41
!
מכתב מאמא
שגרת חיי הופרה פעם נוספת כאשר קיבלתי באחד הימים מתנה יקרה
מפז. היה זה מכתב קצר מאמא. יותר מאוחר נודע לי כי אמא שמעה מאחד
הפרטיזנים, שראה ילד אדום שיער באחד הבסיסים. היא לא ידעה אם
מדובר בי או באחי, כי הניחה שאחד מאיתנו בין החיים. המכתב היה כתוב
,
על גבי שקית נייר חומה, ומילותיו היו: "בן יקר שלי. נודע לי שאתה ביער
.
לא הרחק מכאן. היה ילד טוב. תתנהג יפה. אנחנו עוד נתראה וניפגש
.
אוהבת אותך אמא שלך". מייד רציתי לרוץ לאימי ליער השני
.
המכתב היה כתוב ביידיש, ותרגם לי את תוכנו אחד הלוחמים היהודים
הוא היה כתוב בשפה לא ברורה על גבי ניר מלוכלך, ואף על פי כן החזקתיו
צמוד אלי, במשך חודשים רבים. היה זה אות חיים יחיד מאמא שלי, סימן
.
של אהבה, משהו שעזר לי רבות באותם ימים לא קלים
המכתב חיזק אותי מאוד, הפיח בי תקווה מחודשת. לפתע היה נדמה לי
כי פגישה עם אמי האהובה והקרובה הוא עניין של זמן בלבד. הפכתי להיות
חסר סבלנות, ובוקר אחד הודעתי לקולקה: "זהו, אין לי סבלנות, אני יוצא
היום אל היער, כדי לחפש את האמא שלי ולחיות איתה שוב. אני מתגעגע
."
אליה מאוד
קולקה הביט בי בהבנה, ושאל: "ילד, זהו יער ענק, לאן אתה הולך? אתה
"?
לא חושב שתלך לאיבוד
אבל אני לא ויתרתי. "אחפש אותה עד שאמצא", עמדתי על שלי. "איפה
.
את אמא שלי", שאלתי את עצמי
קולקה רק חייך. וכשהתחלתי לצעוד בנחישות אל תוך היער הגדול הרים
אותי על ידיו וסגר אותי במחנה. אז התנגדתי, כעסתי. היום אני מבין שהציל
את חיי. אין ספק שבמהלך החיפושים אחרי אימי הייתי מאבד את דרכי
.
ואולי אף נופל לידיו של פטרול גרמני
פרק מס' 3 הפרטיזן הצעיר