Next Page  58 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 58 / 64 Previous Page
Page Background

09.06.17

/

„

"

—˜

ƒ‡

ƒ

"

†

/

260

ƒ‡Š

Ö

//

ˆƒŽ‡…Š ˜

"

‡Œ~

-

‡‡— ‘ƒŒ

/

6

Š’Ž–~ ‘ƒ‡

‚…’—Œ

˜

"

‡ Œ~

˜‡˜

"

‡Œ~

‚…’—Œ

,

‡Ž‡

ƒ˜

‚ƒƒ•˜…˜’ ˜

"

‡Œ~

–ƒŽ‚

–’‰

ŒŠ

Š•Ž–’

ƒ †’ƒ—‚

‹‡ŒƒŠƒ

ƒŒŠ

,

‡Š˜’Žƒ ‚Š~

ƒ‡‰Ž

‹…ƒ–‡ ˜

"

‡Œ~ ˜—–Œ ˜ŒŠŒ

~‚ —€–˜Œ

,"

‡‰–

ƒ‰Š‡ ‹‚—

‡˜ŒŠ…

"

˜

"

‡Œ~ ˜ƒƒŒ

ילדימ ניצולי שואה, חלקמ הגדול יתומימ, היו

בעיקר אלה שהרכיבו את המחזורימ הראשונימ של

כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה בפרט ואת רשת החינוכ

אמי"ת בכלל. מאז אמנמ זרמו הרבה מימ בירקונ, אבל

הרשת התפתחה והתרחבה עשרת מונימ, ומבינ מאות

אלפי בוגריה ישנמ גמ כאלה שהמשיכו במ ורת, וב

ניהמ ונכדיהמ מחוברימ לאמי"ת בקשר עבות.

אחת המשפחות הללו היא משפחת פרנקל. השו

פט דוד פרנקל מירושלימ למד בכפר הנוער אמי"ת

פתח תקווה, עוד

בתקופת המנדט

הבריטי; בתו,

דיני דויטש,

מלמדת במדר

שת אמי"ת 'באר'

בירוחמ; נכד

תו אלה דויטש,

למדה במדרשיית

'קמה'

אמי"ת

בירוחמ, ונכדו נפתלי דויטש, למד בישיבה התיכו

נית אמי"ת 'בלבב שלמ' בירוחמ, ולומד כעת בישיבת

הה דר אמי"ת 'אורות שאול', כפר בתיה-רעננה.

שנימ.

72

דוד היה חניכ באמי"ת פתח תקווה לפני

הוא הגיע לשמ אחרי ששרד את מחנה ברגנ-בלזנ.

"אחי ואני עלינו מהונגריה דרכ שוויצ, יחד עמ עליית

הנוער. רוב המשפחה שלי נרצחה באושוויצ. בח די ה'

ובעזרת אמא שלי הצלחנו לשרוד", הוא מתאר בהת

רגשות. למרבה הנ , הוריו ניצלו גמ המ, אכ הוא פגש

שנימ. "המ נשארו באירופה כדי

13

אותמ רק כעבור

לחפש את שתי אחיותיי הגדולות האבודות. במשכ שנה

וחצי המ ניזונו משורשי עצימ ביערות".

"

˜‡–

•–ƒ

ˆ~

ƒŽ–‡

"

בכפר הנוער של אמי"ת שהה שש שנימ. "לחצי

מהתלמידימ לא היה לאנ ללכת. לא היתה להמ משפ

חה בארצ, ומשפחות מאמצות לא היו אז בנמצא. את

כל התקופה הזאת העברנו באמי"ת. כל החיימ שלנו

היו שמ. זה היה בית פר דתי-חקלאי, חצי יומ למדנו

וחצי יומ עבדנו. היו לימודי קודש ולימודימ כלליימ

כמו מתמטיקה ואנגלית. למדנו גמ מקצועות. עבדנו

בכל הענפימ - גנ נוי, גנ ירק, לול, מ גריה, נגריה

וכריכיה. הייתי אחד היחידימ שזכו לעבוד בפלחה על

הטרקטור".

, דברו בליל שפות, כל אחד

17

עד

7

התלמידימ, בני

לפי מדינת מוצאו. "היה כלל ברזל, שקודמ כל לומ

דימ עברית ומדברימ אכ ורק עברית. א ור היה לדבר

בשפה אחרת. זה היה מאוד חכמ, כי ככ קלטנו יח ית

מהר את השפה, גמ קריאה וגמ כתיבה. היתה שמ פ

ריה ובכל יומ-יומיימ הייתי גומר פר".

פרנקל מתאר תקופה מלאה בחיי חברה תו ימ,

שכללה פעילויות מגוונות כמו נטיעת עצימ בט"ו

בשבט, ליל ה דר, תיקונ ליל שבועות של כל ילדי

הכפר עמ מנהל המו ד הרב יהושע בכרכ. "היינו מחו

לקימ לקבוצות לפי גיל. הרב חיימ דרוקמנ היה אחד

‚Š~‰ ‹‡–— —€–Œ

"

."

–ƒŠ –ƒŒ ‹‡–ƒ

‚Š~ƒ

‡Ž‡

,

ƒ

,

‡Š˜’Ž

:

ƒ

“–~

‚…’—Œ

‚˜‡‚

ƒŽ˜‡”…ŒŠ

–’‰

ƒ‡‚

ƒŽŠ—

‹‡‡…‚

.

˜‰ŠŠ

~Š

ƒ~

ƒ‰„—

‹‡‡…‡‚

…~

‡˜‡‡‚

.

–ƒŽ‚

–ƒ†•–†‚

Š

‚…Š’

ƒŠ