איגוד לשכות המסחר | המדריך ליבואן מסין

רובנו רואים את מוצרי הצריכה הפשוטים כתחום מייצג של תוצרת

סין. אבל מתברר שבשנים האחרונות, עם התקדמות כלכלתה, החלה

סין בהתמחויות שונות שמתמקדות דווקא במוצרי אלקטרוניקה,

טכנולוגיות מתקדמות ומוצרים איכותיים. נכון לשנת 4102, יבוא

הסחורות מסין היווה כ-%31 מהייבוא לישראל (ללא יהלומים) ועמד

על למעלה מ-7 מיליארד דולר. סכום זה מתקרב בצעדי ענק לייבוא

מארה"ב, שעמד בשנת 4102 על כ-6.7 מיליארד דולר.

עיון בנתוני הסחר בין ישראל לסין בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

מצביע על כך שתחום הייבוא העיקרי בין ישראל וסין בשנת 4102

הוא מכונות וציוד חשמלי. כלומר, בראש הרשימה נמצא תחום

הדורש יכולות טכנולוגיות מתקדמות. אומנם מדובר בהגדרת

גם טוסטרים פשוטים,

תחום רחבה הכוללת לצד טלוויזיות

אך באופן הדרגתי החלו להגיע לישראל מוצרי חשמל ביתיים

)

Haier

) של חברות ממותגות דוגמת האייר (

White

appliances

(

), וכן סמארטפוניםשל חברותסיניות דוגמתחואה-ויי

Hisense

והייסנס (

Xiaomi

) ושיאומי (

Hua

Wei

HTC

(

תחום הטקסטיל הוא הבא בתור מבחינת היקף הייבוא הישראלי

מסין, וגם בו ישנה התפלגות פנימית רחבה, החל מהבגדים הפשוטים

ביותר ועד בגדים איכותיים יותר. ישראל אומנם מייבאת ביגוד יותר

ויותר איכותי מסין, אבל עדיין לא מייבאת מסין את הקו היוקרתי,

שהולך ומתפתח בה בשנים האחרונות. האופנה העילית הסינית

מתפתחת בעיקר בשנחאי. פועלים בה מעצבים סינים שלמדו בטובי

בתי הספר לעיצוב אופנה בעולם ולצידם מעצבים זרים המקבלים

משכורות עתק, והיא זוכה לעידוד נדיב מהשלטונות הרואים בכך

חלק מהשלב הבא בכלכלת המדינה.

אחרי תחום הטקסטיל, ניצב תחום מוצרי התעשיות הכימיות, ביניהם

, פוליאטילן ומוצרים הקשורים בהם, ואחריו תחום

PVC

מתנול,

האבנים היקרות, המתכות היקרות והתכשיטים.

חשוב להדגיש, כי מוצרי הצריכה הפשוטים עדיין נמצאים ברשימה,

אך אנו מוצאים אותם באחוזים נמוכים יותר ויותר, כאשר את מקומם

תופסים בהדרגה המוצרים האיכותיים, הטכנולוגיים. האג'נדה הסינית

לוקחת השראה משכנותיה, דוגמת קוריאה ויפן, וחותרת להגיע

למיומנויות הטכנולוגיות שניתן למצוא בהן. לכן, יש להניח כי עוד

מספר שנים נמצא ברשימת מרכיבי הייבוא מסין בעיקר מכוניות,

מוצרי אלקטרוניקה מתחומי הפנאי ובקרת התעשיה, ואת הקו

המוביל בתחומי מוצרי החשמל הביתיים.

ההיסטוריה של הייבוא הישראלי מסין

הייבוא הישראלי מסין החל לאחר היפתחותה של מדינת הענק

לסחר עם המערב. הוא התגבר עם כינון היחסים עם סין ומאז הוא

הולך וצומח. ניתן לחלק את התפתחותו לשלושה חלקים: החשאי,

ההמוני והנוכחי.

הסדק הראשון ב'חומה הסינית' נפתח

שלב ראשון: ייבוא חשאי -

בידי המיליארדר היהודי שאול אייזנברג. פרטים רבים הקשורים

לפעילותו נותרו חסויים עד היום, אך ידוע כי בעד הקשרים שיצר

לסין עם הצמרת הביטחונית הישראלית ועבור השירותים שהם נתנו

לה, קיבל אייזנברג תמורה בדמות מוצרים סיניים גולמיים.

לסין, שרק החלה לפתוח את כלכלתה בעזרת תוכניות החומש, ושעדיין

לא כיננה אז יחסים גלויים עם ישראל, לא הייתה עדיין תעשייה של

ממש, אלא רק מפעלים שייצרו מוצרים פשוטים בשיטות סובייטיות

ולצידם בתי מלאכה מסורתיים. לפיכך, אייזנברג קיבל לא פעם את

התמורה בצורת גלילי משי או מחצבים שונים, שאת חלקם הביא

לישראל כשהוא מסתמך על כך שאין עליהם תוויות של מקור הייצור.

מוצרים הנושאים את התווית

Made

in China

שלב שני: כניסת ה-

החלו להופיע בישראל לקראת תחילת שנות ה-09,

Made

in China

כאשר נפתחו בהדרגה היחסים בין שתי המדינות וכאשר תוכנית

החומש הסינית כבר העבירה את הדגש מהחקלאות אל התעשייה

לייצוא. לצידם הגיעו גם מוצרים שהורכבו או יוצרו בסין על ידי חברות

בינלאומיות ונשאו תוויות יצור של מדינות אחרות. הייבוא מסין קיבל,

אומנם, תמריץ עם כינון היחסים הרשמיים בין המדינות בשנת 1991,

הי י ב וא הישראל י מסי ן

מגלילי משי, דרך מוצרי צריכה,

לטכנולוגיה מתקדמת

הייבוא הישראלי מסין עומד כיום על למעלה מ-7 מיליארד דולר

ומתקרב בצעדי ענק לייבוא מארה"ב, שעומד על כ-6.7 מיליארד דולר. זאת,

עקב מעבר הדרגתי מייבוא מוצרי צריכה לייבוא מוצרים טכנולוגיים, טקסטיל

ומוצרי תעשייה כימיים. להלן מספר נתונים ומגמות מפתיעות