פרק מס' 1 ילדות בקרולבשצ'יזנה
16
ולנדוד צפונה לכיוון סיביר, או שמא עלינו לדבוק במקומנו, בעסקים, ולחכות
– כפי שקרה בעבר שהסערה תחלוף מעל ראשנו? הכל היה מבולבל ואיש
.
לא ידע מה כדאי לעשות בעירה שלנו
כמה תמימים היינו. אחרי ויכוחים וחילוקי דעות, הצליחו בני משפחת
אטקין לשכנע עצמם כי עסקיהם והאינטרסים הכלכליים שלהם כמוהם
כפוליסות של ביטוח שיעמדו להם בעת צרה. ההחלטה היתה: נשארים
.
בקרולבשצ'יזנה, ומחכים לראות מה יקרה
.
לא נאלצנו לחכות זמן רב. במרץ 1491 נפטר אבא מאותה הרעלת דם
שלושה חודשים אחר כך, ואנו עדיין שרויים באבלנו, הפרו הגרמנים את
הסכם מולוטוב ריבנטרופ ופלשו בבליץ מהיר ואכזרי לרוסיה, מממשים
.
את תוכניות מבצע ברברוסה
הגרמנים הלכו והתקרבו. אנחנו נשארנו עדיין בביתנו. ביוני 14 הגיעו לרוסיה
הלבנה וכמה שבועות אחר כך, לקראת אוקטובר 14', נשלחנו כולנו לגיטו
,
– 02 המשפחות היהודיות, על 08 מאנשיהם. פרק הילדות שלי תם ונשלם
.
עשר שנים לפני המועד שנקבע לו. מעתה ואילך אני עתיד לסבול
.
משמאל מאחור, אמא ואבא, חוה ומנחם אטקין ז"ל
,
בנופש בדצ'ה של המשפחה ליד דוקשיץ ביער עם סבתא וסבא
.
והדודה רחל ובעלה חנן פיריבוסקין
1934
קיץ