2017 מאיעלונדון 28
קהילה ז
ה כעשור שחיים שיין, ישראלי
המתגורר בלונדון, פועל לפיתוח
החינוך בבתי ספר בטמיל נאדו
שבדרום הודו. בתי הספר הללו
מהווים כיום מסגרת חינוכית ללמעלה
ילדים הנהנים מההזדמנות לצמוח, 7,500־מ
להתפתח ולשאוף רחוק - למרות הפערים
החברתיים והכלכליים שלתוכם נולדו. שיטות
החינוך בבתי הספר ייחודיות והכלים והתוכן
מותאמים לתנאי החיים של הילדים ולתרבות
ולקהילה שבה הם חיים.
בתי הספר שבהם הוא תומך הוקמו על ידי
סדגורו, שייסד מיזמים חינוכיים רבים ברחבי
העולם. הוא הכיר אותם בזמן שהותו בהודו,
לאחר שסיים סדנה בת עשרה ימים של
מדיטציה בעיניים מכוסות (“סמאימה”). על אף
הסביבה הנחשלת שבה הם גדלים, הילדים
בבתי ספר אלה רוכשים עד גיל שמונה כישורי
מחשב ולומדים קרוא וכתוב בשפת אמם
ובאנגלית. את שעות הלימודים מבלים הילדים
בישיבה זקופה על הרצפה והם אף מתרגלים
דקות ביום. 45־יוגה במשך כ
בנוסף, בבתי הספר הותקנו מערכת לטיהור
מים ומערכת חשמל הפועלות על אנרגיה
סולארית בלבד, והתלמידים לומדים לא רק
כיצד להשתמש בטכנולוגיות האלה, אלא גם
כיצד להכניס אותן לשימוש בבתיהם, שרובם
אינם מחוברים לרשת החשמל ולמערכת
המים והביוב.
עולם ומלואו של רוחניות
שיין הוא איש חינוך, בוגר חפ”ן (המכון
לחינוך פתוח ניסויי), מתרגל יוגה כדרך חיים,
לשעבר פעיל פוליטי בישראל ובעל חיבור
עמוק לדת היהודית, שבה הוא מוצא עולם
ומלואו של רוחניות. הוא נולד בחדרה והגיע
, בעקבות אשתו, ורדה שיין - 1997־ללונדון ב
המנכ”לית לשעבר של חברת הסחר ביהלומים
“דה בירס”, שהצטרפה לאחרונה למועצת
המנהלים של חברת “שרין טכנולוגיות”.
אישיותו הצבעונית מתגלה דרך מודעותיו
הקבועות מעל דפי מגזין זה, המפרסמות את
goodרשת החנויות הלונדוניות שבבעלותו -
. במודעותיו הוא משלב באופן יצירתי for you
מסרים פוליטיים, מסחריים ורוחניים.
בחיי היומיום שלו בלונדון, שואף שיין להשפיע
לטובה על סביבתו הקרובה ולקדם חשיבה
וערכים של אמת וכבוד האדם. הוא מדגיש
עד כמה חשוב להבין את מקור היהדות ואת
משמעותה, ולהכיר בערכו הרב של החינוך
ובערכו של הזמן שיש בידינו. לדבריו, “כל
החיים זה זמן שעובר ולא חוזר. הדרך היחידה
להגדיל את הזמן - היא להגדיל ראש”.
מהודו ועד ירושלים
את הרעיון החינוכי שמיושם בהודו מבקש
שיין להביא גם אל הקהילה החרדית
בישראל. לדבריו, הפער בארץ
בין האוכלוסייה החרדית ליתר
האוכלוסייה נובע מהמחסור הקריטי
בלימודי הליבה ובכישורים בסיסיים,
כמו אוריינות מחשב. זה מתבטא
בהיעדר כלים בסיסיים להשתלבות
בחברה ובעולם התעסוקה, ובחוסר
פיתוח יכולת עצמית וחוזק פנימי
שמסייעים “להתמודדות עם
העולם”. שיין, שפעיל במקביל
בארגון ״לינת החסד״, המספק
ארוחות חמות לנזקקים ולתלמידים
בבתי ספר בקהילה החרדית, מעוניין
להקים מרכזי לימוד, שיהיו מקובלים
על הקהילה, או שיפעלו במקרה
לימודי
לב וליבה
הצורך “במחתרת”.
במרכזים אלה, יוכלו בני הקהילה
החרדית להרחיב ולהעשיר את
עולמם מעבר לגבולות עולם התורה.
בעיניו, הילדים במערכת החינוך
החרדית לא מקבלים את הבסיס
להתפתחות תקינה ולהשתלבות
בחברה, ואת התוצאה של המצב
הזה הוא משווה ל”עגל חלב כלוא
שדואגים שלא יזוז ושלא יהיו לו
שרירים”. אולם שיין אינו מתיימר
להחליף את מוסדות החינוך הקיימים
ואת הישיבות, אלא שואף להקים לצדן מרכז
חינוכי אלטרנטיבי שיפעל בשעות הפנאי או
אחרי שעות הלימודים. שיטות החינוך שבהן
הוא דוגל הן אינטראקטיביות ומתאפיינות
בגישה סביבתית ובהעשרה ובפיתוח של
חשיבה, אך לא פחות חשוב מכך, בהעצמת
חוזק נפשי ורוחני, שבהם הוא רואה מפתח
לחינוך מוצלח ומשמעותי.
את הפתרון ללימוד מציע שיין באמצעות
תוכנות אינטראקטיביות המבוססות על תמונות
וסרטים, הדומות לאלה שבהן משתמשים
התלמידים בבתי הספר שבהם הוא פעיל בהודו.
לצד לימודי האנגלית והמתמטיקה, חשובים
לא פחות לימודי האמנות והמוזיקה, שלדבריו,
תרומתם המחשבתית, הרגשית והתרבותית
לילדים לא תסולא בפז. הוא מאמין כי “ילדים
יכולים ללמוד לבד. אם ניתן להם את הכלים
וקצת עזרה - הם ילמדו ויצליחו”. בתור דוגמה
הוא מספר על ניסוי שערך באחד הכפרים
ההודיים הפרופ’ לטכנולוגיה חינוכית סוגטה
מיטרה, שהשתתף לאחרונה בכנס חינוך
בישראל: “מיטרה התקין מחשב בקיר במרכז
הכפר, עזב, וחזר כעבור חצי שנה. הוא גילה
שכדי לשחק במחשב נאלצו הילדים ללמוד
אנגלית בכוחות עצמם, וכך הם עשו”.
על אף האתגרים שבהכנסת שינויים כה
משמעותיים ולא קונבנציונליים למערכת
החינוך החרדית, מאמין שיין כי ברגע שיוקם
מרכז חינוכי כזה הילדים יבואו
והוריהם יתמכו בהם אם הם ילמדו
במקביל גם בישיבה. “אתה רואה
את ההתגלות האלוהית בחוקי
הפיזיקה”, הוא טוען ומתמלא גאווה
תלמידי ישיבות 29 כשהוא מספר על
תיכוניות המצטיינים בתחום זה. הוא
קורא לזה ״טיפול זוגי מוצלח של דת
ומדע״, המראה כי המדע והדת אינם
מנוגדים זה לזה, וכי אדם יכול להיות
אדוק בדתו וגם להיות מדען מצליח.
את חזונו חותם שיין באמירה כי “אי
אפשר ללמד את התלמיד מה צפוי
לו ביום המחר, אך אפשר לתת לו
את הכלים להתמודד עם כל מה
//שהעולם יעמיד בפניו”.
הדואג לדורות מחנך אנשים.
ראיון עם חיים שיין
עדי כהןקהילה וחינוך //
“מיטרה התקין מחשב בקיר במרכז
הכפר, עזב, וחזר כעבור חצי שנה.
הוא גילה שכדי לשחק במחשב
נאלצו הילדים ללמוד אנגלית
בכוחות עצמם, וכך הם עשו"
שואף לקדם חשיבה
וערכים של אמת
וכבוד האדם.
חיים שיין
יש לחרדים מה
ללמוד מההודים.
כך מחנכים
בטמיל נאדו
(שתי התמונות
למעלה
והתמונה למטה)