שיעור חופשי / אדר א' תשעט / פברואר 2019 / גליון 127

, ובית ספר יסודי, HTH תיכון החדש ברוח שתפקידם להוות את המגדלור ליישום הגישה. אריאלה קידר, ראש מינהל החינוך בעיר, הייתה בין אנשי החינוך שיצאו לסיור לפני שמונה שנים - אז בתפקידה כמפקחת. "נדלקנו", היא משחזרת. “למידה באמצעות פרויקטים היא הרבה יותר מרק למידה. זה שינוי תרבותי כולל. הבאנו את הרעיון לחולון ומאז הוא מתפשט וצומח. הרעיון הוא לשבור את מתודת ההוראה המסורתית, והתוצאות מדהימות ומרגשות”. "הרעיון הוא ליצור מקום שבו הילד ירגיש שייך", אומרת לירון אררה, מנהלת חטיבת הביניים בבית הספר החדש ברוח היי טק היי בחולון. “בנוסף, ידע הוא לא בעיה. ידע קיים בכל טלפון. למה הילד צריך להגיע לבית הספר בכל בוקר? הילדים אומרים 'מה ייתן לי בחיים עוד חומר בהיסטוריה או עוד פרק במתמטיקה?'. הדבר החשוב הוא רכישת המיומנויות וההרגלים, עבודה בצוות, שיתוף פעולה, יכולת הצגה של חומר. כל אלה כישורים שמקודמים בלמידה מבוססת פרויקטים”. מבנה בית הספר ייחודי, ומשתלב עם עקרונות השיטה. הכיתות ממוקמות בזוגות, כיתת אשכול רוח וכיתת אשכול מדעים. מורה הרוח מלמד את המקצועות ההומניסטיים ומורה המדעים את המקצועות המדעיים (אנגלית, מתמטיקה, שפה וספורט נלמדים כרגיל). אין חדר מורים, ובמקום זאת בין הכיתות יש משרד שקוף. שני המורים, שנקראים "חונכים" ולא "מחנכים", מלמדים את שני האשכולות, וכך נוצר קשר קבוע בין הילדים לבין מבוגר משמעותי. בבית הספר אין צלצולים - "והילדים מגיעים בזמן", אומרת אררה. "האחריות עוברת אל הילדים גם בלמידה וגם בהגעה בזמן, ואין כל לחץ". הכיתות שייכות למורים והתלמידים עוברים ביניהן. תהליך הלמידה מנצל את הסקרנות של הילדים, ומתמקד בחיפוש הידע. “הילדים לומדים איך להגיע למידע, איך לברור מידע, איך לנסח. אנחנו עובדים עם טיוטות מרובות, עד שמגיעים לתוצאה הרצויה”, אומרת אררה, “ותהליך חיפוש התשובה הוא הדבר המרכזי. אם אני נוסעת לחו"ל, אני אזכור כל דבר. כי הטיול מערב הרבה חושים. למידה שבה הילד מעורב, חוקר, מוצא מידע, ויוצר תוצר, היא תהליך שזוכרים. זה תהליך שמחבר את הידיים ואת הראש, ולכן יש אצלנו תגבור של שיעורי אמנות, כדי לטפח מיומנויות והרגלים של יצירה והבעה עצמית במדיומים שונים. “השבוע היה כאן ביקור של סטודנטים, ואחת התלמידות הסבירה לאורחים שאם תשאלו מורה שאלה, הוא לא יענה עליה, אלא ישלח אתכם לחפש את התשובה. אנחנו לא מדברים בסימני קריאה אלא בסימני שאלה. המורים לא יודעים הכל. אם צריך לפרויקט מסוים מומחה לדיבייט, או מומחה להקמת חדרי בריחה, או בעל מקצוע מסוים, אנחנו מגייסים אותו. קירות הכיתה נשברים והגדר בין בית הספר לעולם נשברת, ואנחנו מוצאים את הרלוונטיות לעולם האמיתי”. איך המורים השתלבו בתהליך? "המורים חייבים להיות מיוחדים, רב-תחומיים או אוטודידקטיים. עליהם להיות דינמיים ומוכנים להפתעות. לדוגמה, בכיתה ט' למדו השנה את ספר יונה. המורים תכננו תהליך מסוים, אבל התלמידים, שהגיעו בקיץ כדי להיות חלק מהתכנון, בחרו ליצור הצגה. הם חילקו את הנושא לסצנות. לכל סצנה היו שני סיומים, שהקהל בחר ביניהן. כך בהצגה עצמה עלה נושא הבחירה, הגורל, והמשמעות של 'הכל צפוי והרשות נתונה'. זה היה מרתק". דיאלוג ויחס אישי גם צוות מבית הספר "מנחם בגין" בקרית גת, שביקר בהייטק היי חולון, חשב שהתהליך מרתק. בבית הספר פועלת זה חמש שנים למידה מבוססת פרויקטים, לאחר השתלמות בית-ספרית שעבר עם המכון לחינוך דמוקרטי. מכיתות א’ עד כיתות ו’, חלק ניכר מהלמידה נעשה באמצעות פרויקטים שנבחרים בהתאם לנושא כללי. “בכל שנה אנחנו מעבדים את התהליך ומהדקים אותו", אומרת מרים קיסוס, מנהלת בית הספר. “ככל שהגיל עולה, התוצרים מורכבים ומעובים יותר". "הלמידה מתבצעת תוך דיאלוג ויחס אישי, ויש בה דגש על תהליך הלימוד, עבודת צוות, שילוב של עבודה עיונית ומעשית, הצגה בפני קהל, ותהליך הערכה”, מוסיפה קיסוס. “אנחנו שמים דגש על הבחירה כעיקרון פדגוגי, ככלי שמאפשר לתלמידים להתנסות בקבלת החלטות והתנהגות עצמאית וחופשית. אנו מאמינים כי זימון מגוון רחב של אפשרויות בחירה מוביל לעלייה ברמת המוטיבציה, לחיזוק תחושת השייכות, ולעלייה בהישגים לימודיים, התנהגותיים וחברתיים בקרב התלמידים. "באמצעות הלמידה מעמיקים התלמידים בשאלה אינטלקטואלית שרלוונטית להם, חוקרים אותה בשיתוף פעולה תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ועבודת כפיים, ובחיבור לעולם, לקהילה ולסביבה. הפרויקטים משלבים עולמות תוכן שונים ומושתתים על מאפיינים רב-תחומיים, והלמידה מתרחשת במרחבים מגוונים: קבוצות, דיוני מליאה, עבודה עצמית שולחנות עגולים”. השנה הוחלט כי הנושא הכללי בבית הספר יהיה "שיר על קיר" – עם כוונה ליצור חיבורים אינטרדיסציפלינריים בין התוכנית "שיר של יום", אמנות חזותית ומוזיקלית ודיסציפלינה נוספת כמו תרבות יהודית-ישראלית, מולדת, גיאוגרפיה והיסטוריה. "למידה מבוססת פרויקטים שונה מהוראה פרונטלית", אומרת קיסוס. "זו הנחיה של הילדים. הדגש על יצירת תוצר מביא לידי ביטוי את היצירתיות של הילדים, את חוויית העבודה בקבוצה, הלמידה העצמאית. ילדים כל הזמן אומרים 'את זה אני אזכור!', וזה נכון. הם זוכרים את חוויית הלמידה גם אחרי שסיימו את בית הספר. לפני שלוש שנים, למשל, התמקדנו בנושא החלל. עד היום ילדים מדברים על הפרויקטים שעשו. זה השאיר חותם". איך המורים הסתגלו לתהליך הלמידה השונה? "בתחילת הדרך היו גם התנגדויות. לא פשוט להתרגל לשיטת הוראה חדשה ושונה. אבל עם הרבה תמיכה זה חלחל. יש לכל , בהנחיית PBL כיתה שעתיים שבועיות של המחנכת, אבל זה חלחל גם לשיעורים אחרים, בפרויקטים קטנים. אם מורה לימדה כתיבה טיעונית, למשל, הילדים יכולים לחפש בעיתון דוגמה ולהציג אותה, להכין כרטיס ניווט שמסכם את הנלמד. זה גלש לכל המקצועות". למידה חדשנית, מסורת ותיקה בתנועה הקיבוצית, מתברר, עקרונות הלמידה מבוססת הפרויקטים היו קיימים כבר לפני שנים, גם אם לא נקראו כך. “הדגשים היום אחרים, אבל בתנועה הקיבוצית תמיד היה מקום חשוב לשאלת חקר ולעבודה על נושא אישי", אומרת איריס אלטיט, מנהלת בית הספר האזורי "גוונים" במטה אשר. “לקחנו את הבסיס הזה והלבשנו עליו תכנים שמתאימים לתקופה שלנו. אנחנו מקדמים למידה חדשנית ועדכנית, לצד שימור מסורות קיימות”. התוכנית בבית הספר נבנתה ביחד עם תוכנית "מפרש", לעידוד תרבות יזמית. בית הספר לומד לפי נושאים, שמתפרשים על פני תקופות קבועות. בכל נושא התלמידים מפיקים תוצרי לימוד יצירתיים. תחילת השנה מתמקדת בנושא "אני בקהילה". כיתות ב’, למשל, לומדות מעגלי שייכות, וכיתות ד’ לומדות על האוכלוסיות המגוונות בגליל המערבי. לקראת המחצית מתחילים לעסוק בנושא "תרבות ושפה". התלמידים חוקרים נושאים כמו התפתחות התרבות האנושית, מהקרוב אל הרחוק: השפה העברית, עיצוב תרבות והתפתחות האנושות והתרבות. "כל תקופת לימוד מחולקת לשלוש פעימות”, אומרת אלטיט. “אנחנו דימינו את הצמיחה של הילד לעץ ואת הקהילה לחורש. התפקיד שלנו, אנשי החינוך והקהילה, הוא לספק את התנאים המיטביים לצמיחה של הילד. בפעימה הראשונה אנחנו נוטעים את הזרעים הראשוניים לנושא הלימודי, מבואות ומושגים עיקריים. פעימה שנייה היא הלבלוב, כל ילד בוחר לעצמו נושא אחד מתוך הנושא הגדול, חוקר אותו ומפיק תוצר לימודי בסדנת מלאכה, כמו קומיקס, עיסת נייר, צילום ועוד. הפעימה השלישית היא שבוע ההפצה, אז כל בית הספר הופך לבמה של ידע, שבה כל הילדים לומדים ומלמדים. "הלמידה היא אינטגרטיבית, ומשלבת תחומי דעת מגוונים. אנחנו מאמינים שכך אנחנו מצליחים להגיע לראייה של הילד כאדם שלם, שהקהילה מסייעת בגידולו. כשיש צורך, אנחנו מביאים למשל מומחים מבחוץ. חלק מהתוצרים משמשים תרומה לקהילה. השכבה הבוגרת למשל משאירה בכל שנה מיצג בחצר הסיפורית שלנו, ופרויקט אחר הוא מרחב למידה חוץ-כיתתי". תוצר שיוצר שינוי בעולם מדינות. 70- ) פועלת ב www.dfc.org.il( " ה תוכנית הבינלאומית "יוצרים שינוי , אך שמה דגש על תוצרים חברתיים למען הקהילה PBL- התוכנית מתבססת על רעיון ה והסביבה. “הילדים מובילים יוזמות חברתיות, שיוצרות שינוי בפועל", מסבירה עינה שכטמן, מנהלת התוכנית. "הילדים מועצמים, ומבינים שביכולתם ליצור שינוי אמיתי בעולם". בכנס הבינלאומי של התוכנית שהתקיים לאחרונה בטיוואן, השתתפו ילדים מדינות, ובהם חמישה ילדים שייצגו את ישראל. בין התוצרים שיצרו ילדים 50- מ במסגרת התוכנית בארץ: פרוטזה לילדים עם נכויות, קמפיין ארצי לקידום מודעות לבריונות ברשת, וחיישנים המסייעים לעיוורים להתמצא במרחב. עופר זפרני, מנהל "עמל בגין" רב-תחומי צפת: ״במקום שהתלמיד יפגוש מורים רבים, שכל אחד מהם מלמד אותו שעתיים, הוא פוגש מורה אחד שמנחה אותו בלמידה המקיפה כמה תחומי לימוד. גם המורה יוצא נשכר״ לירון אררה, מנהלת חטיבת הביניים בבית הספר החדש ברוח היי "למה טק היי בחולון: הילד צריך להגיע לבית הספר בכל בוקר? הילדים אומרים 'מה ייתן לי בחיים עוד חומר בהיסטוריה או עוד פרק במתמטיקה?'. הדבר החשוב הוא רכישת המיומנויות וההרגלים, עבודה בצוות, שיתוף פעולה, יכולת הצגה של חומר" מרים קיסוס, מנהלת "מנחם בגין" בקריית גת: "ילדים כל הזמן אומרים 'את זה אני אזכור!', וזה נכון. הם זוכרים את חוויית הלמידה גם אחרי שסיימו את בית הספר. לפני שלוש שנים, למשל, התמקדנו בנושא החלל. עד היום ילדים מדברים על הפרויקטים שעשו. זה השאיר חותם" מתוך האתר ״יוצרים שינוי״ תלמידי "מנחם בגין" בקרית גת. צילומים: מור ברנשטיין :5- ו 4 ,1 הצגה בבית הספר "הייטק היי" בחולון. צילום: מור ברנשטיין :2 תלמידי "מרחבים" בראשון לציון :3 1 3 45 2 23 שיעור חופשי > 2019 פברואר 2019 פברואר < שיעור חופשי 22