שיעור חופשי / טבת תש"ף / ינואר 2020/ גליון 130

המופתי שבו התנהל הכנס. עם הפתיחה, נהנו המשתתפים ממיצג יפהפה בו השתתפה Dream הזמרת גל לוגסי, ששרה את השיר , בחלקו בעברית the impossible dream ובחלקו באנגלית. במפגש השני בכנס, תחת הכותרת "ליצור גשר ולהוביל לשינוי", השתתפו לוסי אהריש, עיתונאית ומגישת טלוויזיה ערבייה-ישראלית ואיש התקשורת ג'קי לוי - והוא היה מהנה ומעורר מחשבה. אהריש יצאה נגד המגמה התובעת מאיתנו להכניס כל אחד לתבנית מבדלת, נטייה שמטבעה מעודדת פחדים והצבת גדרות ומרחיבה שסעים. לוי דיבר על הסכנה בהקצנת יתר - בכל תחום כולל בזה הדתי - וציין כי לדעתו המשותף לו ולאהריש רב על המפריד. היא מצידה הצביעה על הנזק הרב שנגרם לנו כפרטים וכחברה בעקבות הנטייה לדבר בהכללות גורפות. בנימה אישית ומרגשת סיפרה אהריש על המורה/ מנהל שלה (היום חבר הכנסת) מאיר כהן, שלדבריה היה היחיד שראה אותה במצוקתה בשנות לימודיה בבית הספר בדימונה. בתגובה להדרתה מפעילות בית-ספרית מסוימת הוא מנע מכל הכיתה להשתתף בה, ואהריש הילדה גם ראתה אותו צובע כתובות נאצה שכתבו נגדה תלמידים על קירות בית הספר. גם לוי שיתף את הקהל בסיפור אישי על מורהו, הרב נריה, שבמהלך חינוכי ודוגמה אישית השפיע עליו לכל חייו. השניים העלו את החשיבות שבהבנת האחר, בניסיון להבין את מניעיו, וסיכמו כי "בכל אחד מאיתנו יש גזען קטן, והשאלה היא מתי אנחנו נותנים לו לצאת". המפגש השלישי, "שיבוש פדגוגי בעידן דיגיטלי", החזיר אותנו למסכים. השתתפו בו ד"ר יובל דרור, סוציולוג וחוקר בתחום טכנולוגיה, מחשבים ואינטרנט, ונועם אמיר, תלמיד תיכון, אושיית רשת ובעל ערוץ ביוטיוב. דרור התכתב בדבריו עם נעם מנלה שדיבר במפגש הראשון וטען כי בית הספר צריך להעניק לתלמידים מימד שחסר בעולם שמחוצה לו. "מול הקצר, השטחי, המיידי והצבעוני, הוא צריך ללכת אל הספר, אל הסרט וכך לפתח את השריר הנגדי, בדיוק כפי שפועלים שרירי הגוף זה מול זה", אמר. 45 אמיר הסביר את הקושי להתרכז למשך דקות על רקע האקטיביות של הנוער שתמיד עושה משהו כשהוא מחובר לטלפון, למסך ולאוזניות. לדבריו, על המורים לצעוד עם רוח הזמן, ללמד נושאים בעלי רלוונטיות ולדבר עם תלמידיהם בגובה העיניים. דרור טען כי מערכת החינוך צריכה לשאול את עצמה מהי מטרתה - התלמידים כבר יודעים מה קורה בחוץ, ולפיכך היא צריכה ללמד אותם דברים אחרים, כדי שיהיו שלמים ועגולים יותר. הוא הצביע על עוצמתו האדירה של הסמארטפון אך הוסיף כי כעת גם מבינים את המחירים שהוא גובה. דרור קרא למערכת החינוך להשקיע מאמצים בללמד את התלמידים איך להשתמש בידע שיהיה זמין להם בעתיד. על העתיד וההתפתחויות הגלומות בו דיברה בברכתה גם ג'ינה מרום, שהסבירה כי מטרתה של פעילות העמותה משולבת ברצון "לחדש לכם ולהציע לכם דברים שלא שמעתם קודם, כדי להפוך אתכם לאנשים מלאים, יצירתיים, וסקרנים שמהווים את עמוד השדרה על מערכת החינוך". על בינה מסוג אחר, בינה מלאכותית, דיברה בהרצאתה המאלפת המדענית ד"ר קירה רדינסקי, שהמחישה כיצד ניתן לנתח מידע על מנת לצפות אירועים והרגלי צרכנות, וסיכמה בכך שאמרה שהדרך הפשוטה ביותר לחזות את העתיד היא פשוט ליצור אותו. פסק זמן חוויתי בין הפאנלים להרצאה הוקדש לקהל שקיבל שיעור בשירת המונים. כך למדנו את קול א', הקבוצה באולם השני את קול ב', ובסוף, אחרי ליטושים ושיכלולים, קובצנו יחדיו לשירה משותפת שהוקלטה וצולמה למזכרת. לסיום הכנס עלה על הבמה הסטנדאפיסט ישראל קטורזה. יהיה קשה לחזור על הבדיחות והפאנצ'ים וגם לתאר למי שלא היה שם את געיות הצחוק של הקהל. בכל זאת נחמד להיזכר שמזמן לא צחקנו ככה מענייני חולין פשוטים - המגבת החסרה באמבטיה, תאוות הקניות, שגרת רחצת הילדים בערב, חווית יום הורים וחולשת הילד בחזקות, ועד כהנה חומרים שמרכיבים את היומיום של כולנו ולא פעם אנחנו שוכחים לצחוק איתם. כשהוא הודיע שתם המופע והקהל הגיב במחאה הסביר קטורזה ברצינות כי תיכף תוגש ארוחת צהריים ואשה רעבה איננה אישה צוחקת... הנימוק עשה את שלו ובתוך דקות ספורות התרצה הקהל ופנה לאחד מחמשת האולמות בהן הוגשה ארוחת הצהרים - סוף דשן ליום מלא. יעל אפרתי הסתדרות המורים והנהגת ההורים הארצית מתכוונות להיאבק עד אשר יוקפא התיקון לחוק החינוך המיוחד. כבר כעת הן דורשות חזרה מיידית לשאלונים הישנים ועצירה מוחלטת של ניתוב ילדי החינוך המיוחד לחינוך הרגיל ואת הפגיעה בהם. עובדי ההוראה, שהוטל עליהם למלא את השאלונים, אינם מודעים להשלכות של מילוי השאלון ולפער העצום בין רמת הזכאות בחינוך המיוחד לעומת החינוך הרגיל ולהקטנה המשמעותית במשאבים בסל המשויך לילד. לנציגי המטה נודע כי בכוונת משרד החינוך כיתות חינוך מיוחד ולצמצם את 180 לקצץ מספר תלמידי החינוך המיוחד בשנת הלימודים תלמידים. 13,500 - הבאה בכ יפה בן דויד, מזכ"לית הסתדרות המורים, אמרה כי "זה לא שילוב, זאת הפקרות. פוגעים בעובדי ההוראה, מפקירים את הילדים המיוחדים ומרסקים את החינוך. עובדי ההוראה מתריעים על העומס הבלתי נסבל, על חוסר המוכנות ועל המחסור במשאבים אולם ללא הועיל. הדבר היחיד שחשוב למשרד הוא לחסוך כסף על גב כולנו. היום אנו אומרים להם לא עוד! אנו ניאבק עד אשר הביזיון הזה ייפסק והתיקון לחוק יוקפא". עו"ד אייל בן יהודה באום, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, מסר כי "אנחנו במצב חירום לאומי. הכאוס הפוליטי שמוביל לשיתוק מערכת החינוך פוגע בילדינו בכלל ובילדי החינוך המיוחד בפרט. יש להקפיא את יישום עדכון חוק החינוך המיוחד עד שמערכת החינוך תהיה מוכנה ולא תפגע בחינוך ילדינו. ההצהרה המשותפת להסתדרות המורים והנהגת ההורים הארצית שעליה אנחנו מכריזים היום מוכיחה יותר מכל את חומרת המצב". עם צרכים 9.5 רויטל אבודגה, אמא לילד בן הלומדות 5.5- ו 11.5 מיוחדים ושתי בנות, בנות במסגרות חינוך רגילות, סיפרה אף היא על השלכות הרפורמה. לדבריה, "בחרתי לדבר ולהיחשף כי חוסכים עלינו, כי פוגעים בכל מערכת החינוך, גם בחינוך המיוחד וגם בחינוך הרגיל. "הילד שלי, על פי הרפורמה, אמור בעתיד להשתלב לחינוך הרגיל מהחינוך המיוחד. כיום הוא נמצא במסגרת עוטפת - ובה תשעה ילדים עם מחנכת שהוכשרה לכך וסייעת נוספת. במקום החממה הזו, הוא אמור להשתלב בכיתה עם מורה אחת בלבד, שלא עברה שום הכשרה ילדים במקביל אליו. 35- ואחראית על עוד כ "מעבר לכך - במסגרות הרגילות של הבנות שלי, שבהן אמורים לשלב ילדים מיוחדים, נמצאות מחנכות שלא למדו איך להכיל ילד 35 מאתגר ותוך כדי כך הן מתעסקות בעוד ילדים. במצב כזה הכיתה תתפרק, והילדים יתפרקו. "השילוב הוא בעיני ערך עליון, אבל חייבים להקפיא עכשיו את הכל, כדי לבדוק ולבחון לעומק את הפיילוט בצפון, כך שאפשר יהיה לעשות את זה נכון. צריך להכשיר את השטח, גם את המורים וגם את הילדים. זה לא דבר מובן מאליו להעביר ילד ממערכת מוכרת, קטנה וחמימה לכיתה גדולה. אסור לפגוע בילדים שלנו, ואני מרגישה שבמצב הנוכחי זה פשוט חוסר אחריות כלפי הילדים". יעל אפרתי אקטואליה כיתוב תמונה צילום: קרדיט צלם ב מפגש שפתח את הכנס הארצי שקיימה לאחרונה עמותת המורים בתל אביב הציגה עדי יופה רעיון מעניין: "אחד המקצועות החשובים שצריך ללמד הוא פילוסופיה, אף שזה לא עניין טרנדי היום", אמרה יופה, טרנדולוגית ומומחית לעתידנות עסקית. "זהו מקצוע שמעלה שאלות אתיות, שמלמד איך להיות אדם טוב יותר ומעודד הטלת ספק בפרדיגמות קיימות". "הסמארטפון הוא כלי הלמידה הכי טוב בעולם", קבע מנגד נעם מנלה, חוקר השפעות הטכנולוגיה על חדשנות עסקית. הוא הלין על כך שאוסרים את הכנסתו לכיתות וקרא למורים לצאת יחד עם תלמידיהם למסעות חקר באמצעות המכשירים הסלולריים שלהם. וכך, בשעת בוקר שלווה אחרי רישום, ארוחת בוקר ומפגשי רעים משמחים, התכנסו מורות ומורים לכנס העשרה באולם 1,200- כ המרכזי של מלון דיוויד אינטרקונטיננטל ליום עיון, העשרה וכפי שיתברר בהמשך, גם הרבה צחוק. היום, שעמד בסימן "נועדנו להוביל כבר שנה", החל בברכות: יפה בן דויד, מזכ"לית 30 הסתדרות המורים, עלתה אל הפודיום נמרצת כדרכה. "מה קורה עם הפנסיה?", שאלה רטורית את הקהל שהשיב בצחוק ומחיאות כפיים. היא ציינה את הישגי הסתדרות המורים במשא ומתן שניהלה מול משרד החינוך, לפיהם תיגזר הפנסיה מהמשכורת האחרונה, הבטיחה לכל מורה לפרוש עבורו רשת ביטחון וסיפרה שההסתדרות הצליחה להוסיף תוך כדי הסכם מיליון שקלים. 210 "כל זה מגיע לכם בזכות ולא בחסד", קבעה בן דויד וקראה למורים לעמוד על זכויותיהם, כי אף אחד לא יעשה זאת במקומם. במקביל תבעה מהם להיענות להנחיות שלה ללא פחד, שיבחה את מורי הדרום שהפגינו מחויבות לתלמידיהם והבטיחה ש"כל עוד אני מזכ"לית אף אחד לא ייפגע מהנחיות אלה, כיוון שכולן עומדות במבחן המשפטי". נושאים נוספים שעלו בנאומה היו תיקון העוול של חישוב ימי המחלה והתנגדות ההסתדרות לרפורמה בחינוך המיוחד. "אנחנו לא נגד השילוב, אבל רוצים שהוא יהיה מוצלח, עם אותה המעטפת שהיתה לתלמיד בחינוך הרגיל", אמרה. בן דויד שיבחה את פעילות עמותת המורים ואת ג'ינה מרום העומדת בראשה, ואמרה לקהל עובדי ההוראה: "אנחנו נכריח את המדינה להוקיר אתכם". אבי קמינסקי, יו"ר הוועד המנהל של עמותת המורים, בירך גם הוא את הנוכחים וקבע כי שנים, 30- מראשית דרכה, לפני למעלה מ מבקשת העמותה להפוך את עובד ההוראה לאדם בעל עולם עשיר, רחב יריעה ויצירתי, וזאת לצד הפן החינוכי שבו הוא עוסק. הוא ציין את המשוב החיובי המתקבל מהעמיתים, ומחזק את העוסקים בהמשך הדרך. ניכר היה שבכנס הושקעו עבודה ומחשבה רבות - הן מבחינת התכנים והרמה הגבוהה שלהם, הן מבחינת הכיבוד העשיר והן בסדר בכנס הארצי של עמותת המורים שנערך לאחרונה, חקרו המשתתפים את שיטות הלימוד של העתיד, עסקו בהשפעת הסמארטפון על בית הספר וגם נחשפו לצורך לגשר בין הקטבים בחברה הישראלית ג'ינה מרום, מנכ"לית "פעילות עמותת המורים: העמותה מבקשת לחדש לכם ולהציע לכם דברים שלא שמעתם קודם, כדי להפוך אתכם לאנשים מלאים, יצירתיים, וסקרנים שמהווים את עמוד השדרה של מערכת החינוך" צילום: מור ברנשטיין במקום לנבא את העתיד - אפשר לבנות אותו בתמונה הגדולה - משתתפי הכנס. ההשקעה הגדולה בתוכן האיכותי, בכיבוד העשיר ובסדר המופתי היתה ניכרת. תמונות עגולות : מימין: לוסי אהריש, ג'קי לוי ומנחה הכנס, דרור גלוברמן, במפגש "ליצור גשר ולהוביל לשינוי" צילומים: ארז עוזיר משמאל: עדי יופה, נועם מנלה והמנחה דרור גלוברמן במפגש "להבין את העתיד ולהוביל נכון" עו"ד אייל בן יהודה באום, יו"ר הנהגת ההורים "הכאוס הפוליטי הארצית: שמוביל לשיתוק מערכת החינוך פוגע בילדינו בכלל ובילדי החינוך המיוחד בפרט. יש להקפיא את יישום עדכון חוק החינוך המיוחד עד שמערכת החינוך תהיה מוכנה ולא תפגע בחינוך ילדינו" הפיץ משרד החינוך שאלונים מעודכנים בנוגע להפניית תלמידים 2020 בראשית ינואר לוועדות לפי הרפורמה בחוק חינוך מיוחד. השאלונים הופצו בכל חלקי הארץ, ולא רק במחוז צפון שם החל הפיילוט בתש"פ. שאלונים אלה, כמו גם השאלונים הקודמים שהפיץ משרד החינוך במסגרת הרפורמה, לא תואמו עם הסתדרות המורים, ואפילו לא הובאו לידיעת מי מהגורמים הרלוונטיים בהסתדרות המורים. שאלונים אלו או אחרים, ארוכים יותר או פחות, הם לא חלק מהוראות החוק. משרד החינוך הוא זה שמנסה לחייב במילוי טפסים – ללא הסכמה של הסתדרות המורים. צמצום השאלונים הוא תוצאה של מאבק שאנו מנהלים מול המשרד והוא הוכחה לכך שהצדק עמנו ושכוחנו באחדותנו – כל עוד אתם נשמעים להנחיות שלנו, משרד החינוך נסוג מדרישותיו ועל כך אני מודה לכל אחת ואחד מכם. הסתדרות המורים לא תשלים עם הטלת משימות ומטלות נוספות על ציבור המורים ויצירת עומס עבודה נוסף וכמובן שלא תסכים לכל פגיעה במערכת החינוך בישראל – לא בתלמידי החינוך המיוחד ולא בתלמידי החינוך הרגיל שיושפעו מהרפורמה לא פחות. לפיכך הנחייתי לא השתנתה: יש למלא רק את הטפסים הישנים, אין למלא טפסים חדשים או מעודכנים במסגרת הרפורמה בחוק חינוך מיוחד. *ערוך מתוך מכתבה של מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, לציבור עובדי ההוראה עדכון שאלונים במסגרת הרפורמה בחוק חינוך מיוחד* 5 שיעור חופשי > 2020 ינואר 2020 ינואר < שיעור חופשי 4