פרק מס' 3 הפרטיזן הצעיר
40
גדודנו אורב לרכבת גרמנית
.
מדי פעם, הופרה שגרת החיים ביציאה לפאתי היער, אליה צורפתי גם אני
זכור לי היטב אותו בוקר, שבו יצאנו כדי למקש רכבת גרמנית עם הגדוד
,
שלנו. אני עצמי שכבתי באחת השורות הפנימיות של הלוחמים, מאחור
.
וחיכיתי לבאות
הפרטיזנים ידעו מראש מתי תעבור הרכבת במקום, מתחו פתיל השהייה
ארוך, הטמינו את מטען החבלה על הגשר וציפו בסבלנות. נראה שחוליית
תצפית קדמית דיווחה על בוא הרכבת, ואז הדליק אחד החבלנים את
.
הפתיל. האש החלה לרוץ לכיוון המטען
המטען התפוצץ בדיוק בו ברגע שהרכבת עלתה על הגשר. היה זה מאוחר
מדי. הקטר, ואחריו הקרונות, קרסו אל תוך התהום העמוקה. אלו מהחיילים
שנותרו בחיים וזחלו פצועים מתוך הקרונות נורו בירי אוטומטי מרובי
הפרטיזנים. היו כאלו שעוד הספיקו לירות לעברנו, אך אלו נהרגו מיד באש
נגדית חזקה ונמרצת. נדמה לי כי הייתי שותף פסיבי לעוד פשיטה כזו, אך
.
אינני בטוח בדבר לחלוטין
עלי לציין כי בכל הפשיטות הללו היו ידם של הפרטיזנים על העליונה. הם
הכירו את האזור ככף ידם, הסתתרו בין העצים, בעוד שהגרמנים היו חשופים
.
לאש