שיעור חופשי / אדר א' תשעט / פברואר 2019 / גליון 127

"כל ילד הוא גם מורה" מורים, מורות ומנהלים מכל קצווי הארץ מחפשים דרכים חדשות ללמד - לימור דומב ומה טוב יותר מאשר לשתף את הילדים במעשה ההוראה? // משהו חדש וטוב יזמות לפני כשנתיים, תלמידי כיתות ט’, הבוגרים של חטיבת הביניים "עלייה שנייה" בעכו, יזמו הקמת מרחב למידה לתלמידים שמופעל על ידי תלמידים (בליווי מורים). מרחב הלמידה פועל במהלך יום הלימודים, ותלמידים יוצאים משיעורים כדי לקבל בו תגבורים. התלמידים שמסייעים לתלמידים הצעירים הם תלמידי ט’ מצטיינים, שיכולים להשלים חומר שנלמד כשלא היו בשיעור מבלי ליצור תלמידי כיתה ז’ מקבלים 46 , פערים. כיום תלמידי כיתות ט'. 24- חיזוק חברתי ולימודי מ הלמידה נעשית בחדר מיוחד, שנקרא "מרחב למידה". החדר מעוצב בצורה מזמינה, יש בו וילונות ושולחנות שעוצבו כפלטה של צייר, והוא צבוע בצבעים נעימים. אורלי מנשרוב, סגנית מנהלת בית הספר, אחראית על הפעלת החדר; ורכזת מיוחדת, אלמוגית ברזילי, מתפעלת אותו ברמה היומיומית, מוודאת שהתלמידים מגיעים, שהמורים העבירו חומרים מתאימים ועוד. "הצורך שלנו היה לתת מענה לכמה שיותר תלמידים", אומרת מנשרוב, "וכך התחברנו לרעיון להשתמש בתלמידים עצמם. התלמידים הבוגרים חווים נתינה ומשאירים חותם בבית הספר. חלק מהם בוחר להמשיך בפרויקט במסגרת המחויבות האישית בכיתה י’". את התלמידים החונכים מלווים מורים שאחראים על העברת התכנים הלימודיים, בהתאמה לקשיים ולצרכים של כל תלמיד. "מרחב הלמידה יוצר אווירה של ביחד", אומרת מינה פרפרה, מנהלת בית הספר. "לומדים כאן תלמידים שידם אינה משגת לקבל שיעורים פרטיים. בזכות היוזמה הם מקבלים מענה חברתי, לימודי ורגשי. אנחנו רואים תוצאות במדדי האקלים והפדגוגיה: יש עלייה בהישגים הלימודיים, עלייה בתחושת השייכות, הילדים מרגישים מחוברים יותר לבית הספר. הם יודעים שיעזרו להם, שאכפת לנו מהם, שאנחנו רוצים שהם יצליחו. כשילד מרגיש בטוח ורגוע יותר, כשהוא מרגיש שמאמינים בו ורואים אותו, הוא יכול להגיע להישגים גבוהים יותר”. הלמידה במרחב משתלבת בתוכנית יעדים שפועלת בבית הספר, ובה כל ילד מסמן לעצמו יעד לימודי, חברתי או רגשי. "יש בבית הספר הרבה ילדים דיפרנציאליים, ילדים עם לקויות ותסמונות, ויש לנו מדד טיפוח גבוה", מספרת פרפרה. "מרחב הלמידה הוא יוזמה שמשתלבת בתפישה שלנו, שלפיה כולם יכולים להצליח ולהתקדם. אנחנו מחנכים לכבד את האחר ולתת לו הזדמנות שווה. גם תלמידים יכולים לסייע בכך ולהיות חלק מהתהליך". חטיבת הביניים "עלייה שנייה", עכו בית הספר: מרחב למידה בהפעלת התלמידים היוזמה: התלמידים וגם מינה פרפרה היוזמים: ואורלי מנשרוב (המנהלת וסגניתה) תלמידים עוזרים לתלמידים "אשכול הגנים שלנו יצא למסע לפני שלוש שנים", מספרת אבו סיאם סועאד, מנהלת האשכול. צוות הגננות שם לו למטרה לקדם ערכים של מתן כבוד לזולת, לטבע ולסביבה שבה הם חיים, לשמר את הסביבה ולהשפיע עליה כדי לשפר את איכות החיים והאקלים החינוכי בגן, ולפתח מרחבים מגוונים במבנה הגן ובחצר. מטרה נוספת היתה שיתוף הורים וקהילה כדי לפתח מודעות ושינוי התנהגותי. "כשהגעתי לאשכול, הפריע לי שסביבת הגן מוזנחת ולא ירוקה", אומרת סועאד. "ישבתי עם הצוות וחשבנו ביחד איך אפשר ליצור סביבה נעימה יותר. אחת הגננות הציעה את רעיון הצמחייה, מאחר שיש לה ידע בנושא. התלהבנו, והתחלנו לטפח גינה עם הילדים. הילדים התעניינו ושאלו הרבה שאלות על תהליך הצמיחה, כמו איך הצמח צומח, ואיך מבחינים בין צמח לעשב. לאט לאט התקדמנו, והתחלנו לגדל צמחים על מצע של ספוג, בבקבוק, בעציץ. הילדים הביאו צמחים מהבית, וגם לקחו צמחים מהגן הביתה. שתלנו ירקות, הכנו סלט ועודדנו את אכילת הירקות. זה התאים לי מאוד מפני שהילדים נהגו להביא בבוקר חטיפים, ורציתי לקדם תזונה בריאה". בתחילה, כל כיתת גן טיפחה גינה קטנה. יום אחד, אחד הילדים סיפר שאביו לקח אותו לביקור בחממה, והביא לגן ירקות מהחממה. "נוצר בגן שיח", מספרת סועאד, "ועלה הרעיון להקים חממה קטנה. הגננת שאלה את הילדים איך לדעתם אפשר לעשות זאת, והם התחילו לזרוק רעיונות. בהמשך יצאנו לסייר בסביבה הקרובה, ומצאנו ציוד שיכול להתאים, כמו שולחן ישן. הבאנו את השולחן לגן, כיסינו אותו בניילון, וכך נוצרה חממה קטנה ראשונה”. מה שתמך בהגשמת החלום היה תקציב הרפורמה של משרד החינוך. הילדים גידלו בחממה זרעים שונים, ולאחר שצמחו העבירו אותם לגינת הגן. "לרבים מהילדים זו היתה פעם ראשונה לראות איך צומח צמח", אומרת סועאד. "כשנשארה עגבנייה מארוחת הבוקר, הם זרעו את הזרעים שלה בגינה וראו איך היא צומחת". בהמשך החליט הצוות לפתח את היוזמה, והקים חממה גדולה, שמשרתת את כל הגינות הלימודיות באשכול. הילדים זורעים, מטפחים ועורכים תצפיות. "שלוש פעמים בשנה מתקיימים ימי מכירות של ירקות וירק”, אומרת סועאד, "אנחנו מכינים צמחים מיוחדים, למשל צמח שצומח בלי אדמה, צמח שצומח על ספוג, ירק כמו פטרוזיליה או בצל שצומחים בצנצנת שאפשר להניח על השיש ולקטוף מהם. החלום שלנו הוא שהחממה תתפתח והילדים יובילו את התהליך, למשל יבחרו אילו סוגי ירקות וצמחים לגדל". אשכול נווה דקלים. מועצה אזורית בית הספר: אלקסום, היישוב הבדואי "מולדה" חממות בגן היוזמה: אבו סיאם סועאד (המנהלת) וצוותה היוזמת: צומחים יחד אין כמו פעילות ספורט, שבה תלמידים נמצאים באינטראקציה חופשית, כדי לחשוף בעיות חברתיות ורגשיות. המורה לחינוך גופני אורון אשרי, מבית ספר תל"י "בית חינוך" בירושלים, החליט להשתמש בפעילות גופנית כדי לעשות זאת. עם אור ירוק ממנהל בית הספר, שלומי בניטה, הוא ,TEAMUP , פיתח מערך שיעורים מיוחד שמלווה השנה על ידי הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, ומוצע גם לבתי ספר אחרים. כל שיעור בתוכנית נמשך כשעתיים, וגם המחנך והיועץ מגיעים אליו. השיעור מתנהל בעזרת מתנפח גדול שתוכנן במיוחד, והילדים מקבלים משימות קבוצתיות. במהלך ביצוע המשימות, בעיות בין ילדים עולות מעל פני השטח. "הפעילות הקבוצתית מאירה בזרקור ענק את המצב החברתי", אומר אשרי. "אם יש ילד מבודד, או ילד שסוחב מטען מהבית, מיד יראו את זה בפעילות. הפעילות היא גם כלי לשינוי. אפשר לבנות מערך משימות שבהן ילד מסוים, שיש לו בעיות חברתיות, יכול להתבלט. ילדים המתקשים בלימודים שובצו בתפקידי הנחיה והדרכה, וכך קיבלו הזדמנות להוביל. אפשר לחבר שתי כיתות ולגבש אותן; אפשר לשלב בפעילות מורים וליצור שיח אחר ביניהם לבין התלמידים, שבו דווקא התלמידים הם אלה שמובילים; ואפשר לשלב הורים ודרך הפעילות לשפר את התקשורת בבתים". הפעילות עם המתנפח מאפשרת לכל ילד להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. ילד אחד יעדיף לעבור מצד לצד דרך פתח גדול, ילד אחד ינסה לעבור דרך פתח צר יותר, ילד אתגרי יעבור מלמעלה. שנים, ובתקופה 25 אשרי עובד בהוראה זו היה מחנך, רכז שכבה ורכז חברתי. "מתוך התפקידים שמילאתי ראיתי מהם הצרכים, והתחלתי לחשוב איך אני יכול להיעזר בפעילות ספורטיבית כדי לענות עליהם", הוא מספר. "אני מאוד מוטרד מההיבט החברתי אצל התלמידים, מאחר שהם שקועים בטלפונים ולא רואים באמת את הילד שנמצא לידם. מערכת היחסים של הילדים עם המסכים שלהם תופסת את מקום הקשרים הבינאישיים, ומותירה מאחור ערכים כמו חברות, נאמנות ונתינה. "כשיש ניכור כזה, קל מאוד לפנות לבריונות ואלימות. מכאן עלה הרעיון לפתח פעילות קבוצתית. כשיש משימה שנעשית עם עיניים עצומות, אני חייב לסמוך על הילד שלידי. כשיש משימה בלי דיבור אני חייב להסתכל על מי שנמצא לידי ולהבין את שפת הגוף שלו. אני מתחיל לפתח מודעות לסביבה". הפעילות יכולה להוביל לדיון על ערכים מגוונים. אשרי מביא כדוגמה משימה שבה כדי להצליח, צריך לוותר על אחד הילדים. לאחר שהדבר נעשה, הקבוצה מנהלת דיון על מה שהיה. האם כדי להצליח מותר לפגוע באחד המשתתפים? איך כל אחד היה מרגיש אם הוא היה זה שמוותרים עליו? גם תכנים לימודיים יכולים להשתלב בפעילות. השנה קיים בית הספר פעילות לרגל כ"ט בנובמבר במסגרת היוזמה, עם בתי ספר נוספים מהאזור. תלמידי י"ב גויסו להוביל את הפעילות. "מורה מקצועי מסביר לי מה התוכן שהוא רוצה להעביר, בכל תחום דעת, ואני בונה פעילות בהתאם, למשל משחק זיכרון. השיעור חווייתי, מלווה במוסיקה ונחרת בזיכרון, והילדים לומדים תוך כדי הכיף". תל"י "בית חינוך", ירושלים בית הספר: TEAM UP היוזמה: אורון אשרי (מורה לחינוך גופני) היוזם: ספורט בשביל הנפש בית הספר "יד מרדכי" בבת ים פיתח יוזמה בית-ספרית ללמידה משמעותית, ובה ילדים מחברים מבחנים בעצמם, עובדים בשיטת הנבחרת והמנטורים, לומדים בדרך מסורתית רק את ארבעת מקצועות הליבה, עובדים במסדרונות מפעילים ויכולים לצאת משיעור שפה כדי לקרוא ספר במרחבי למידה שנבנו בבית הספר. "בשנה שעברה תוצאות המיצ"ב שלנו היו בעשירון העליון, גם בפן הלימודי וגם בנושא האקלים", מספרת מנהלת בית הספר, אביבית מיסטריאל. "זאת, אף שלומדים אצלנו ילדים במצב סוציו-אקונומי בינוני ומטה, עם מדד . הרבה מורים ומנהלים חושבים 6.12 טיפוח שלמידה משמעותית לא מכוונת לתוצאות מיצ"ב ואפילו יכולה לפגוע בהישגים, ואנו מוכיחים את ההפך”. בית הספר החל לפתח את היוזמה לפני שש שנים. "סמנכ"ל חינוך וקהילה במשרד החינוך ופרויקט "ערי חינוך" חיפשו מנהלים חלוצים שיובילו פרויקט של למידה משמעותית", מספרת מיסטריאל. "התנדבתי מיד. הציבו לי שלושה תנאים: שהמורים יאהבו ללמד בתוכנית שתיבנה, שהתלמידים ייהנו להגיע לבית הספר ושיגיעו להישגים בתחום הפדגוגי ובתחום האקלים. את הדרך להגיע ליעדים האלה השאירו לנו לבנות". צוות המורים בנה את התוכנית יחד. "החלטנו שפרט לארבעת מקצועות הליבה - עברית, חשבון, אנגלית ומדעים - נעבור ללמידה בין- תחומית באמצעות למידה מבוססת פרויקטים”, מספרת מיסטריאל. הצוות בוחר נושאים כלליים, וכל שאר המקצועות מתחברים אליהם. יש בכיתות טאבלטים שמשמשים לחקר, והמורה הוא בעיקר מתווך. כל ילד ואיש צוות מתחבר לנקודות החוזק שלו, ומעביר ידע הלאה. "כל ילד הוא גם מורה", אומרת מיסטריאל. "תחום החוזק יכול להיות למשל חברתי, בתחום אמנותי או ספורטיבי, והילד מעביר שיעור בנושא שלוש-ארבע פעמים בשנה, בהנחיית המורה. גם צוות המורים מוביל יוזמות אישיות ייחודיות, מעבר לתחום הדעת הרגיל, למשל שיעורי סריגה ובישול. מעבר לכך, אנחנו מביאים מומחים מבחוץ, במסגרת עמותת 'שיעור אחר', והם מלמדים משפטים, חשיבה פיננסית ועוד, כדי לתת לילדים אופק והשראה”. הכיתות עובדות לפי מודל הנבחרת: לילדים יש ציון אישי וקבוצתי. המורה והתלמידים מחליטים על מטרה חברתית ולימודית, למשל, העלאת . הילדים רוצים להגיע 80- ממוצע הציון בשפה ל למטרה, ומיוזמתם נפגשים ומסייעים אחד לשני. המטרה החברתית יכולה להיות, למשל, "כל הכיתה משחקת ביחד לפחות פעמיים בשבוע". המטרות משתנות אחת לחודש-חודשיים, בהתאם לצרכים; ובכל פעם שמטרה מושגת, מציינים זאת בחגיגה. עוד במודל – חינוך אישי יומי (שפועל בבתי הספר בבת ים שלוש פעמים בשבוע). חמש פעמים בשבוע, יום הלימודים נפתח במעגל עם המחנכת. בשיחת הבוקר הזאת מתעניינים בשלום הילדים, שואלים אותם על החלומות שלהם ועל המתרחש בעולמם. "בלי הבסיס הרגשי, אין למידה”, אומרת מיסטריאל. הלמידה נמדדת בצורת ייחודית. כל ציון מורכב משלושה חלקים: מבחן רגיל, הערכה חלופית ממנו 90%- ומבחן שקוף (מבחן ידוע מראש ש נכתב על ידי הילדים). דגש רב מושם על למידה פעילה. גיאומטריה, למשל, נלמדת באמצעות אוריגמי. "כשילד לומד תוך כדי עשייה וחוויה הוא קולט הרבה יותר", אומרת מיסטריאל. "יד מרדכי", בת ים בית הספר: תוכנית בית-ספרית ללמידה משמעותית היוזמה: אביבית מיסטריאל (מנהלת) היוזם: יוזמה בית ספרית ללמידה משמעותית 27 שיעור חופשי > 2019 פברואר 2019 פברואר < שיעור חופשי 26