נורית אלפסי וטובי פנסטר יחתמו את הזווית
הביקורתית באמצעות דיון על עקרונות מתנגשים
של צדק המתקיימים במרחב העירוני. במהלך
מחקרי-מתודולוגי מרתק, בחינת העמדות של
חברי צוות קבוצת התכנון של ועדת ספיבק-יונה,
כתוצאה ממחאת קיץ 1102 שתבעה צדק חברתי
במרחב, בוחנות המחברות את האפשרות לייצר
פרקטיקות לשם הנכחת צדק
במרחב. הן יוצאות מתוך ניסוח
שני עקרונות הצדק של רולס
ומאתגרות אותם, תוך המחשה כי
עקרונות אלו, המשלימים והמכ
–
לילים לכאורה, עלולים במציאות
להיות מנוגדים ואף סותרים.
אלפסי ופנסטר מזקקות שתי
סכמות של צדק, אשר צפו מתוך
דיוני הצוות, ובלשונן "צדק חבר
–
תי" מול "צדק עירוני", שלעיתים
קרובות נמצאות בהתנגשות זו עם
זו. כך הן בוחנות בצורה ביקורתית את הגדרות
הצדק מחד, ואת האפשרות לקיים צדק חברתי
במרחב העירוני מאידך. תיאורטית נדמה כי
המושג צדק בהיר כשהוא לעצמו, אך בתוך סמט
–
אות, רחובות ומבניה של העיר, החיפוש והמרדף
אחריו יימשך בכל הערים בישראל ובעולם.
זוויות התבוננות אלו עשויות לספק תובנות
חדשות ביחס לערים, לתופעת העיור ולחיים העי
–
רוניים המתגבשים בעיר. השינויים שמתחוללים
בערים ועוצמתם מחייבים בחינה של נקודות
המבט הללו בצורה תדירה וכן להוסיף עוד נקו
–
דות מבט על העיר. כך לדוגמה, בגיליון זה לא
מיקדנו את המבט בצורות ובאופני ניהול העיר,
בשלטון העירוני ובכלכלה העירונית. על-מנת
לקבל תמונה שלמה יש לבחון גם זוויות אלו
ולנטר אותן בתדירות גבוהה. עם זאת, הגיליון
מחדד את ההכרה כי ערים הן יצירתם והעדפתם
של אוסף פרטים שמצטופפים בה. ועל כן עלינו
להבין, כי כל מי שמתגורר, עובד, נפגש, משוחח,
רוכש, מוכר ופועל בעיר )ורשימת הפעלים עוד
ארוכה( "עושה עיר" בכל אחת מפעולותיו.
13
˙¢ ˙È˘‡¯· ̇
˜¯ ¯¯Â‚˙‰ ¨ÌÈÂÓ˘‰
ÌÈ·Â˘ÈÈ· ≥π•≠Î
ÈÙÏ˘ ȯ‰ ¨ÌÈȯÈÚ
¯¯Â‚˙‰ ÌÈ˘ Ú·˘Î
˙ȈÁÓÓ ‰ÏÚÓÏ ¯·Î
ı¯‡‰ ¯Â„Î È·˘Â˙
ÌÈȯÈÚ ÌÈ·Â˘È·
