Background Image
Table of Contents Table of Contents
Previous Page  38 / 149 Next Page
Basic version Information
Show Menu
Previous Page 38 / 149 Next Page
Page Background

סדר יום

בעקבות הביטול השני של החוק למניעת הסתננות (בג"ץ 31/5837, ניתן ביום 41.9.22)

פעמיים בתוך כשנה פסל בג"ץ תיקונים לחוק למ

־

ניעת הסתננות. לראשונה נפסל תיקון מס' 3 לחוק,

בספטמבר 3102, שקבע סמכות לעצור מבקשי מקלט

במתקן "סהרונים" הסמוך לגבול מצרים לתקופה של

שלוש שנים, בשל פגיעתו הלא מידתית בחירותם

של מבקשי המקלט. משהורה בית המשפט לשחרר

ו

את המוחזקים בו בתוך 09 יום, החלה הכנסת לח

קק בהליך מזורז את תיקון מס' 4 לחוק, שנפסל על

ידי בג"ץ בפסק דינו בספטמבר 4102 (בג"ץ 31/5837,

31/5248, ניתן ביום 41.9.22 בהרכב מורחב של

ק

תשעה שופטים). תיקון 4 קבע סמכות לעצור מב

שי מקלט למשך שנה. עם זאת כונן התיקון את מתקן

"חולות", שכונה "מתקן

שהייה פתוח", אך למעשה

ההבדל בינו לבין מתקן סה

־

רונים הצמוד לו הוא קל, לכל

היותר. מתקן חולות מרוחק

מכל מקום יישוב. יושביו נד

־

רשים להתייצב בו שלוש פע

־

מים ביום, ובהתחשב במרחק

של המתקן מכל מקום יישוב

אחר ובתדירות הנמוכה של

התחבורה הציבורית אליו,

למעשה אינם יכולים, מב

־

חינה מעשית, לצאת ממנו

לשום מקום אחר. המתקן מנוהל על ידי שירות בתי

הסוהר. הוא מספק ליושביו את צורכיהם הפיזיים -

גג מעל ראשם, ארוחה דלה ומספיקה בקושי מאיכות

ירודה בצלחתם, שירותי רפואה בסיסיים וכיוצא

באלה, אך דן אותם לשגרה של חוסר מעש ותעסוקה,

שעמום וייאוש.

האוכלוסייה שבה עסקו התיקונים לחוק למניעת

הסתננות שנפסלו היא אוכלוסיית מבקשי מקלט

מסודן ומאריתריאה. יש בישראל קרוב ל־05 אלף

מבקשי מקלט מסודן ומאריתריאה שנמלטו מרצח

העם בדרפור, מדיכוי של משטרים מהאפלים בעולם

כיום, מגיוס כפוי לצבא, למשך מספר עשורים, ומ

־

רדיפות על רקע השקפתם

הפוליטית או הדתית. במשך

שנים נמנעה מדינת ישראל

מלבחון את בקשות המקלט

של מבקשי המקלט הארית

־

ראים והסודנים, וגם משהח

־

לה לפני כשנתיים לבחון בק

־

שות מקלט אלה, היא מסרבת

להכיר בהם כפליטים. זאת אף

שכ־%09 ממבקשי המקלט

האריתראים ולמעלה מ־%06

ממבקשי המקלט הסודנים

בעולם מוכרים כפליטים, ואף

צריך לבטל פעמיים

בפעם השנייה בתוך שנה נפסל התיקון לחוק למניעת הסתננות. יש

לקוות כי המחוקק יישמע הפעם לקריאת ההשכמה של בית המשפט,

ובמקום להצר את צעדיהם של מבקשי המקלט בתיקון נוסף ובעייתי

מבחינה חוקתית ובינלאומית, ינסה לגבש מדיניות מקלט ראויה ואנושית,

כמקובל במדינות מערביות אחרות

טלי קריצמן־אמיר

ד״ר טלי קריצמן־אמיר,

מרצה בכירה לדיני הגירה

ומשפט בינלאומי במרכז

האקדמי למשפט ולעסקים

ברמת גן; עמיתת פולונסקי

במכון ון ליר

פסק הדין הוא מבין הרגישים

בהתייחסותו האנושית

למבקשי המקלט. בית

המשפט מבקש להזכיר לנו

את שאולי נשכח אגב הוויכוח

הציבורי על מדיניות המקלט

של ישראל - שמבקשי

המקלט הם בעלי זכות לכבוד

וראויים להגנתו ככל אדם

אוקטובר 4102

עורך הדין

׀

38