פרק מס' 1 ילדות בקרולבשצ'יזנה
15
ענני סערה באופק
.
אבא היה אדם חזק, אבל רק אחרי מותו התגלתה באמא עוצמתה האמיתית
למרות האבל הכבד, לא הרשתה לעצמה לבכות בנוכחותנו על אף שמשער
אני שהזילה דמעות רבות על מיטתה בכל לילה. כדי לסייע לה, ביקשה
מאחותה לאה לבא לגור בביתנו. לאה היתה אז כבר רווקה "זקנה" וכיוון
שהיה ברור לכל כי לא תינשא, היה זה סידור נוח לכולנו. אמא הרוויחה
.
עזרה ולאה לא נאלצה להתמודד שוב עם בדידותה
כלפי חוץ, המשיך בית אטקין לתפקד כרגיל. חוסנה הפיננסי של המשפחה
היה יתרון. גם עתה, לא חסרנו דבר. אבל הרחק באופק, החלו להראות ענני
.
סערה
בהתחלה היו אלו שמועות בלבד. עוברי אורח שעברו בעיירה סיפרו על
התנכלויות ליהודים. כשהייתי מתגנב אל מתחת לשולחן, חוסה בצל המפה
הכבדה, הייתי שומע על גלי אנטישמיות מתפרצת, יהודים מוכים, ועל
אנשים שנעלמים מביתם ונשלחים לעבר הבלתי נודע. היו דיבורים על
.
יהודים שנרצחו , דבר שהיה קשה להאמי ן בו באותם ימים
הדברים נפלו על אוזן קשבת. ממקום המסתור שלי מתחת לשולחן האוכל
התחלתי לקלוט ויכוחים הולכים ומתעצמים: האם לעזוב את קרולבשצ'יזנה
מנחם מנדל היה לא רק אבא טוב, ובן אוהב, כי אם גם בעל למופת. אני
שומע עד היום את הדי צחוקם של אבי ואימי, את טון הדיבור הרך והאוהב
שלהם. אין לי ספק בכך: אבא היה בעל, שכל נערה יהודיה היתה מאחלת
.
לעצמה
אבא יקר: גם היום חש אני בחסרונך, כל כך אהבנו אותך וכל כך מעט זמן
.
היינו במחיצתך. רק שמונה וחצי שנים היית לנו לאבא אהוב
בשנת 8391 הגיע בומה קבקוב )במרכז(, הבן דוד, לביקור מארץ ישראל לקרולבשצ'יזנה