א
יזה ילד היית?
"הייתי ילד בודד ושמח - היו
לי כ־03 חברים דמיוניים וחבר
אחד מיתי שממנו ניסיתי להיפטר,
ללא הצלחה. העדפתי לקרוא או לצייר.
מילאתי מחברות על גבי מחברות בקומיקס
פרימיטיבי, בשירים מחורזים (חלקם בשפות
מומצאות) ובחידות מכל מיני סוגים, כמו
ציורים שמתגלים אם מותחים קו בין
נקודות ממוספרות, אבל מאחר שקוראי
היו דמיוניים נאלצתי לפתור את כל החידות
בעצמי".
מה אתה זוכר מתקופת הלימודים?
דמויות משמעותיות?
"אני זוכר בחיבה רבה את יעקב רוזנפלד,
מנהל בית הספר היסודי בתל אביב שבו
למדתי - זקן נערץ עם תסרוקת בן גוריונית
ועיניים מפיקות טוב, שהיה מורה דגול
לתנ"ך. הייתי תלמיד שאפתן וצייתן,
למעט בשיעורי התעמלות: סבלתי מהם,
נכשלתי ברוב המשימות, ואם לא די בכך
תיעבתי את המורה ומדי פעם התפרצתי
נגדו בהתקפי זעם. פעם אחת, כשהייתי
בן 9, המנהל רוזנפלד זימן אותי עם הורי
למשרד, לשיחה. הוא שאל איך ייתכן
שתלמיד כל כך טוב בכל שאר השעורים
יכול להיות כל כך גרוע במקצוע אחד.
לאחר מחשבה ביקשתי לדעת אם ביאליק
היה גם ספורטאי. בזאת הסתיימה הפגישה".
איך אפשר לקרב ילדים אל הספרים
בעידן הדיגיטלי?
"אין לי מושג, אבל ברור לי שאסור
לשפוט את טעמם הספרותי של אלה שכבר
קוראים. רצוי לאפשר לילד שנהנה לקרוא
ללכת אחר לבו ולא למנוע ממנו ספרות
קלוקלת: יש סיכוי סביר שעם הזמן הוא
כבר יחפש בעצמו טקסטים איכותיים יותר.
אמנם כל הילדים אוכלים פסטה יבשה עם
קטשופ, אבל כשהם מתבגרים הם כבר לא
מסתפקים בפחות מרוטב שמנת".
הקמת הוצאת ספרים (עם רותו מודן)
המתמחה בספרי קומיקס לגיל הרך וראשית
קריאה. קומיקס לגיל הרך - מה זאת אומרת?
"ההבדל בין קומיקס למבוגרים לקומיקס
לגיל הרך הוא במידת התחכום של הסיפור
החזותי. איני מתכוון לכמות הפרטים בציור
- ילדים בכל גיל אוהבים ציורים עשירים -
אלא לפערים הספרותיים שבסיפור המצויר.
הלא בין משבצת קומיקס אחת לשנייה יש
פער שלא נמסר לנו - זמן שעבר, שינוי
בזירת ההתרחשות, פעולה שעשה הגיבור
וכדומה. הקורא צריך להשלים את הפער
הזה בעצמו: הקשר שנוצר בין הציורים הוא
למעשה הסיפור. בקומיקס למבוגרים אפשר
להרחיב את הפערים ולדלג על שלבים,
בקומיקס לגיל הרך חייבים לתת לקורא די
רמזים כדי שלא יאבד את הציר הנראטיבי.
"עוד הבדל הוא בכמות הציורים בכל
דף. כשעיצבנו את הספרים הראשונים של
'ספריית נח' חשבנו על מבנה של 'קומיקס
סטריפ' - כלומר, פס קומיקס אופקי שקל
לקרוא אותו לפי הסדר, מימין לשמאל.
בגיל מאוחר יותר אפשר לעבור לעימוד
מורכב יותר: דף שלם עם הרבה משבצות,
שאותן קוראים לא רק מימין לשמאל אלא
גם מלמעלה למטה".
כיצד תורם קומיקס להעשרת השפה
ולאוריינות?
"הילד מקבל את המידע הסיפורי בשני
כלים סימולטניים: הטקסט והציור. מלה
סתומה יכולה להתפרש בקלות דרך האיור
ודרך הפעולה המצוירת של הגיבורים,
כך שקומיקס הוא אמצעי מצוין להעשיר
את לשונו של הילד באופן אינטואיטיבי.
בהשוואה לספר מצויר רגיל, הקומיקס נדיב
עם קוראיו ומספק להם הרבה יותר דימויים
ביחס לאותה 'יחידת סיפור'. מדובר במערכת
מתוחכמת של סימנים: דמויות, אותיות,
פיקטוגרמות ואובייקטים. קורא הקומיקס
לומד לפרש את הסמלים האלה, לאתר את
הנראטיב שמתפתח מציור לציור, להפריד
בין נושא לרקע, להתמצא בתוך מערכת
חזותית היררכית וגם ליהנות ממורכבות
ויזואלית".
איזו פינה בבית אתה אוהב?
"אני לא אוהב במיוחד אף פינה בבית
שלי. אנחנו גרים בדירה שכורה, ובעשור
האחרון החלפנו שלוש דירות. אני אדם ביתי
שלא מחבב טלטלות, אבל כשעוברים דירה
יש המון שינויים בפרטים שמגדירים את
הדומסטיקה - רהיטים ששינו מיקום, השעות
הטובות של האור, פרופורציות של חלל.
פעם, למשל, התגוררתי בדירה מצוינת,
אלא שהיא נבנתה עבור דודתה המנוחה של
המשכירה, שהיתה אשה ננסית. מאחר שגובהי
09.1 מטר, למדתי להתקלח בכפיפה. בכל
מעבר לקח לי המון זמן להסתגל לסדרים
החדשים. בסופו של דבר התעייפתי, ועכשיו
אני מעדיף לא להיקשר לשום פינה בבית".
שלושה חפצים שיקרים לליבי:
המזוודה הזו היא התיק שאתו אני מגיע
.1
לשעורים שאני מעביר במכללת שנקר כבר
41 שנים, ולמרות שהיא על סף התפרקות
איני מחליף אותה.
אני אוסף צעצועים, חלק עתיקים וחלק
.2
פשוטים, כמו השנאוצר מפלסטיק שמצאתי
בחנות בברלין. כשציירי את מר גוזמאי
השתמשתי בו כמודל לכלב שמצויר בספר.
המאייר והצייר אבנר כץ, שאותו אני
.3
מעריץ, נתן לי במתנה את צנצנת השימורים
הזו שעמדה אצלו בסטודיו. הוא הדביק לה
ידית של ספל שבור והפך אותה לכלי נוח
מאוד לשטיפת מכחולים.
בנעלי בית
סופר
"שאלתי את
המנהל אם
ביאליק היה
גם ספורטאי"
הוא מאייר, סופר ויוצר קומיקס, שהוציא באחרונה גרסת
קומיקס לקלאסיקה "מר גוזמאי הבדאי", מאת לאה גולדברג.
ירמי פינקוס מסביר מה מייחד קומיקס לגיל הרך, ואיך
המשבצות המאוירות מעשירות את שפתם של הילדים
מאת רווית שרף. צילומים: מור ברנשטיין
1
2
3
שיעור חופשי 13
> 2014
ינואר
