/ ידידיה צ' שטרן
חוקתי
ע
ד המהפך הפוליטי בשנת 7791 התנהגה ישראל כמדינת
רווחה קלאסית. המהפך התניע מהלך של יישום מדיניות
.
כלכליתפחברתית קפיטליסטית, לעיתים נוקשה, שנמשך עד היום
בצד הגידול בצמיחה התרחבו הפערים בחברה הישראלית והורע
מצב החלשים. ואולם המשפט היסס בתגובתו. האקטיביזם המשפטי
יוחד להגנה על זכויות אזרחיותפפוליטיות, ואילו בנושאים של כלכ
פ
.
לה ושל חברה נהג בית המשפט פסיביות
על רקע זה בולטת הכרעתה האחרונה של הנ
פ
'
סלאח חסן נ
10662/04
שיאה דורית ביניש (בג"ץ
), שביטלה סעיף בחוק הישפ
המוסד לביטוח לאומ
י
.
ראלי מכוח פגיעתו בזכויות חברתיותפכלכליות
בית המשפט קבע פה אחד כי יש להחיל את המודל
הקיים של ביקורת שיפוטית ביחס לזכויות מהדור
הראשון - אזרחיותפפוליטיות, גם על זכויות מהדור
.
השני - חברתיותפפוליטיות
הסעיף המדובר קובע חזקה חלוטה כי מי
שבבעלותו או בשימושו רכב, יש לו הכנסה ששוללת
ממנו את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. הסעיף
בוטל בהיותו פוגע בזכות לתנאי קיום מינימליים
בכבוד, שעל פי השופטים היא ביטוי ממשי של הז
פ
.
כות החוקתית לכבוד האדם
הנשיאה דחתה את טענות המתנגדים לביקורת שיפוטית בהקש
פ
רן של זכויות חברתיות. ראשית נדחה הסיווג הדיכוטומי של זכויות
חברתיות כ"חיוביות" (מטילות על השלטון חובת דאגה פעילה לא
פ
זרח) מול זכויות אזרחיות כ"שליליות" (מטילות חובה על השלטון
שלא לפגוע באזרח). מכוח הסיווג טענו רבים כי זכויות חברתיות
צריכות להיות מוגבלות במימושן. נקבע כי לכל זכות אדם, גם מהדור
הראשון, יש גם פנים חיוביים (למשל: הזכות לחיים מחייבת להקים
.
צבא), ולכן אין מקום להבחנה
שנית, המתנגדים לביקורת השיפוטית טענו כי זכויות חברתיות
כרוכות בהקצאת משאבים, שהיא הכרעת מדיניות שאמורה להיות
מסורה לרשויות אחרות הנושאות באחריות לתוצאות ושרק להן יש
ראיית מקרו של הכלכלה הלאומית. על פי טענה זו, ביקורת שיפוטית
בנושאים כלכליים עלולה לפגוע ביציבות המשק, ולכן על הרשות
השופטת להימנע ממנה. ואולם אף שככלל בית המשפט גזר על עצמו
איפוק, הוא קבע כי אינו יכול להתעלם ממצוקה של אדם או של
,
קבוצה, ובמקרים המתאימים, למשל במקרה הנדון
.
עליו להתערב ולבטל את החלטת המחוקק
שלישית, נדחתה הטענה שזכויות חברתיות הן
עמומות מעצם טבען, ולכן קשה לאתר את הפגיעה
בהן. נקבע שזכויות אזרחיות - כגון חופש הביטוי או
העדפה מתקנת - אינן עמומות פחות. בית המשפט
החליט לעסוק ברצינות בהבטחת זכויות חברתיות
.
בהנחה שעם התפתחות הפסיקה תוסר העמימות
השופטים מדגישים כי מי שנאבק על תנאי מחיה
מינימליים - אוכל, גג, בריאות בסיסית, ביגוד - אינו
יכול לממש את זכויות האדם האזרחיות שלו. ללא
תנאים בסיסיים להישרדות, שיח זכויות האדם מת
פ
)
רוקן מתוכן. לפיכך מי שמצוי בעוני (מכורח כמובן
זכאי למינימום של קיום אנושי בכבוד. פסק הדין מניח שמכלול הס
פ
דרי הרווחה הקבועים בחוקי המדינה הם המינימום האמור. לפיכך
שלילה אוטומטית של אחד מהם - הבטחת הכנסה - לכל מי שהוא
בעל רכב או משתמש בו, בלי בדיקה פרטנית של מצבו של אותו
.
אדם, פוגעת בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד
חשיבותו ההיסטורית של פס"ד חסן בכך שהוא מתחיל דרך חדשה
בפסיקה הישראלית. נזרע הזרע שעתיד להצמיח תורה פסיקתית
רחבה שמטרתה להגן על הזכויות החברתיות של החלשים בחברה
.
הישראלית
בג"ץ 40/26601 חסן נ' המוסד לביטוח לאומי (21.2.82); שופטים: ביניש, נאור, ארבל, רובינשטיין, ג'ובראן, חיות, פוגלמן
אקטיביזם שיפוטי חברתי
אחרי שנים של פסיביות בנושאי כלכלה וחברה, נראה כי פסק דין חסן מתחיל דרך חדשה נזרע הזרע
שעתיד להצמיח תורה פסיקתית רחבה שמטרתה להגן על הזכויות החברתיות של החלשים בחברה
פסק דינה האחרון. ביניש
49
׀
עורך הדין
2013
ינואר
פסקי הדין
הגדולים
ט
ק
י
ו
ר
פ
2012