6 / 40
ק
שה להגזים בתיאור ממדי החשיפה
העכשווית שלנו לתחום האוכל
והבישול. בכל מדיה אפשרית ובכל
שעה משעות היממה יכול המתעניין
לשקוע לזמן לא מבוטל, ולרוב גם ליהנות, משלל
מאמרים, סרטים, תוכניות, ספרי בישול, מחקרים
וביקורות שבהם מככב המזון שאנחנו אוכלים או
רוצים לאכול.
הפעילות החביבה על הישראלים, אם לשפוט
על פי ההיצע המרשים, היא לראות בטלוויזיה
אנשים מבשלים - בין אם הם שפים או חובבים.
הם מבשלים לבד, עם אבא, עם חברים, תוך כדי
תחרות עזה באולפנים נוצצים או במטבח מאולתר
בשדה. העיקר שמבשלים ואפשר לדמיין את הריח.
לצד העיסוק הפופולרי בבישול, התברר כבר
לפני שנים, בעקבות תצפיות ומחקרים אקדמיים,
כי בישול יכול להיות גם אמצעי חינוכי וטיפולי.
באחרונה הגו במכון מנדל למנהיגות בנגב רעיון
לבנות קורס בישול חינוכי־טיפולי למורות,
והרעיון הפך למציאות במכללת קיי למורים,
בליווי פדגוגי של ד"ר סמדר בן אשר.
"בישול הוא כלי רב־עוצמה, זמין, נגיש וזול,
שבאמצעותו אנשים יכולים להיכנס לדיאלוג
ישיר, אותנטי ולא פטרוני", מסבירה משכית
הודסמן, המנחה את הקורס לצדו של הפסיכולוג
דותן שפירא. לדבריה, לדיאלוג כזה יש פוטנציאל
תרפויטי, מנחם ומעצים לאוכלוסיות יעד שונות,
וחשוב לנצל אותו גם במסגרת בית הספר.
איך הבישול נהפך לכלי טיפולי־חינוכי?
"הבישול נהפך למין מראה פנימית שמשקפת
את מצבם הרגשי של הילדים ומאפשרת תקשורת
שאיננה מילולית. המטבח מזמן ילדים עם צרכים
שונים או עם חסכים רגשיים, הסובלים מהזנחה,
מבעיות התנהגותיות ועיכובים בלמידה. באמצעות
הבישול אנחנו מציעים לילדים עוד דרך לבטא
כעסים או מתח שלא נגישים בדרך כלל, ולעבד
אותם".
מה תפקידו של המורה בתהליך הזה?
"בקורס נלמדות דרכי הקשבה להיבטים הלא-
מודעים הללו, שמייצרים לא פעם בעיות שונות -
רגשיות, לימודיות ולפעמים גם גופניות. זאת,
בהתבסס על תיאוריות פסיכואנליטיות שמקורן
בעבודה קלינית רבת שנים".
ויש במטבח גם את את הערך המחבר,
המפגיש.
"בהחלט. המטבח הוא גם אמצעי לחיבור בין
אוכלוסיות שונות ולשימור מסורות שאנחנו
מייחסים להן ערך רב. משחר הדורות אנשים בישלו
יחד. לרוב היו אלה נשים שעבדו יחד במטבח -
סבתא עם נכדתה וכלה עם חמותה - ואז עלו
נושאים שונים ונשאלו שאלות, הידע הועבר הלאה
וגם האופן שבו בישלו נחקק ונלמד. כיום, לרוב
אנחנו מרחיקים את ילדנו מהמטבח שטוף הטעמים
והריחות, ובכך גודעים את הדינמיקה המשפחית
המאחדת. בקורס שהעברנו השנה השתתפו מורות
יהודיות ובדואיות, במטרה לייצר עוד רמה של
חיבור ודיאלוג בין מסורות וקירוב לבבות".
הקורס שהתקיים בין דצמבר למארס הקיף
06 שעות לימוד וכלל מפגשים שבועיים, שבכל
אחד מהם נערכו הרצאה וסדנה מעשית. רשימת
נושאי הקורס ארוכה ומגוונת, וכוללת בין היתר
את השאלות מהו בישול חינוכי־טיפולי ולמי הוא
מתאים, וכותרות כדוגמת "גם לאוכל יש זיכרון" -
נראטיבים שונים, שפה וחושים, או "אוכל לא גדל
בסופרמרקט" - כולל חיבור לגינות טיפוליות.
כמו כן הוטלה על המשתתפים משימה - להקים
קבוצה של בישול טיפולי במוסד החינוכי שבו
הם מלמדים.
ומהו החזון שלכם לעתיד?
"להרחיב את נושא המזון והבישול בבתי
הספר - מעיסוק בהיבט התזונתי בלבד לעיסוק
נרחב והוליסטי ברבדים שונים - טיפוליים,
רגשיים ומעשיים".
יעל אפרתי
אקטואליה
מורות יהודיות ובדואיות
מבשלות יחד במסגרת הקורס
תלמידים, בואו לבשל איתי
קורס שהתקיים השנה במכללת קיי למורים שילב בין אהבת
הבישול לאמצעים חינוכיים וטיפוליים, במטרה להעלות
אל פני השטח תחומים רגשיים שלרוב נסתרים מהעין
ה
פיקוח מודיע למנהלת בית הספר
על צוות מטעמו שיגיע לביקורת
בתאריך מסוים. המנהלת בוחרת
שלושה מורים ומבקשת מהם להכין
פעילות ייצוגית לביקור "הפתע". הצוות אכן
מתרשם מהרמה שהוצגה בכיתות שנבחרו
"באופן מקרי", והמנהלת זוכה כמובן לשבחים.
כך מתחיל הסיפור שהעלתה מורה, בעילום שם
כמובן, לפורום המורים שפועל בשנה האחרונה
בפייסבוק. בהמשך היא גם שיתפה בתחושותיה -
"מיותר לציין שביום־יום ההתנהלות שונה
לחלוטין, ואני לתומי חשבתי שמנהג זה של
בניית מחזה מתוזמן לקראת ביקורת, עבר
מין העולם", והוסיפה כי תשמח לשמוע איך
מתנהלים הדברים אצל עמיתיה.
הפנייה הזאת מדגימה היטב את חשיבותו של
הפורום, שכיום חברים בו יותר מ־004,1 מורים.
"הקבוצה הסגורה הזאת של מורות, מורים וגם
מנהלים ומפקחים הוקמה כדי לאפשר למורים
לשתף את חבריהם בדילמות, קשיים והצלחות
בתחומי ההוראה והחינוך", מסבירה ברכה
שטרספלד, יוזמת הרעיון ומייסדת הקבוצה.
יותר משלושה עשורים היתה שטרספלד מחנכת,
ולמדה מניסיונה האישי שמורים זקוקים למקום
שבו יוכלו לשתף את חבריהם במה שעובר
עליהם, לשמוע תגובות ולהתייעץ עם מי
שמכירים את התחום מקרוב.
באופן לא מפתיע כשמדובר בפורום נרחב
שכזה, התגובות לסיפורה של המורה שהובא
למעלה היו מגוונות ביותר. היו מי שסברו
שאין להעמיד מורים במבחן כזה ללא הודעה
מוקדמת, ושאין מקום ל"בחני פתע". מורה אחרת
תהתה, באופן רטורי למדי, האם המפקחות כל כך
תמימות ואכן מאמינות שכך נראה כל שיעור.
עוד נרשמה תגובה בנוסח "זאת בדיוק הבעיה,
שהכל פוליטי", ואחריה כתבה מורה נוספת -
"חבל שאין ביקור כזה כל יום".
"המעקב שלנו אחרי הפניות של המורים
לקבוצה ותכיפותן מלמד שיש כאן מענה לצורך
שעולה מהשטח", מסבירה שטרספלד, המדגישה
כי לא מדובר רק בקבלת מידע ושיתוף, אלא
גם בתמיכה שרוב המורות והמורים נזקקים
לה."זה מקצוע בודד למדי, עם התמודדויות
שאף פעם לא חוזרות על עצמן בדיוק באותו
אופן, ולכן קיים הצורך בקבוצת העמיתים". על
שאלות שמופנות לקבוצה בנושא זכויות חובות
המורים עונה אריה כהן, מנהל פורום הסתדרות
המורים ברשת.
רוצים להצטרף לפורום? שלחו פנייה
https://www.facebook.com//לקישור
וחכו לאישור.
groups/474431082700706
יעל אפרתי
לאחר שלושה עשורים של עבודה בחינוך תלמידים, הבינה
ברכה שטרספלד כי המורים צריכים כתובת לפניות,
ייעוץ ושיתוף - והקימה את פורום המורים בפייסבוק
קבוצת תמיכה וייעוץ
למורים - בפייסבוק
יוני 5102
<
שיעור חופשי
6