≤∂
ד"ר אלכס פורמן, חבר סגל חדש בפקולטה להנדסה
אזרחית וסביבתית, לא נרשם בעצמו לטכניון.
כשהיה בטיול תרמילאים בנפאל כתבו לו הוריו -
חקלאים ותיקים מהמושב חניאל - ושאלו אותו
מתי הוא עומד לחזור ומה הוא רוצה ללמוד.
"תרשמו אותי למשהו שקשור בחקלאות," השיב
להם אלכס. הם רשמו אותו לפקולטה להנדסה
חקלאית בטכניון, ומאז הוא קשור לכאן. "אני לא
מצטער", הוא אומר, "וגם ההורים מרוצים - למרות
שבמשק אני לא ממש עוזר להם."
אלכס עשה תואר ראשון בקרקע ומים, תואר שני
במי-תהום ודוקטורט - באוניברסיטת אריזונה -
בתחומים המשלבים גיאופיסיקה, הידרולוגיה,
פיסיקה של הקרקע, והשקיה. בין לבין הוא הספיק
לעשות שני טיולים "גדולים" בדרום אמריקה
ובמזרח )ועוד כמה קטנים(, לעבוד שנה בחברת
"מקורות" ולהתחתן עם תמר, מהנדסת תוכנה
בוגרת הטכניון )"הכרנו כאן"(. כיום מתגוררים תמר
ואלכס, עם שני בניהם עדו )5( ועפרי )3(, במושב
עולש )"אנחנו לא מסוגלים לגור בעיר"(.
‰˜ÈÒÈÙ‡Ȃ≠¯„ȉ
עם חזרתו לארץ עבד אלכס במשך שנתיים כחוקר
במכון וולקני, במכון למדעי הקרקע, המים
והסביבה, ובמקביל לימד בטכניון - כמרצה מן
החוץ - פיסיקה של הקרקע, הידרולוגיה של
מי-תהום ויסודות תנועת מזהמים באקוויפרים.
בטכניון הוא עוסק כיום בהידרו-גיאופיסיקה -
מונח חדש יחסית שפירושו: שימושים
בגיאופיסיקה לצרכים הידרולוגיים. ד"ר פורמן
מסביר כי בתחום זה נעשה שימוש בכלים
גיאופיסיים כמו חשמל, סייסמיקה או
אלקטרומגנטיות להערכה של תכונות ומצב
הידרולוגי.
ד"ר פורמן וקבוצתו מפתחים שיטות למיפוי המים
שמתחת לקרקע בלי צורך לחפור באדמה. הגישה
הזו עשויה להזכיר הדמיה רפואית, אך הטכניקות
שבה היא עושה שימוש הן במקורן טכניקות
לחיפוש נפט ומחצבים. ד"ר פורמן מתרגם את
אותן טכניקות לצרכים של חיפוש מים והדמיה
של תזוזת המים ומצבם. "התחלתי בכך באריזונה
ואני ממשיך בטכניון. זהו תחום חדש ומסקרן,"
הוא אומר.
מעבדת ההידרו-גיאופיסיקה שד"ר פורמן מקים
כיום אמורה לתמוך בעבודת השדה. ואכן, הוא
נמצא לא מעט בשדה. הוא יוצא לשטח עם מיכשור
רב, מבצע טומוגרפיה חשמלית של האדמה, חוזר
למעבדה עם מפה של מוליכויות חשמליות של
הקרקע, ומתרגם אותן לתכולות רטיבות, או במילים
פשוטות - משיב על השאלה כמה מים יש בקרקע.
הוא בודק את תנועת המים, חוקר מה הם עושים
בדרכם למאגר, האם הם לוקחים איתם מזהמים,
האם הם עושים את דרכם במהירות, דרך סדקים,
או לאט-לאט. לעבודתו צפויה השפעה חיובית על
המאמצים לשפר את איכות מי התהום.
על אף שד"ר פורמן אינו עוסק באופן ישיר בנושא
של זיהום מים, הוא מזועזע מהסיפורים שהוא
שומע מקולגות שזהו תחום עיסוקם. הוא תולה
תקוות רבות ביישום שיטות להתפלת מים - מהלך
שיוריד את העומס ממקורות המים הטבעיים
ויגרום בעקיפין לשיפור המים ולעצירת הירידה
באיכותם.
לסטודנטים שלו יש בעתיד עבודה מובטחת. הם
יוכלו לעבוד עם כלים גיאופיסיים ולזהות כתמי
זיהום בדרכם לאקוויפר - למשל, הזיהום שנוצר
באיזורים בגוש דן וברמת השרון, במקומות שבהם
ניצבו בעבר הלא רחוק תעשיות מזהמות. בשיטות
הקיימות נדרש קידוח של מאות בארות כדי למצוא
את הזיהום. בשיטות שמפתח ד"ר פורמן ניתן יהיה
לאתר את הזיהום בקידוחים מועטים וביתר דיוק.
הטכניון הוא המקום היחיד שבו מבוצעים כיום
מחקר והוראה הנוגעים לשימוש בכלים גיאופיסיים
לבדיקת מי התהום הנמצאים בשכבה הרדודה של
תת-הקרקע ובאיזור הלא רווי שמעליהם. את
התחום הזה הביא איתו ד"ר אלכס פורמן.
¢˙‡ϘÁ·†¯Â˘˜˘† ‰˘Ó¢ †„ÂÓÏÏ †Íω
בעקבות המים. ד"ר אלכס פורמן
47...,27,28,29,30,31,32,33,34,35,36 16,17,18,19,20,21,22,23,24,25,...1