.
עד גיל 23 הרבה אבא להתרוצץ בכל רחבי האזור לרגל עניני המסחר שלו
בשלב מסוים, בעקבות עקירה שגרתית של שן, לקה בהרעלת דם. היו אלו
שנים מועטות לפני פיתוח תרופת הפניצילין. אנטיביוטיקה לא היתה אז
.
עדיין בנמצא
ממון, כפי שכבר מובן מכאן, לא היווה כל בעיה. וכיוון שסבא וסבתא וכל
בני המשפחה היו נחושים להציל את חיי בנם, פתחו במסע בכל רחבי
,
אירופה המזרחית בחיפוש אחר רופאים מעולים. באמצעות מכוניות
ורכבות, נסעו לוילנה, ורשה, קרקוב, פולוצק, ויטבסק, ומולודצ'נה. במשך
שבועות ארוכים נטל אבא תרופות, ביקר אצל רופאים וקיווה למצא מזור
,
לאותה הרעלת דם שאיימה על חייו.למרות שהייתי אז בן שבע שנים בלבד
,
אני זוכר היטב את חודשי חייו האחרונים. אינני זוכר אבא ששוכב במיטה
חיוור, או חולה. ואם זכרוני איננו מטעה אותי, המשיך אבא בעסקיו, גם אם
בקצב איטי יותר. הוא המשיך בנסיונות ההבראה שלו. אני זוכר אותו עומד
בחדר האמבטיה, מגרגר בגרונו תרופה כלשהי שנתן לו רופא מקומי. אבל
.
לפחות לי כילד קטן לא נראה אז כאדם חולה מאוד
במשך זמן מה, היו כולם אופטימיים. כי אחרי ששב אבא ממסעותיו אצל
אותם רופאים, התחזק מעט. עקבות לאותה תקווה שנכזבה אני מוצא
מאחורי תמונה ישנה ששלחה אימי לאחיה, אבא קמינסקי שבארגנטינה
)לשם היגר ב 0391(. בתמונה נכתב ביידיש, בשוליים: "כשיבריא
."
מנחם מנדל, אכתוב לכם מכתב מפורט יותר
ימיו האחרונים של אבא עברו עליו בבית החולים בגלובוקי, שם עבדה אמא
כאחות. אינני זוכר בדיוק מה קרה, שכן סרבו לומר לנו הקטנים במפורש
כי אבא חולה מאוד. היום אני יודע כי בימים האחרונים לחייו הדרדר מצבו
.
במהירות והוא נפטר, לצערנו הרב
,
דבר אחד אני זוכר בבהירות רבה: בקשתי לצעוד ברגל אחרי ארונו של אבא
הנישא על עגלה רתומה לסוס. כך, לאורך של 81 קלומטרים, עד שהגענו
לבית העלמין היהודי בגלובוקי. הייתי אז ילד בן שמונה וחצי, ומותו הכאיב
לי מאוד )אבא היה נשוי לאמא תשע שנים בלבד, ולי היתה תמיד תחושה
.(
כי זכינו לשהות במחיצתו זמן קצר מדי
אני זוכר היטב את אותם ימים בהקשר של חג הפסח. במרץ 1491 נפטר
אבא ושבוע או שבועיים אחר כך ניהלנו, לראשונה, את ליל הסדר ומקומו
.
הקבוע ריק ומכאיב
מותו של אבא, כפי שכבר ציינתי כאן, היה אחד האירועים המרכזיים בחיי
ולא רק בגלל אובדן אב לילד כה קטן, אלא לא פחות בשל אישיותו
המיוחדת והדומיננטית של אבי בחיי, ובחיי המשפחה כולה. מנחם מנדל
היה עמוד תווך. איש יציב, חזק, שאפשר תמיד להשען עליו. לא בכדי בחר
.
בו סבא, מבין כל שמונת ילדיו, להיות יד ימינו בעסקיו הרבים והמסועפים
פרק מס' 1 ילדות בקרולבשצ'יזנה
14