12.05.17 | ט"ז אייר תשע"ז| 256 גליוןשביעי | 48
-800-233-133 : האגודה להתנדבות, מוקד האגודה ………
י ו צר י ם שי נ ו י , ב ו נ י ם עת י ד
המערה של רבי שמעון בר יוחאי
בפקיעין קיימת מורשת יהודית שעלולה להעלם בדומה לשפרעם וכפר יאסיף. הכירו את
בנות השירות הלאומי שמדריכות סיורים במערה של רבי שמעון בר יוחאי ושומרות על הגחלת
בנות השירות של 'האגודה להתנדבות'
המשרתות בבית זינאתי, מעבירות מדי
יומ הדרכות ו דנאות בפקיעינ, בית זי
נאתי וגמ במערה של רבי שמעונ בר יוחאי.
במיוחד לל"ג בעומר - ריאיונ עמ הבנות
שמאחורי העשיה.
יהודית כהנ, רכזת בנות השירות של
האגודה להתנדבות באזור מעלות מ בירה:
"בנות השירות מדריכות במרכז המבקרימ
של אתר מורשת 'בית זינאתי' בפקיעינ הע
תיקה, כאשר חלק מההדרכות כוללות גמ
יור במערה של רבי שמעונ בר יוחאי. מדי
יומ הנ נפגשות עמ קבוצות מאוכלו יות שו
נות, גילאימ שונימ ורקעימ שונימ, במטרה
להעביר את יפורמ של 'שומרי הגחלת' -
היהודימ שלא גלו מהארצ, ביניהמ מרגלית
זינאתי, החיה בפקיעינ עד היומ".
רחל גרינשטיינ, בת שירות של האגודה
להתנדבות זו השנה השניה בפקיעינ, מ בי
רה איכ הגיעה לפקיעינ: "עברתי את מ לול
הקבלה למועצה לשימור אתרי מורשת, וב
שלב השני הציגו לנו את כל האתרימ. פקיעינ
נשמעה לי הכי ק ומה, וגמ צוות המוזיאונ
היה נראה נחמד ומכיל, מה שב ופ התגלה
כנכונ. חלק מההכשרות שלנו הנ של המועצה
לשימור אתרימ, ובהגדרה אני באמת מדרי
כה באתר מורשת ותפקידי להעביר הדרכות
לקבוצות המבקרימ, אכ בפועל אני עושה
כל מה שיעזור לפיתוח המוזיאונ ולשימור
היהדות בכפר )פקיעינ היא דרוזית(: עיבוד
האדמות החקלאיות לפי העונות )מ יק זי
תימ, זריעת וקצירת חיטה, זריעת וקטיפ
פולימ וחומו (, יצירת קשרימ מתוקימ וע
מוקימ עמ תושבי הכפר, שיווק )בכנ ימ,
בפר ומ וכו'( וגמ מענה לטלפונימ ויצירת
ביבת עבודה נעימה".
אוראל ליפשיצ, בת שירות של האגודה לה
תנדבות: "אני מרגישה שזו שליחות מטורפת,
גמ התכנימ שאנחנו מעבירות וגמ להיות עמ
מרגלית זינאתי. העבודה מאד דינמית - יש
ימימ מאד אינטנ יביימ עמ הדרכות אחת אחרי
השניה, ויש ימימ שזה יותר בנחת ויותר עבודה
שקשורה לשיווק והכנת מערכימ".
יהודית: "העבודה מאד דינמית, אינ יומ
דומה לחברו. יש הדרכות ויש גמ עבודת
כפיימ וחיבור לאדמה. יש את כל יפור המ
ערה של בר יוחאי, שהוא תמיד מרתק ופחות
מוכר, וגמ ליווי ותמיכה במרגלית זינאתי,
'שומרת הגחלת' בפקיעינ עד היומ שמ פרת
את יפורה למבקרימ".
רחל: "אני אוהבת להדגיש, שאמנמ ההילו
לה של רשב"י והמקומ שהכי מקושר איתו זה
מירונ, אבל את כל ה'זוהר' הוא כתב במערה
הקטנה הזאת בפקיעינ. יש יפור מעניינ על
איכ רבי שמעונ בר יוחאי יצא עמ בנו אלעזר
מהמערה לאחר שברחו אליה, ומבטמ שרפ
כל דבר חולינ. בת קול החזירה אותמ למ
ערה. לאחר שנה כשיצאו שוב פגשו אדמ,
אני אוהבת להדגיש, שאמנם ההילולה
של רשב"י והמקום שהכי מקושר איתו
זה מירון, אבל את כל ה'זוהר' הוא כתב
במערה הקטנה הזאת בפקיעין
אולי היה מראשוני תושבי פקיעינ, שהחזיק
שני הד ימ, אחד כנגד 'שמור' ואחד כנגד
'זכור'. והוא ה ביר שעבודת השמ כוללת
תורה ועבודה, ואת זה הפיצו רבי שמעונ ובנו
לעמ ישראל".
אוראל: "בכלל ה יפור של בר יוחאי
מדהימ ולא הרבה מכירימ אותו".
רחל: "יש יפוק מהמונ דברימ שלומדימ
פה: האנשימ המדהימימ שאני עובדת איתמ.
כל התרבויות והאמונות שאני מכירה כאנ
לעומק. וכמובנ, שימור המורשת היהודית.
בלי 'בית זינאתי' יתכנ שפקיעינ הייתה נש
כחת בדיוק כמו שפרעמ, כפר יא יפ ועוד
מקומות שאפ אחד לא מכיר היומ למרות
המורשת היהודית הענפה שמ. בשפרעמ
למשל, ישבה ה נהדרינ".
רחל: "הפעמ הראשונה שישבנו אצל
שכנה דרוזית לשתות קפה היה מבחינתי
רגע מיוחד. עלינו לבית שלה, היא לימדה
אותנו איכ מכינימ נכונ קפה שחור ערבי,
וקצת ביטויימ בערבית מדוברת )אחרי שמ
גישימ לכ אוכל או שתיה, את יכולה לאמר
'י למו אידק'- יבורכו ידייכ(. המפגש ההוא
חשפ אותי לעולמ הדרוזי ה ודי והכמו , אבל
מעבר לזה- לתפי ת עולמ שלמה שגיבשתי
בעקבותיו לגבי חיימ משותפימ ובני אדמ,
•ציונות, נאמנות, אחווה ושלומ".
בנות השירות הלאומי בפקיעין רחל ותמר עם מרגלית זינאתי