנ ת. ח"כ מיקי איתנ ז"ל חנכ אותי וה ביר לי כיצד להתנהל. בשלב מ וימ הוא אמר לי 'את עוד תהיי חברת כנ ת'. צחקתי בלב ואמרתי לעצמי איזה כיפ לי שאני לא שמ. היה לי ברור שזה לא מה שאני רוצה לעשות". טרוק, שהייתה אז כבר אמ לשב עה ילדימ, המשיכה בעשייה הציבו רית ויצרה קשרימ רבימ. את המחמאה שהרעיפ עליה איתנ, אז יו"ר שדולת ארצ ישראל בכנ ת, היא הדפה - אכ את האורחימ שהתנחלו אצלה בבית כעשור מאוחר יותר כבר היה לה קשה הרבה יותר לנפנפ. <