/ אריאל בנדור
חוקתי
ב
פסק הדין שבכותרת נדחו על חודו של קול עתירות נגד חו
פ
קתיות חוק האזרחות והכניסה לישראל, שהטיל מגבלות
קשות על יכולתם של אזרחי המדינה, רובם ככולם ערבים, להתא
פ
חד בישראל עם בני משפחותיהם. פסק הדין היה סיבוב שני, לאחר
שבפ6002 נדחו באותו רוב עתירות נגד נוסח דומה של החוק. בשל
.
קוצר היריעה והמורכבות של הנושא אסתפק בשתי הערות
ראשית, תפיסתי היא שזכויות חוקתיות המגבילות את הרשות
המחוקקת אינן חלות בהקשרים של הגירה, של התאזרחות או של
כניסה לשטח המדינה. זאת דווקא לאור ההקפדה הנדרשת שפגיעה
בזכויות חוקתיות תיעשה רק במידה המינימלית ההכרחית לקידום
תכליות ציבוריות חשובות, כך שפגיעה בהן תהיה חריג. לא מתקבל
על הדעת להגביל כך את הכנסת בתחומים הנוגעים לעצם הכניסה
לישראל. בתחום זה יש כמובן אינטרסים חשובים לאזרחי המדי
פ
נה, בין היתר בהקשר של איחוד משפחות. אך אינטרסים אלה אינם
יכולים לזכות למשקל דומיננטי ברמה החוקתית שיכתיב לכנסת
מגבלות משמעותיות כפי שמוטלות בחוקפיסוד: כבוד האדם וחירו
פ
תו. כניסה לישראל והתאזרחות אינן אינטרסים שפגיעה בהם יכולה
להישאר חריג, גם בהקשר של איחוד משפחות. תוכנם של הסדרי
הגירה הוא בעצמו בעל אופי חוקתי, מבוסס על איזונים מורכבים
.
משל עצמו ואינו כפוף לזכויות האדם ולפסקת ההגבלה
תפיסה דומה הביעו בפסק הדין הקודם המשנה לנשיא מישאל
חשין, ובפסק הדין שניתן השנה - השופטים מרים נאור, אליקים
רובינשטיין וחנן מלצר, ואני מסכים עם רוח דבריהם. זאת לא משום
-
שההסדר שנקבע בחוק האזרחות והכניסה לישראל הוא מידתי
הוא אינו מידתי - אלא משום שחוקפיסוד: כבוד האדם וחירותו לא
נועד להסדיר את דיני האזרחות והכניסה לישראל. זאת כשם שחוק
היסוד לא נועד לחול מחוץ לתחומי המדינה. אמנם יש מדינות המ
פ
חילות לכאורה את הזכויות החוקתיות גם בהקשרים של התאזרחות
ושל כניסה לשטחן, אך בפועל ההגנה על זכויות האדם בהקשר זה
היא אפסית. לא מוכרת מדינה שבה הזכויות לשוויון ולחיי משפחה
מקנות זכויות עלפחוקיות אכיפות להגירה של קרובי המשפחה של
.
תושבי המדינה
הערתי השנייה נוגעת לעמדת השופט חנן מלצר, שממנה הס
פ
תייגו חלק מהשופטים, בזכות החלתו של עיקרון "הזהירות המו
פ
נעת" "בתחומים שבהם החברה עומדת בפני סיכונים לא ודאיים
."
רבי היקף
לדעתי, לעיקרון הזהירות המונעת אין תוכן עצמאי. התחשבות
בסיכון הצפוי לערכים חברתיים חיוניים נשקלת במסגרת מבחן המ
פ
.)"
שנה השלישי של המידתיות - היחסיות ("המידתיות במובן הצר
במבחן היחסיות נבחנת חיוניות התכלית של החוק שחוקתיותו נב
פ
דקת לעומת החומרה של הפגיעה בזכויות. הדעת נותנת שגם השו
פ
פט מלצר היה מהסס לאשר חוק דוגמת החוק שנדון בארצות הברית
בפרשת קורמאטסו המפורסמת, שהיה מורה על מעצר מטעמים של
"זהירות מונעת" של כל אזרחי המדינה הערבים. זאת גם אם היו
נתונים שהיו מצביעים ששיעור האזרחים הערבים המעורבים בט
פ
רור עולה במידה כלשהי על שיעור האזרחים הלאפערבים המעורבים
.
בפעולות כאלה
אכן היחסיות היא אמת מידה עמומה ביותר, ואין בה הנחיות ברו
פ
רות - וליתר דיוק כמעט אין בה הנחיות כלשהן - בדבר האיזון בין
זכויות האדם ובין אינטרסים ציבוריים. יכולתו של עיקרון הזהירות
המונעת להנחות את האיזון מוגבלת. מכאן שהן יתרונותיו והן סכ
פ
נותיו של העיקרון מוגבלים אף הם. הן שופטי הרוב והן שופטי המי
פ
עוט לא הצליחו להסיר את הערפל, שעדיין הופך הכרעות חוקתיות
.
רבות לאינטואיטיביות מדי
כי כה אמרה הכנסת
ברוב של שישה נגד חמישה דחה בג"ץ את העתירות נגד חוק האזרחות שהטיל מגבלות קשות על
איחוד משפחות. יש לחזק את הגישה כי תוכנם של הסדרי הגירה אינו כפוף לזכויות חוקתיות
)11.1.12(
בג"ץ 70/664 זהבה גלאון נ' היועץ המשפטי לממשלה
שופטים: ביניש, ריבלין, לוי, גרוניס, נאור, ארבל, רובינשטיין, ג'ובראן, חיות, מלצר, הנדל
2013
ינואר
עורך הדין
׀
48
פסקי הדין
הגדולים
פ קי
ד ים
ט
ק
י
ו
ר
פ
2012