05.06.15 | י"ח סיון תשע"ה| 163 גליוןשביעי | 32
שגרות באזורי ה פר. תחושת המר
חב וה כנה כאשר אפשרויות העבודה
בעיר קרובות גורמות ללא מעט משפ
חות להתרחב. זו אולי אחת ה יבות שאחוז
הילודה בקרב תושבי יהודה ושומרונ הוא
הכי גבוה בארצ לעומת הערימ שמ אחוזי
הילודה קטנימ".
הנתונימ מראימ שאחוזי הילודה בתל
אביב וחיפה המ הכי הקטנימ בארצ
בעוד שביהודה ושומרונ, בקרב היהודימ,
אחוזי הילודה המ הגבוהימ ביותר. נכונ?
”זה מדויק לחלוטינ. הערימ הנ החור הש
חור של הילודה. אבל יש עוד נתונ שצריכ
לשקלל והוא מכונה ’האופטימיזמ הדמו
גרפי'. קרימ של חוקרימ בארצ ובעולמ
מראימ שתחושת האופטימיות בקרב אזרחי
ישראל היא גבוהה מאוד. ככל שתחושת
הביטחונ והאופטימיות גבוהה יותר, יש
תע וקה, עתיד טוב ויכולת הגשמה עצמית
ככ יש רצונ גדול יותר לגדל ילדימ".
צניחת ילודה במגזר הבדואי
וישננ כמובנ גמ השפעות של החלטות
פוליטיות, למשל קיצוצ בקצבאות הילדימ.
”הירידה החדה ביותר בקרב המגזר הבדואי
הייתה בשנת 3002 כשקיצצו את הקצבאות.
גמ הילודה במגזר החרדי והערבי ירדה אבל
בקרב הבדואימ היריד הייתה דר טית. בד
בבד, יותר ויותר נשימ בדואיות יצאו לר
כוש השכלה והמגזר הבדואי עבר מחיי נדי
דה להתיישבות קבע. תוכ כמה שנימ אחוזי
הילודה צנחו דרמטית".
בנו פ לככ, טוענ פייטל ונ, מנפנפי
הטיעונ הדמוגרפי הקוראימ להתנתקות
מחבלי ארצ, לא ערימ לאחוזימ ההולכימ
וגדלימ של ההגירה הפל טינית משטחי
יהודה ושומרונ. כל הנתונימ הללו מראימ,
קובע פייטל ונ, שהדמוגרפיה היהודית
איתנה ותרחישי האימימ מנותקימ מהמ
ציאות. ואמ נו יפ לככ, הוא מעיר, את
פוטנציאל העלייה ממדינות המערב כמו
ארה"ב וצרפת, שבחלקמ כבר מגיעימ
לארצ, מדינת ישראל לא צריכה לחשוש
מהשד הדמוגרפי.
עד כאנ החלק האופטימי. מבחינת הד
מוגרפיה אינ יבה להילחצ. אז ממה כנ?
ובכנ לישראל אינ מדיניות דמוגרפית
ממשלתית. זו ה יבה שאמ לא יעשו מה
לכימ משמעותיימ בשנימ הקרובות, ראש
העיר של בירת ישראל יהיה, ככל הנראה
מו למי, טוענ פייטל ונ.
אבל אמ אחוזי הילודה במגזר היהודי 
גדלימ מה קורה בירושלימ שמ אחוזי
המגזר היהודי הולכימ וקטנימ?
”התשובה המרכזית היא העדר מדיניות
דמוגרפית. היהודימ מהגרימ מירושלימ
בעוד שהערבימ מהגרימ אליה. אבל בדיקה
אחוזי הילודה גדולים בקרב נשים
חילוניות שגרות באזורי הספר.
תחושת המרחב והסכנה כאשר
אפשרויות העבודה בעיר קרובות
גורמות למשפחות להתרחב. זו אולי
אחת הסיבות שאחוז הילודה בקרב
תושבי יו"ש הוא הגבוה בארץ
מדוקדקת יותר תראה שהיהודימ שמהגרימ
מירושלימ מהגרימ אל פרבריה, אל ערי
הלוויינ של הבירה. לכנ הפעולה המתבקשת
ביותר, לא רק לשמירה על הדמוגרפיה של
ירושלימ אלא גמ בשביל לאפשר התפתחות
נורמאלית של עיר הבירה, היא להרחיב
ולכלול את כל פרברי ירושלימ בירושלימ.
מעלה אדומימ, גבעת זאב וכיוצא באלו
צריכימ להיות חלק מירושלימ רבתי".
בניין אריאל
מלבד היותו דמוגרפ המפר מ מחקרימ
מרתקימ לא רק בנושא הדמוגרפיה בישראל
אלא גמ ביח לרחבי המזרח התיכונ כולו,
יעקב פייטל ונ, היה גמ מראשי ההתיישבות
ביש"ע. אולי בגלל היותו נחבא אל הכלימ
הביוגרפיה שלו לא מוכרת כל ככ, אבל
יעקב פייטל ונ היה ראש המועצה הראשונ
של אריאל. הוא היה ממקימי המפעל, אולי
הגדול ביותר ביו"ש.
אחד המפעלימ החשובימ בהתיישבות,
אוניבר יטת אריאל, חתומ על שמו.
פייטל ונ היה זה שנלחמ באמצע שנות
השמונימ שהאוניבר יטה או המכללה תקומ
באריאל. היו לו מלחמות עולמ עמ מי שהיה
ראש המועצה האזורית שומרונ דאז, בני
קצובר, והוא גמ ניצח את האחרונ.
איכ הגעת לאריאל? 
”אחרי שעלינו מברית המועצות הרגשנו
שלא מ פיק שהגענו לארצ ועכשיו ננוח
בה, רצינו לתרומ, לעשות משהו משמעו
תי. אז התחלנו לחפש פרויקט התיישבותי.
היינו באל עריש עמ משה דיינ אבל זה
נתקע, ואחרי כנ בעוד כל מיני פרויקטימ.
בשלב מ וימ כבר הייתה לי עבודה מ ו
דרת בחיפה ואמרתי לאשתי שאנחנו
מתחילימ להתברגנ וזה לא טוב. יצאתי
ל יור התיישבות עמ אריאל שרונ שהביא
אותי לקרני שומרונ אבל זה לא התאימ
לאופי שלנו, היינו צריכימ להשאיר את
הרכב מחוצ ליישוב בשבת למרות שהמ
אמרו לנו שהמ ’לא חניוקימ'. ואז הגענו
לאריאל שלוש משפחות, והקמנו יישוב
שהפכ ב ופ לעיר".
אריאל גודלת ומגיעה ל-007 איש
ופייטל ונ מנהל אותה. הוא מייבא לעיר
את פרויקט ’בנה ביתכ' ומנהל את אזור
התעשייה בברקנ, שגמ עליו הייתה לו
מלחמה עמ ראש המועצה האזורית שומ
רונ, קצובר, אבל אחרי כמה קדנציות הוא
כבר לא התמודד, עזב את העולמ הפו
ליטי המקומי והמשיכ בעי וקיו בתחומי
העלייה, הבנייה והמחקר שהוא כל ככ
אוהב. היומ הוא חבר ב'מכונ לא טרטגיה
ציונית', ומחקריו הפכו לתשובה המחקרית
כנגד קמפיינ ההפחדות של השמאל בתחו
מי הדמוגרפיה.
השינויימ מרחיקי הלכת במזרח התיכונ
ובתוכ ישראל מחייבימ, קובע פייטל ונ,
מדיניות דמוגרפית אחראית ושקולה.
אפשר להיות אופטימיימ, הוא קובע, אבל
בלי תכנונ ארוכ טווח וחזונ יהודי ציוני,
החברה הישראלית תאבד את היתרונ הד
•מוגרפי שנמצא כרגע בידיימ שלה.
"חיפשתי לתרום, לעשות משהו משמעותי".
פייטלסון כראש מועצת אריאל עם אריאל שרון