106 / 150
תאגידים
פרשת אפריקה ישראל תעשיות (בעקבות עת"ם 31-01-74473)
חברה ציבורית ישראלית נמצאת בשלבים ראשו
־
נים של משא ומתן לעסקת ייצוא גדולה. לא מדובר
בעסקה שתשנה סדרי עולם עבור החברה, אך אין
ספק כי עסקה זו - אם תצא לפועל - תתרום לע
־
מודת ההכנסות במאזן החברה. בה בעת, וללא קשר
לעסקת הייצוא שאולי תתקיים ואולי לא, נערכת
החברה לרכישת איגרות
החוב שלה במטרה לנצל
את תנאי השוק ולהקל את
נטל חובותיה. וכאן הדילמה:
האם מותר לחברה לרכוש
את איגרות החוב שלה? הב
־
עיה היא שאם המשא ומתן
המדובר עולה כדי "מידע
פנים", לחברה אסור לבצע
את הרכישה עד שתדווח
במבט לאחור
כולם רואים מצוין
באיזה משני מבחני העזר יש להשתמש בשאלה אם משא ומתן לקראת
עסקה עולה כדי "מידע פנים"? המענה שניתן לשאלה זו לאחרונה
בפסיקת בית המשפט הכלכלי נכון בעולם אוטופי, אבל עלול לתמרץ
תאגידים לדווח דיווחי יתר של פרטים שבדיעבד יתבררו כשגויים. כבר
היום אפשר לראות חברות ציבוריות רבות מדווחות על מידע שספק רב
אם אפשר וראוי לסווגו כמהותי וכדורש דיווח
צבי גבאי, דון סוסונוב
לציבור על אותו משא ומתן.
איך יודעים אם המשא ומתן עולה כדי "מידע
פנים" אם לאו? במשך השנים התפתחו בפסיקה וב
־
ספרות המשפטית שני מבחני עזר אפשריים להכ
־
רעה בשאלה אם משא ומתן לקראת עסקה הבשיל
לכדי מידע פנים: אחד הוא מבחן ההסכמה העקרו
־
נית, הבוחן אם הושגה הסכ
־
מה בין הצדדים ביחס לפרטי
העסקה העיקריים (מחיר
ומבנה); האחר הוא מבחן
הסבירות/עוצמה, הבוחן את
ההסתברות להשלמת העס
־
קה ואת השפעתה הצפויה על
החברה. מטבע הדברים, שי
־
מוש באחד המבחנים האמו
־
רים עשוי להוביל למסקנה כי
ד"ר עו"ד צבי גבאי,
לשעבר הממונה על האכיפה
ברשות ניירות ערך
עו"ד דון סוסונוב,
עמית הוראה בפקולטה
למשפטים, אוניברסיטת
חיפה; בעבר הועסק
ברשות ניירות ערך
בעולם האמיתי קשה להעריך
בזמן אמת את ההסתברות
להשלמת העסקה, ובמקרים
רבים קשה גם לאמוד את
השפעתה הצפויה של אותה
עסקה על החברה
יוני 5102
עורך הדין
׀
106