26-27 / 44
26
27
The Magazine
of
Interior Design
and
Architecture
העיסוק בפסיפס, כרעיון וכתפיסה, הוביל
אותי למשרדם של האדריכלים והמעצבים
רן ינוב ומוריס אלגזי. החיבור בין השניים הוא
חיבור של עולמות שונים, של תפיסות כמעט
מנוגדות לעיתים, ואולי זה סוד הקסם של
החיבור הזה. אולי זה הפסיפס, שכשמחברים
אותו, באופן מסוים, מתקבלת יחידה הרמונית
ואחידה. השניים הכירו כשעבדו יחדיו במשרדו
של האדריכל בוקי צוקר. מוריס יצא ראשון
לעצמאות ורן הצטרף אליו לאחר שסיים
לעבוד על פרויקט מטעם משרדו של צוקר,
בהודו.
המשרד 'רן ומוריס אדריכלים', ממוקם
מזרחית לרחוב המסגר, בלב האורבני של
משרדי הפרסום והאינטראקטיב. סביבה
צעירה ותוססת המפגישה את המסתובבים
ברחובותיה עם היפסטרים סתורי שיער
ומשקפיים גיקיות, שיושבים על כוס אספרסו
ובקבוק סודה בזמן שמשרטטים על מפיות
נייר את הרעיון לסטארט-אפ הבא שיכבוש
את העולם. האווירה במשרד של ינוב ואלגזי
די דומה. חלל לופטי, רחב ידיים, שטוף אור,
פינות עבודה רחבות ואיך לא, אספרסו וסודה
שהוגשו לי עוד לפני שהספקתי להוציא את
העט מהתיק. אין ספק שאדריכל או מעצב
חייבים לשמור על נקודת מוצא מסויימת של
רמה מקצועית ואיכות. זאת הנחת הבסיס, אך
בהנחה שהיא חייבת להתקיים, מה שמכריע
את הכף הוא ההון האנושי. היכולת ליצור
כימיה ולהרגיש שביחד ניתן לעוף לגבהים,
היא זאת שמבדלת משרד אחד מהשני.
האנרגיה שמשדרים רן ומוריס היא אנרגיה
שפותחת את כל החדרים שלנו שקשורים
לדימיון ולהשראה. הרמה האסוציאטיבית
שלהם גבוהה וכמעט כל דבר שנזרק לחלל
יכול להתפתח לכדי רעיון עיצובי או תכנוני.
רן הוא האנליטי בין השניים בעוד אצל מוריס
הקו האסתטי המובהק בא לידי ביטוי. מוריס
הוא בן לזוג הורים שלמדו שניהם עיצוב
אופנה בשנקר וטיפחו כל חייהם את הזיקה
הטבעית שלהם לעיצוב. "הבית דיבר עיצוב.
אני גדלתי על ברכי הרעיונות העיצוביים.
ההורים שלי היו יבואני אופנת גברים והבית חי
עיצוב ואסתטיקה. אני נושם עיצוב ומתנהג
עיצוב כאורח חיים. כשהייתי ביסודי, שאלתי
את המורה שלי כמה יחידות בגרות אצטרך
כדי להתקבל ללימודי אדריכלות" מחדד
מוריס את התפיסות העיצוביות שזורמות לו
בעורקים. לרן לעומת זאת, היה ברור שיעסוק
ביצירה או בהנדסה. והוא מסביר "כשהייתי קטן
הייתי מתקן מכשירי חשמל לשכנים שלנו. היו נותנים
לי מכשיר, הייתי מפרק, מרכיב מחדש ומתקן בכלל
בלי לדעת מה עשיתי, פשוט תיקנתי באופן טבעי
ואינטואיטיבי." רן לא חשב שיהיה אדריכל. הוא חשב
על עיצוב תעשייתי, עיצוב מוצר או משהו שקשור עם
מכונות. ינוב מצא את עצמו ניגש לבחינת הקבלה לבצלאל
סתם בגלל שידידה טובה שלו התקבלה וזה עצבן אותו.
הוא רצה להראות שגם הוא יכול. לבחינה הוא הגיע עם תיק
וכלי כתיבה. "כולם באו עם המון ציוד. פגשתי שם סטודנטים
שלקחו קורס הכנה למבחן הזה. הרגשתי שכל העניין חסר סיכוי
ושסתם קפצתי גבוה מדי." נזכר רן ביום ההוא בבצלאל ומוסיף
"כבר הסתובבתי ללכת ואז אמרתי לעצמי "יאללה אני כבר כאן
מה יש לי להפסיד? אני אגיד מה שיש לי בראש." וזה מה שהיה."
כנראה שמה שהיה לו שם בקופסא, גם בלי להתאמן או להתכונן
באופן מיוחד היה מקורי, מקצועי וחד מספיק, כי התשובה שקיבל
הייתה חיובית.
המשרד של רן ומוריס מתמחה בעיצוב פנים בתחום המלונאות והמסחר.
לשניים ניסיון בעבודה על פרויקטים בעיקר בתחום המלונאות במזרח
אירופה, עוד בתקופתם כשכירים. היום הם מעניקים שירותי תכנון, עיצוב
וייעוץ למלונות, קניונים, חנויות, ברים ומסעדות. המוטו שמלווה את המשרד
הוא- אנושי, קל ומעורר. השילוב הזה נשמע כמעט סתמי. מי היה חושב לשלב
מעורר במוטו שלו, או אנושי? בטח רבים אחרים היו פונים למקומות של עיצוב
ויצירה, אבל כשמעמיקים מבינים את הגאונות שבמסר. בלי הערך האנושי אין
פרויקט ובלי המחשבה לעשות אותו קל ופרקטי הוא יכול להפוך סיוט לבעליו,
והמעורר הזה, הוא הערך החשוב, שמכניס השראה שגורם למשרד וללקוחותיו
להיות ערניים ודרוכים, לעולם לא לשקוט על השמרים ולא לקחת דבר כמובן מאליו.
הניסיון של השניים במלונאות, מביא לפתחם לא מעט עבודות ייעוץ. "ישנם מלונות
שיש להם כבר אדריכל מתכנן ואנחנו מעניקים ייעוץ מקצועי. למשל, את אחד
הייעוצים האחרונים נתנו למלון 'שינקין' בתל- אביב. מדובר במבנה לשימור, שהציב
מגבלות תכנוניות רבות ומורכבות. מצד אחד אסור היה לשנות את המבנה, כמעט בכלל
ומצד שני הייתה דרישה למקסם את מספר החדרים ולתכנן אותם באופן פונקציונאלי. זה
היה אתגר לא פשוט." מסבירים השניים על עבודות הייעוץ שמעניקים.
פרויקט הדגל של המשרד, בימים אלו, הוא מרכז הספורט בשוק הסיטונאי, בפרויקט המגורים
היוקרתי של גינדי. מרכז הספורט הוא פרויקט בשיתוף עם עיריית תל- אביב, האחראית על
התקציב בפרויקט. הצורך להתאים את הדרישות הגבוהות לתקציבים מוגדרים מאוד, הייתה
לעיתים כמעט סיזיפית, מגדירים זאת רן ומוריס, אך כנראה שהסזיפיות משתלמת. הפידבק שקיבלו
מהעירייה היה שווה, כשקיבלו ביקורת שהציבה את הדמיית הפרויקט שלהם כאחת המוצלחות
שנראו כאן בביצה המקומית. ההתייחסות לצבע, למשחקי חומרים ולפונקציונאליות עמדו כולם כקווים
עיצוב פנים: רן ומוריס אדריכלים
צילום: איתי סיקולסקי
Ando
Studio
הדמיות:
rchi Zone
קיר הטיפוס במרכז הספורט -
עוד לא ידוע אם ייכנס
לפרויקט או שישאר בגדר
פנטזיה של המעצבים
מבט מהפאטיו אל קיר החרכים ופינת הישיבה בלובי
קולבים בצורת ענפי עצים שישמשו
לתליית ציוד בבריכת השחיה