Next Page  8 / 68 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 8 / 68 Previous Page
Page Background

מנותק מן הקרקע ובקתה קטנה עם עציצים

אטומים שמדגימים את הרעיון של חז"ל כיצד

לשתול למהדרין פרחים לכבוד השמיטה.

במקביל לביקור בגינה מציע פארק השמיטה

משחק ניווט סלולרי המחבר בין ערכי השמיטה

למציאות זמננו. לפני היציאה לדרך צופה כל

קבוצה בסרטון פתיחה המציג את עולמו של

החקלאי בשמיטה. משם יוצאים לניווט סלולרי

בגן. כל צוות מקבל מכשיר טאבלט שמוביל

אותו לשבע תחנות שונות ובכל אחת מהן

משימה שעוסקת בערכי השמיטה. כך לדוגמה,

בתחנה על שמיטת כספים צופה הקבוצה

בסרטון קצר בנושא, ומצביעה בעד או נגד

"הצעת החוק" לביטול חובות בכנסת.

בסיום הניווט מגיעים כולם לעץ המעשים

הטובים – עץ יפה שתלויים עליו כדורים

שקופים. כל מבקר מתבקש לחשוב איזה

מעשה טוב הוא מקבל על עצמו לשנה זו,

וכיצד יתעלה בשנת השמיטה. את המעשה

הטוב הוא רושם על פתק בצורת עץ ירוק,

משחיל אל הכדור, ותולה על העץ.

שעת שמיטה

"שעת שמיטה" הוא מיזם חברתי חדש של

הרב רימון שבמסגרתו נקרא כל אדם לתרום

שעה בשבוע. "הרעיון הוא שכל אזרח, במקום

להפקיר את השדה החקלאי שאין לו, יפקיר

שעה בשבוע, שתהיה מוקדשת לנתינה

ולחסד", אומר הרב ומסביר: "לכל אחד יש

תחום, 'שדה' שאותו אפשר לחלוק בשנת

השמיטה עם מישהו אחר שיוכל ליהנות ממנו.

אם כל אחד 'יפקיר' ו'ישמוט' רק שעה אחת

בשבוע למען הקהילה מה'שדה' שלו, תיווצר

מציאות חברתית נדירה".

תמר לנגר, מנהלת דף הפייסבוק של המיזם:

"הגיעה השעה ששנת השמיטה לא תהיה

עוד פולמוס בין היתר מכירה, יבול נוכרי או

אוצר בית דין. שנת השמיטה מבקשת מהאדם

להפקיר את שדהו לציבור הרחב. הפקרת

השדה אמורה ליצור מציאות חברתית נדירה

שהיא גם הזדמנות להעצמה אישית, למפגש

אנושי, לזמן משפחתי, לפרופורציות אחרות

ולמנוחה מהמרוץ הכלכלי.

"השמיטה היא כלי להגשמת ערכים רבים כמו

מנוחת האדם, צדק חברתי, שוויון, מידתיות,

מהמשק

1.5%

נתינה וחירות. כיום כאשר רק

95%

הם חקלאים (לעומת ימי בית שני בהם

היו חקלאים), ערכים אלו כלל לא באים לידי

ביטוי בשנת השמיטה, והרגע היחיד בו אנו

מרגישים שהשנה היא שנת שמיטה הוא בדוכן

בשוק בו מודיע הירקן אם הירקות שהוא מוכר

הם 'היתר מכירה' או 'יבול נוכרי'."

שעת שמיטה זוכה להתעניינות ולמאות

"לייקים", כאשר בין הפעילים נמנה גם כלכלן

ידוע, אריאל קטן, שמעניק שעת ייעוץ כלכלי

בחינם למשפחות במשבר, ועוד שורה ארוכה

של "שומטי זמן" מכל הארץ שמציעים מגוון

"שדות תרומה" כגון שיעורי גיטרה, מחשבים,

ריקוד, אפייה ורולרבליידס.

המיזם מתקיים רק בשנת השמיטה, ואיננו מציע

"עסקת חליפין" של זמן, אלא צריכה חופשית:

מי שרוצה יכול רק לתת או רק לקחת, כאשר

האידיאל הוא שכולם נותנים ולא רק לוקחים.

בדף הפייסבוק יכול כל אחד לרשום מהו

"השדה" שלו, שאותו הוא מוכן "להפקיר"' רק

לשעה בשבוע, איפה הוא גר, מהי השעה בדיוק,

וכיצד ניתן להתקשר עמו. הפרטים פתוחים

לקהל הרחב, וכך יכול כל מי שרוצה ליהנות

ולהיעזר ב"שדה המופקר", ממש כמו בימי קדם.

טעמם של פירות שמיטה

אחת מחוויות השמיטה המומלצות על ידי הרב

רימון היא אכילת פירות עם קדושת שביעית

מאדמת ארץ ישראל. "בפירות שמיטה אין רק

ערך חומרי אלא מעין 'הילה רוחנית מיוחדת'

שנקראת 'קדושת שביעית' ולכן צריך לנהוג

בהם כבוד ולהניחם בכלי מיוחד" אומר הרב

ומוסיף שהעניין כל כך נשגב בהלכה, שלדעת

הרמב"ם ייתכן שיש קדושה בכל אכילת סלט

בשמיטה.

"העובדה שיש לשמור על פירות שביעית

ולהקפיד שלא לזרוק אותם סתם כך, תורמת

להפנמת הרעיון שהפירות שאנחנו קוטפים,

אוספים ואוכלים מידי יום, הם בעצם רק

ב'השאלה' מבעל הבית הקדוש ברוך הוא.

אנחנו איננו אלא אורחים על האדמה. מבחינה

ציונית כשאנחנו אוכלים היום בארץ פירות

עם קדושת שביעית, אנחנו עושים משהו

שיהודים לא עשו אלפי שנים. אנחנו זוכים

להיות בארץ ישראל, ולקיים את המצוות

התלויות בארץ. מבחינה רוחנית אנחנו זוכים

לטעום ממציאות של קדושה. ביהדות הרי לא

קיימת מציאות של 'אוכל קדוש' מחוץ לבית

המקדש וירושלים, ולכן כשאני אוכל פירות

שביעית של ארץ ישראל, אני חש את הנוכחות

האלוקית בעולם."

פארק השמיטה

במרכז פארק השמיטה

גינה לימודית

הממחישה כיצד

לשמור על גינה ביתית

בשמיטה. בכניסה

שלט עם פסוקים

מהמקרא המפרטים

את המלאכות האסורות

בשמיטה: זריעה,

בצירה, זמירה וקצירה.

בהמשך מכסחת

דשא ואמצעי השקיה

שמדגימים כיצד אפשר

לשמור על הגינה

הקיימת. בסוף המסלול

חממה לגידול צמחים

על מצע מנותק מן

הקרקע

סיוון תשע"ה

8