תקשורת
ביקורת ספרים - "חיסיון עיתונאי" מאת ישגב נקדימון, בהוצאת נבו
כאשר הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון
מאיר שמגר ברא במהלך נועז של אקטיביזם שיפוטי
את החיסיון על מקורות העיתונאי בדין הישרא
־
לי, אף שהכנסת סירבה ועודנה מסרבת לעגן אותו
בחקיקה, הוא נימק זאת בכך שמדובר ב"נדבך חשוב
במערכת הזכויות והחובות עליהן מושתת משטרנו
הדמוקרטי". הוא גם הדגיש
שההגנה על החיסיון הזה
איננה רק "עניינו הפרטיקול
־
רי של העיתון ושל העיתונאי
נוגע בדבר" אלא אינטרס של
הציבור כולו (תקדים ציט
־
רין - ב"ש 68/892). מאותה
סיבה עצמה ספרו החדש,
המקיף והמעמיק של ד"ר
ישגב נקדימון איננו רק מע
־
ניינם הפרטיקולרי של עיתו
־
נאים או של אותם עורכי דין
אשר כמו המחבר המלומד
מושיטים להם ייעוץ וסעד
משפטי, אלא מעניינו של כל
החיסיון של העיתונאי,
הרווח של כולנו
ספרו החדש, המקיף והמעמיק של ד"ר ישגב נקדימון, "חיסיון עיתונאי",
איננו רק מעניינם הפרטיקולרי של עיתונאים או של אותם עורכי דין אשר
מושיטים להם ייעוץ וסעד משפטי. הספר הוא מעניינו של כל מי ששימור
דמותה של ישראל כמדינת חוק וכדמוקרטיה מתוקנת יקר לליבו
משה נגבי
פרופ' משה נגבי,
הפרשן המשפטי של
"קול ישראל" ומרצה בכיר
על סוגיות משפט,
אתיקה ותקשורת
באוניברסיטה העברית
מי ששימור דמותה של ישראל כמדינת חוק וכדמו
־
קרטיה מתוקנת יקר לליבו.
ואכן, לא רק על חופש העיתונאי והעיתונות מגן
החיסיון העיתונאי, ואפילו לא רק על זכותו של
הציבור לדעת, אלא גם על שלטון החוק ובעיקר
על נשמת אפו - השוויון בפני החוק. ידועה אמרתו
של השופט ברנדייס כי "אור
השמש הוא חומר החיטוי
הטוב ביותר". ואולם כאשר
אישים בעלי כוח - שלטו
־
ני או כלכלי - מנצלים אותו
לרעה לשם ביצוע עבירות,
מי שיכולים לחשוף את מע
־
לליהם לאור השמש הם בדרך
כלל אך ורק אנשים הכפופים
למרותם והתלויים בהם לפ
־
רנסתם. קלוש הסיכוי שיעשו
זאת אם לא יבטחו בעיתונאי
שיימנע מלגלות את זהותם
או כל פרט אחר העלול לפגוע
בהם או ביקרים להם.
הספר הוא מלאכת מחשבת
של תיאור הכרסום בחיסיון
העיתונאי מחד גיסא, והתוויית
הדרכים לשיקומו ולחיזוקו
מאידך גיסא. כתיבתו
הרהוטה של נקדימון מבטאת
שילוב מושלם בין ידע ומחקר
עיוני מעמיק ובין ניסיון
עשיר בייעוץ פרקטי ויומיומי
לכתבים ולעורכים
ינואר 4102
עורך הדין
׀
102
