10 / 54
10
. ליווי רוחני באוכלוסיית נוער בסיכון
8
הליווי הרוחני ניתן על ידי מלווים רוחניים במסגרת היחידה
15(
בני נוער) ובמסגרת הוסטל לנערות
40(
לקידום נוער
נערות). המלווים הרוחניים נכנסו אל המסגרות ללא הגדרת
תפקיד, ונדרשו ללמוד את המקום, תוך שהייה פסיבית. כתוצאה
מאי-הגדרת תפקידם, נדרש חיזור לשם יצירת הקשר הראשוני,
מתוך שאיפה להטעינו בהמשך בתכני ליווי רוחני. כמו כן,
המלווה נדרש להתמודד עם הקושי של הנוער לבטא את עולמו
הפנימי בצורה מילולית וישירה. כתוצאה מכך, ניתן לאפיין את
עבודת הליווי הרוחני באוכלוסייה זו כרוחניות שאינה מפורשת
אלא בדרך אגב - דהיינו באמצעות “קולבים” מוחשיים כתשתית
לחיבור וככלי לביטוי העולם הפנימי והרוחני. הכלים הבולטים
שהיוו אפיק ליצירת קשר ואמון כללו: שהות משותפת ושיחות
בהפסקות, סיוע במשימות שונות כגון - תורנויות שטיפה וסידור
החדר, עזרה בקניות במכולת והקשבה משותפת למוזיקה. כל
זאת, תוך התמדה ורצף נוכחות, שהתגלו כחשובים במיוחד
ליצירת קשר ולהתפתחות אמון.
. ליווי רוחני באוכלוסיית אבדן ושכול
9
הליווי הרוחני ניתן במסגרת מרכזי הסיוע המיועדים לנפגעי
תאונות דרכים ולנפגעי עבירות המתה (רצח), באמצעות
מפגשים פרטניים לתשעה משתתפים. בנוסף לכך, נערך ליווי
רוחני קבוצתי בנפגעי תאונות דרכים באוכלוסייה הערבית,
בקבוצה שבה השתתפו תשע נשים. בהקשר זה עלו כמה
הליווי באוכלוסיית נפגעי מוות אזרחי מאופיין
נושאים ייחודים:
בכך שהוא ניתן לאחר אבדן ולא לקראת המוות, כפי שנעשה
בליווי הקלאסי. כמו כן, ההתמודדות היא עם אבדן ושכול
פתאומי ושבר המועצם עקב אי היכולת לייצר תהליכי פרידה
מסודרים, לצד מפגש עם הרוע האנושי, התמודדות עם חוסר
ביטחון קיומי וערעור היכולת להמשיך ולהאמין בטוב. מאפיינים
בולטים נוספים נוגעים בחודרנות ובהתמשכות האבל בעקבות
חשיפה למערכות כתקשורת, משטרה ומשפט, הפוגעת במרחב
האישי והמשפחתי והמפריעה להשלמת תהליכי האבל. מאפיין
בולט נוסף הוא בדידות ואף בושה על רקע החריגות והאלימות
הנמצאים מאחורי מקרי רצח. על רקע זה בולט הצורך של בני
המשפחות להעיד את סיפורם, לקבל תמיכה ולמצוא דמות
שמולה יוכלו לעכל את הדברים.
. ליווי רוחני במגזר הערבי
10
במגזר הערבי הוקמה קבוצת ליווי רוחני לנשים שכולות על רקע
תאונותדרכים. בנוסף, קיבלו הוריםלילדיםבעלי צרכיםמיוחדים
במגזר הערבי ליווי רוחני במסגרת פרקטיקום של עוסי”ם
בהכשרה לליווי רוחני. באופן כללי, הצטיירה חברה יחסית סגורה
הקושי לקבל את השונה
ומסורתית. אחת ההשלכות לכך היא
והנטייה לשפוט אותו בעקיפין על חריגות זו. מציאות זו גורמת לו
לבדידות, להסתגרות ולהסתרה. מאפיין נוסף קשור בסוגיות של
, שהיו נוכחות ברקע כמעצימות קשיי התמודדות,
מעמד האישה
מנהגי
כגון היכולת לצאת לעבוד או אף היכולת לצאת מהבית.
עלו כמקשים על ההתמודדות, כיוון שמצד אחד אינם
האבלות
נותנים לגיטימציה להארכת הבכי וביטויי הצער ודורשים חזרה
לשגרת תפקוד ואולם מצד שני, מבחינה חברתית, יש דרישה
מתמשכת לשמור על סממנים של אבלות, כגון לבוש והימנעות
בעיקרה, המכירה
חברה דתית
מביטויי שמחה והנאה. זוהי
באמונה ובתפילה הפורמלית והאישית כמשאבי התמודדות
בחיי האדם, אך גם שופטת את הבכי והעצב כחולשה וכחוסר
מאפיינים ייחודיים של
אמונה ברצון האל. בהקשר זה עלו כמה
הליווי הרוחני: