32 / 48
32
המגזין של אוניברסיטת בר-אילן
בר-שיח
השערות עבודה חדשות
הדגימות המגיעות למרכז לחקר הסרטן
נלקחות מחולים שלא הגיבו טוב לטיפולים
ולרופאיהם לא נותרו אופציות טיפול מוכרות.
מהדגימה שמתקבלת מהחולה מכינים דוגמה
של המחלה, אשר ממשיכה להתפתח בתנאי
מעבדה ועליה עושים החוקרים את הבדיקות.
הבדיקות המתבצעות במעבדה מבוססות
על כמות ועל רצף המרכיבים העיקריים של
הביולוגיה המולקולרית, דנ"א, רנ"א וחלבונים.
"השיטה מאפשרת לנו לנסות עשרות ואף
מאות אפשרויות שונות לטיפול, בעצם כל מה
שלא ניתן לעשות בחולה עצמו", אומר פרופ'
חביב, "לכן, לאחר הבדיקות אני יכול לחזור
לרופא המטפל עם המלצה מותאמת לחולה
שלו".
פרופ' חביב מסביר כי המחקר בודק כמות
עצומה של משתנים בקבוצות מחקר קטנות
של חולים: "בבדיקת דם רגילה בוחנים בדרך
כלל כמאה משתנים, ואילו אנו בודקים בין
שניים לשלושה מיליון משתנים, וזה כבר
עולם אחר. התהליך דומה להגדלת רזולוציה
של תמונה עד לקצה היכולות והגבולות
של הטכנולוגיה. מדען רגיל בוחן משתנים
שמוכתבים על ידי השערת העבודה שלו, אבל
אותי לא מעניין לבחון מה שיש בתודעה שלי,
אלא כל מה שניתן לבחון בעזרת הטכנולוגיה.
כשבוחנים את הכמות המקסימלית של
משתנים שהטכנולוגיה מסוגלת לבחון ולנתח,
נוספות השערות עבודה חדשות".
משפרים את איכות חיי החולים
כל אחד מהחוקרים בצוותו של פרופ' חביב
תורם בתחומו לזיהוי מאפייניה המדויקים של
המחלה ולמציאת הטיפול המתאים. במקביל,
העובדה שהם חוקרים גידולים אנושיים
העשירים במידע קליני, פתולוגי, מולקולרי
וגנומי, מקדמת גם את מחקרם העצמאי.
ד"ר מיטל גל תנעמי וד"ר מאיר שמאי
חוקרים כיצד וירוסים עלולים לגרום בעקיפין
לסרטן, באמצעות סטייה של הגנים. ד"ר
חוה גיל-חן חוקרת היווצרות גרורות סרטניות
ומחקרה מוסיף מידע רלוונטי לבדיקת התגובה
לתרופות ויעילותן. ד"ר מיכאל בלנק חוקר את
מנגנוני הבקרה של אנזימים מתקני טעויות
בדנ"א, ואת מנגנוני העמידות של סוגי הסרטן
השונים לכימותרפיה סטנדרטית. ד״ר איתי
און חוקר את המנגנון המשפיע על יציבות
הגנום בתא שבו מתהווה הסרטן. שני חוקרים
התכונות הקליניות שלהם יהיו שונות. בהתאם
לכך, יש לחקור את המחלה הספציפית
ולמצוא לה תרופה התפורה בדיוק למידותיה.
פרופ' חביב הצטרף לפקולטה אחרי
שנים של קריירה מחקרית ענפה במרכז
הרפואי של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה
ובמרכז הרפואי לטיפול בסרטן במלבורן,
אוסטרליה. "עד כה התבססה הצלחתה של
הרפואה הקונבנציונלית על ניסיונם המצטבר
של רופאים, שטיפלו בבעיות דומות, ועל
ניתוח סטטיסטי. אבל", מסייג פרופ' חביב,
"אם אפשר להבחין בהתפלגות הקצוות, אי
אפשר לעשות ממוצע; אם אפשר להבחין
באינדיבידואלים, אי אפשר להניח שהם 'אותו
הדבר'. משום כך יש להתאים להם טיפול
אינדיבידואלי".
פרופ' חביב אמנם לא מטפל ישירות
בחולים, אולם - שלא כחוקרים אחרים
העובדים על פי מודלים, כגון בעלי חיים או
שורת תאים מגידול אנושי בעבר - חוקרים
הוא וצוותו דגימות מגידולים נוכחיים, הנלקחים
מחולי סרטן המטופלים באותו הזמן בבתי
החולים ברחבי הארץ.
מרכז לחקר הסרטן בפקולטה
לרפואה בצפת מפתח צוות
חוקרים, בראשותו של פרופ'
יצחק חביב, שיטה חדשנית
לטיפול מותאם אישית
בחולי סרטן. הנחת היסוד
היא, כי כשם שבני אדם שונים בצבע עורם,
צבע השיער, הגובה והמשקל שלהם, כך גם
ב
רפואה
מותאמת
אישית
במרכז לחקר הסרטן בפקולטה לרפואה
בצפת מפתח פרופ' יצחק חביב, יחד עם
צוות חוקרים, שיטת מחקר מהפכנית
המתאימה לכל חולה טיפול אישי על פי
המרכיבים הייחודיים של מחלתו-הוא.
הטיפול האישי מעלה את סיכויי ההחלמה
אריאל רובינסקי
גידול תאי רקמה של
המחלה במעבדה מאפשר
בחינתן של מאות אפשרויות
טיפול שונות, שאי אפשר
לנסות בחולה עצמו
פרופ' יצחק חביב