שיעור חופשי | תשרי תשפ"ב | ספטמבר 2021 | גליון 134

55 | שיעור חופשי בין פיתוח האני הבית- ספרי לבין סביבת הקהילה", הוא אומר, "ולא אחת, צצות בעיות הדורשות פתרון. הפעולה היזמית בפרויקטים קהילתיים- סביבתיים נדרשת תמיד להתמודד מול כוחות משמרים ומתנגדים. למשל, פרויקט קהילתי של הקמת שבילי אופניים לא הצליח להתרומם בשל התנגדות מטעמים תקציביים, ובמקרה אחר, יוזמה של מפגשים עם בתי ספר תאומים נתקלה בקשיים ביורוקרטיים. עם זאת, צוות בית-ספרי שעבר את שלבי הזהות ופיתח תחושת מסוגלות, יידע גם להתמודד מול הכוחות המתנגדים לפרויקט", הוא מסביר. זהירות, מוקשים! לא אחת, מיזמים רבים המלווים ברצון טוב, מתקשים לצאת לפועל ונתקלים בלא מעט קשיים. עבודי מציין כי המכשול הראשון נוגע להתייחסות למיזם חינוכי-קהילתי כאל עיסוק "על הדרך". "מיזמים קהילתיים דורשים הקצאת זמן. הם חלק מתהליכים שמתרחשים בבית הספר, בתוך השיעורים ועוד", הוא מסביר. אבן נגף נוספת קשורה בהבנת "הרכב השחקנים" במיזם. "בכל מיזם חינוכי- קהילתי חייבים למפות את השותפים, התומכים, המתנגדים והניטרליים, כשהמטרה היא להביא את המתנגדים למעמד של ניטרליים ואת הניטרליים למעמד של תומכים", הוא מסביר. באשר למערכת היחסים עם הורי התלמידים, עבודי סבור כי הטעות המרכזית בהתנהלות מולם, נובעת מכך שרואים בהם גורם שיש רק לבקש את אישורו וברכתו, ובתוך כך מגיעים אליהם לאחר גיבוש הפרויקט. לשיטתו, יש לראות בהורים שותפים מלאים לפרויקט, להבין שביכולתם לקדמו ולשתפם מההתחלה. הוא מעלה את החשש שאם לא נראה אותם ככאלה, הם אף עלולים להפוך למתנגדים. ד"ר רון מוסיפה כי לעיתים פרויקטים קהילתיים לא מצליחים להתממש בשל קשיים לוגיסטיים, או חוסר נכונות מצד הגורמים המעורבים להתמודד עם אתגרים שמזמן הפרויקט בזמן אמת. שדמי-וורטמן מסבירה כי הצלחתם של פרויקטים קהילתיים תלויה בהקפדה על כמה עקרונות פעולה. ראשית, לדבריה, חייבת להיות מערכת יחסים הדדית ומכבדת בין הקהילה לבית הספר. "הקהילה מסייעת לבית הספר. כך למשל, היישוב מעניק לבית הספר משאבים כדוגמת כוח אדם לצורך הפרויקט. מנגד, בית הספר רותם את התלמידים והוריהם לפעילות התנדבותית- קהילתית ביישוב". שנית, היא ממליצה לבנות תוכנית חינוכית- קהילתית רב- גילאית, כך שבית הספר ייצור לכל גיל מסגרת של פעולה בקהילה. בנוסף, מדגישה שדמי-וורטמן כי אימוץ פרויקטים קהילתיים צריך להתבצע בשותפות עם הילדים. "חשוב לבחור פרויקטים שבהם התלמידים מגלים עניין, כך שיחושו שייכות. על יוזמי הפרויקט לראות בילדים חלק מהצוות השותף לכל מרכיבי הפעולה החל מהרגע הראשון. אם למשל, הילדים מביעים עניין בטיפול בבעל חיים עזובים, חשוב לתת מענה בתחום כך שהם ירצו לקחת חלק בפרויקט ויהיו גאים להיות חלק ממנו", היא מסבירה. עקרון פעולה נוסף במימוש הקהילתיות הוא יצירת שותפויות. "פרויקט הרואה בכל המשתתפים בעלי יוזמה המבקשים לממש חזון של חברה טובה יותר, שונה מ'השתתפות', שבה מצד אחד נמצאים בעלי היוזמה, ומצד שני עומדים המשתתפים", מסבירה שדמי-וורטמן. כמו כן היא ממליצה לפתח תוכנית בית-ספרית קהילתית שתהפוך למסורת שנתית, כך שתהווה מרכיב זהות קהילתי. מדובר, למשל, בארגון צעדה שמתקיימת מדי שנה והופכת למזוהה עם הקהילה, וזאת על פני תוכניות ופרויקטים המשתנים מדי שנה. כדי שעקרונות הפעולה יצליחו להתממש, מדגישה שדמי-וורטמן את הצורך במנהיגות חינוכית הרואה בשליחות חברתית-קהילתית את ייעודה. לדבריה, מנהלת בית ספר שפועלת כמנהיגה קהילתית מגייסת את בית הספר, על כל מרכיביו ומשאביו, לקידום עתידה של הקהילה ולהבטחת חוסנה. מנהלת עם אג'נדה זו פועלת כך שהתלמידים יהיו גאים על השתייכותם למקום ויפעלו לקידומו. גם תוכנית הלימודים בבית הספר והפעולות החינוכיות המתקיימות בו, יהיו מגויסות  למימוש מטרה זו. ד"ר שרה שדמי-וורטמן, מכללת אורנים: "חשוב לבחור פרויקטים שבהם התלמידים מגלים עניין, כך שיחושו שייכות. על יוזמי הפרויקט לראות בילדים חלק מהצוות השותף לכל מרכיבי הפעולה החל מהרגע הראשון" יזם חברתי: דני עבודי, "לא אחת צצות בעיות הדורשות פתרון. בכל מיזם חינוכי-קהילתי חייבים למפות את השותפים, התומכים, המתנגדים והניטרליים, כשהמטרה היא להביא את המתנגדים למעמד של ניטרליים ואת הניטרליים למעמד של תומכים"