Background Image
Next Page  23 / 40 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 23 / 40 Previous Page
Page Background

"

אני רוצה לדבר היום על רעיון לסוג

אחר של בית ספר, שהופך על ראשה את

החשיבה המסורתית שלנו על למה בתי

ספר קיימים ואיך הם עובדים. המקום

שממנו זה הגיע הוא ארגון בשם הקרן הצעירה,

שבמשך עשורים רבים העלה הרבה חידושים

בחינוך כמו האוניברסיטה הפתוחה, בתי ספר

ליזמים חברתיים, אוניברסיטאות קיץ ועוד. לפני

כמה שנים שאלנו מה הדבר שהכי יכול לתרום

לחדשנות בחינוך באנגליה, והרגשנו שנכון יהיה

לאחד שני סטים של בעיות: אחת היא קבוצה של

בני נוער משועממים שפשוט לא אהבו את בית

הספר ולא מצאו שום קשר בין מה שהם למדו בו,

לעבודות עתידיות; השנייה היא של מעסיקים

שהמשיכו להתלונן שבני נוער שהגיעו מבית

הספר לא היו באמת מוכנים לעבודה, לא היו

להם הגישה המתאימה והניסיון.

"ניסינו לשאול – לאיזה סוג של בית ספר

ילדים יילחמו להתקבל? ערכנו מאות שיחות עם

בני עשרה, מורים, הורים ומעסיקים מפרגוואי

ועד אוסטרליה. בחנו חלק מהמחקר האקדמי,

שהראה את החשיבות

של מה שנקרא

כיום כישורים לא

ק ו ג נ י טי ב י י ם –

הכישורים של מוטיבציה וגמישות, החשובים

לא פחות מהכישורים הקוגניטיביים – כישורים

אקדמיים פורמליים – והגענו לתשובה, תשובה

מאוד פשוטה באופן מסוים, שאנחנו קוראים לה

'בית ספר-סטודיו'. הכוונה היא לחזור לרעיון

המקורי של סטודיו בתקופת הרנסנס, שבו היו

משולבים לימוד ועבודה.

"ראשית, רצינו בתי ספר קטנים – בערך

003, 004 תלמידים שמגיעים ללא סלקציה –

כאשר רוב החומר לא מועבר בישיבה בכיתה,

אלא דרך פרויקטים מהחיים המוזמנים על ידי

עסקים וארגונים ממשלתיים. לכל תלמיד יהיה

מדריך, בנוסף למורה, ויהיה לו לוח זמנים שדומה

יותר לסביבת עבודה בעסק מאשר לבית ספר,

וכל זה ייעשה במערכת הציבורית, ממומן על

ידי המערכת, אבל מנוהל עצמאית. בבסיס כל

זה עמד המידע שלפיו בני נוער לומדים הכי טוב

מלעשות דברים; הם לומדים הכי טוב בצוותים;

והם לומדים הכי טוב בעשיית דברים אמיתיים

– הכל הפוך משיטת הלימוד הרווחת בבתי ספר

רגילים.

"אלה היו רעיונות נחמדים שניסינו בכמה

ערים - וגילינו שהאנשים הצעירים אהבו את

זה. הם מצאו את החינוך הזה מעורר מוטיבציה

ומרגש הרבה יותר מחינוך רגיל. ואולי חשוב

מכל – שנתיים מאוחר יותר, כשהגיעו תוצאות

המבחנים - התלמידים שהשתתפו בניסויים,

שהיו בקבוצות עם אחוזי ההצלחה הנמוכים

ביותר, קפצו למעלה – למעשה לעשירון העליון

של התוצאות.

"לא במפתיע, זה גרם לכמה אנשים לחשוב

שעלינו על משהו, והרבה אנשים חשובים במגזר

הציבורי והעסקי הצטרפו אלינו. התחלנו עם שני

בתי ספר וגדלנו לפרישה של עשרות בתי ספר

בשנים ספורות. זו התפשטות מהירה למדי של

הרעיון הזה שהתרחשה כמעט ללא כיסוי של

התקשורת, וכמעט לגמרי ללא כסף גדול מאחורי

זה. פשוט מפה לאוזן בין מורים, הורים ואנשים

שמעורבים בחינוך. וזה התפשט בגלל כוחו

של הרעיון - הרעיון הפשוט למדי של הפיכת

שיטת ההוראה, והעברה למרכז של הדברים שהיו

שוליים, כמו עבודה בצוותים וביצוע פרויקטים

מעשיים.

"בתי הספר שנפתחים ממוקדים בתחומים

שונים. אחד מממוקד בתיירות והנדסה, האחר

באמנות וקריאייטיב, ואחרים ממוקדים בתחומים

אחרים. אנחנו חושבים שעלינו על משהו. זה

עדיין לא מושלם, אבל אנחנו חושבים שזה רעיון

אחד שיכול לשנות חיים של אלפי, אולי מיליוני,

בני עשרה שמשועממים מאדו מבית הספר. הם

רוצים לעשות דברים, הם רוצים ללכלך את

הידיים, הם רוצים שחינוך יהיה מחובר למציאות.

אנחנו מקווים שבתי ספר-סטודיו יהיו תשובה -

לא לכל הילדים בעולם, אלא לפחות לחלק

מהילדים בכל העולם".

http://bit.ly/1pBXso4

גרסה עברית: עידו דקרס, רן אמיתי

TED

הרצאת

פ

רופ' דניאל וילינגהם, חוקר מוח

וקוגניציה במחלקה לפסיכולוגיה

באוניברסיטת וירג'יניה, עוסק

בשאלה הנצחית, במטרה

לעזור למורים להבין כיצד פועל מוחם של

התלמידים ואיך לנצל את הידע הזה כדי

להיות מורים טובים יותר. וילינגהם מזקק

את מומחיותו ומחקריו

בפסיכולוגיה קוגניטיבית

לתשעה עקרונות פשוטים

שקל ליישמם בכיתה.

הספר כתוב בצורה בהירה,

נגישה ושווה לכל נפש, והוא גדוש באיורים,

בהמחשות ובממצאים על המוח. וילינגהם

American

כותב במגזין החינוך הנפוץ

טור קבוע שנקרא "שאל את מדען

Educator

הקוגניציה", המיועד לאנשי חינוך.

למה תלמידים לא אוהבים את בית הספר?

הראשון בסדרת "הוראה איכותית", הוצאת

"ידיעות ספרים". 832 עמ'

ספר

למה תלמידים לא

אוהבים את בית הספר?

לדמיין

מחדש את

בית הספר

יש ילדים שלומדים מהקשבה,

ויש הלומדים מעשייה. ג'וף

מולגן מציג בתי ספר־סטודיו

באנגליה, שבהם תלמידים

עובדים בקבוצות קטנות

על פרויקטים אמיתיים

“רצינו בתי ספר קטנים כאשר רוב החומר לא מועבר

בישיבה בכיתה, אלא דרך פרויקטים מהחיים המוזמנים על

ידי עסקים וארגונים ממשלתיים. לכל תלמיד יהיה מדריך,

בנוסף למורה, ויהיה לו לוח זמנים שדומה יותר לסביבת

עבודה בעסק מאשר לבית ספר, וכל זה ייעשה במערכת

הציבורית, ממומן על ידי המערכת, אבל מנוהל עצמאית״

23

שיעור חופשי

>

ינואר 5102