Page 28 - מגזין הטכניון | סתיו 2007

≤∏
עיניו של ד"ר שמואל ארנון נוצצות - לא כאשר
הוא מדבר על תואר הדוקטור שקיבל מהטכניון
בהגיעו לגיל 06, בתחילת הקיץ האחרון, אלא כשהוא
מדבר על תוכניותיו לעתיד. את התואר הראשון
הוא סיים בשנת 4791, באוניברסיטה העברית
בירושלים )מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי
המחשב(. בעקבות אשתו חווה הוא הגיע לחיפה
והחל לעבוד כמורה למתמטיקה, סטטיסטיקה
ומדעי המחשב בבתי ספר תיכוניים בקרית אתא.
למעשה הוא היה חלוץ בהוראת מדעי המחשב
בבית ספר תיכון בארץ.
אחר כך לימד מחשבים ב"בסמת" ופתח שם את
המגמה לעיבוד נתונים אוטומטי. הוא שימש גם
כמפקח בנושא הוראת המחשב במשרד החינוך.
לבני הזוג ארנון נולדו שלושה ילדים, בן ושתי בנות.
הבן ובת אחת הולכים בדרכי האב ועוסקים
במחשבים, ובת אחת לומדת משפטים.
בשנת 8791 הגיעו לישראל המיקרו-מחשבים )אפל,
קומודור ואחרים( ושמואל הקים בחיפה את מק"מ
- המרכז לקידום המיחשוב והטכנולוגיה בחינוך.
בעקבות הצלחת המרכז הוקמו עוד 52 מרכזים
דומים ברחבי הארץ. שמואל, בלהט האופייני לו,
עבר מעיר לעיר, מכפר לכפר, ושכנע את המורים
והמנהלים לעבור למיקרו-מחשבים. ארבע שנים
מאוחר יותר, בשנת 2891, הגיע לארץ המחשב
. IBM האישי הראשון של
"מאז אני עובד במיחשוב החינוך", מספר ד"ר ארנון.
"כל הזמן היו חידושים בתחום המיחשוב, ואני
הייתי עסוק בהחדרתם לבתי הספר. רציתי להמשיך
ללמוד, אבל נסחפתי עם החידושים ועם העבודה."
ולמרות זאת, בשנת 4991 הוא קם ועשה מעשה:
הוא הגיע למחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים
בטכניון והתיישב בשיעורים, בלי להירשם. בעידודו
של פרופסור מיכאל מור הוא נרשם ללימודי תואר
שני, ופרופסור מור הנחה אותו בעבודתו - הערכת
תוכניות מולטי-מדיה שהופעלו בחיפה.
‰˘ÂÏ˘†Ï„Ȃ†ÌÈ„ÂÓÈω†¨‰„·ډ†ÌÚ†˙¯„˙Ò‰†Íȇ
øÌÈ„ÏÈ
"הדרך אל התואר נמשכה שלוש וחצי שנים במקום
שנתיים," הוא משיב. "הקדשתי ללימודים את כל
החופשות ואת כל סופי השבוע. הייתי משכים
בשעה חמש בבוקר, לומד עד שמונה, נוסע לעבודה
- ובערבים ממשיך ללמוד. המשפחה הבינה, עזרה
ותמכה. הילדים עזרו להקליד ועשו הגהות. לעבודתי
הלימודים רק תרמו, כי היא נכתבה על העיר חיפה.
הודות לה הגעתי לנושאים ולתובנות שלא הייתי
מגיע אליהם בלעדיה."
בשנת 7991 הוא סיים את התואר השני ופנה
לבניית אתרי בתי הספר על ידי המורים והתלמידים
- בנייה עצמית, למידה תוך כדי עשייה. הוא הפעיל
את פרויקט "חיפה נט", שבהמשך היה לעבודת
הדוקטורט שלו. "לעיריית חיפה עוד לא היה אז
אתר, לחברת אגד לא היה אתר, אבל לעשרה בתי
ספר בחיפה כבר היה אתר, שתלמידים ומורים בנו.
המנחה שלי בעבודת הדוקטורט היתה פרופסור
אורית חזן, ואני מוקיר לה תודה על שהסכימה
להנחות עבודה בנושא כל כך חדשני," הוא אומר.
ארבע שנים נמשכה הדרך הארוכה אל הדוקטורט.
שוב ההשכמה המוקדמת, שוב העבודה בחופשות
ובסופי שבוע. שוב נרתמה המשפחה, שוב עזרו
הילדים - שגדלו בינתיים. נחקרו עשרות בתי ספר
בעלי אתר בחיפה במחקר משולב איכותי וכמותי.
רואיינו תלמידים, מורים ומנהלים. המסקנה
¢ ‰ „ Â · Ú ‰ † Ì Ú † È ˙ Ù Á Ò  ¢
‡ Ï
· Â ˘ Á
Ï È ‚ ‰
העיקרית של המחקר: יש לעודד את הפיתוח של
אתרי בתי הספר, ושל חומרי הלמידה הכלולים בהם,
על ידי המורים. "צריך לחזק את המורה," אומר ד"ר
ארנון. "אין להסתפק רק במרכזי פיתוח ארציים, כי
הידע האופרטיבי נמצא בשטח."
מסקנה נוספת: יש צורך בליווי של מרכז מקומי,
דוגמת מק"מ חיפה, שיעודד ויעזור, יעריך חומרים
לפי קריטריונים אובייקטיביים, ישפר ויעלה את
החומרים הטובים ביותר לשירות הציבור.
בעיצומה של מלחמת לבנון השניה, כאשר על חיפה
נפלו טילים, צילצל הטלפון. על הקו היתה מנהלת
בית ספר מהרצליה שהתלוננה שאתר מק"מ נפל.
ד"ר ארנון נדהם. "מה למנהלת מהרצליה ולמק"מ
חיפה?"
"אני נעזרת בו רבות," השיבה המנהלת.
כל הלילה ישב ד"ר ארנון בחמ"ל העיריה, במסגרת
היערכות עיריית חיפה במלחמה. בשמונה בבוקר
הוא הזעיק את אנשיו, והאתר חזר לפעול. כמו לא
די בכך הוא הקים, על פי בקשתה של ראש מערכת
החינוך רחל מתוקי, אתר לשעת חירום אשר התמלא
עד מהרה בשיחות ובפורומים של תלמידים. בעקבות
דרישתו של ראש העירייה עו"ד יונה יהב כתב ד"ר
ארנון חוברת "היערכות החינוך בנושא תיקשוב בזמן
חירום", ובמקביל כתב פורטל לשעת שיגרה: "פורטל
חינוכי לעיר חיפה", אשר יעבוד בזמן שיגרה. "כמו
תחנת כוח, שבעת שיגרה עובדת עם %52 מכוחה,
ובזמן חירום עובדת במאה אחוז," הוא מסביר.
øÁÂΉ†˙‡†·‡Â˘†‰˙‡†ÔȇÓ
הוא צוחק. "אני לא מסוגל לשקוט על השמרים,"
הוא מסביר. "גם היום, בגיל 06, יש לי תוכניות
כמו לבן 03."
תיקשוב וסריגים. ד"ר ארנון וד"ר רוזנטל