מגזין הטכניון | סתיו 2019

חדשנות בהוראה 14 ה מהפכה התעשייתית הרביעית, ובשמה הנפוץ “המהפכה הדיגיטלית”, משנה את כל היבטי חיינו. הגישה למידע אינסופי, ההדפסה בתלת-ממד, האינטליגנציה המלאכותית - כל אלה חודרות לכל תחום בחיינו. המהפכה הרביעית משנה, גם אם באיטיות מסוימת, אתתחומי הידע ואתתוכניותהלימוד באוניברסיטאות. עם זאת, שיטות הלימוד ודרכי ההוראה במרבית הקורסים האקדמיים נותרו כפי שהיו כבר עשרות שנים - וזאת נקודת המוצא למהפכת ההוראה המתחוללת בטכניון בעשור האחרון בכמה אפיקים. מצוינות בחינוך האקדמי משה ינאי, מן המובילים בעולם האחסון הממוחשב, סיים את לימודיו בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש . “הטכניון העניק לי כרטיס כניסה 1975 ויטרבי בשנת לעולם המחשוב,” אמר לימים, “אבל אני זוכר היטב את היחס הקשה של המרצים לסטודנטים בתקופת לימודיי בטכניון. באותם ימים רצינו שידברו איתנו, שיבינו אותנו, וזה לא קרה.” שנה לאחר סיום לימודיו בטכניון, פגש 34 ,2009- ב ינאי את נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא. מהפגישה הזאת נולד פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי, הניתן בכל שנה בעשור האחרון לחברי סגל “המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה ובמאמציהם לחזק את המעורבות ואת תחושת השייכות של הסטודנטים לטכניון”. זוכי פרס ינאי הפכו למודל לחיקוי, והשפעתו של הפרס על רמת ההוראה בטכניון אינה מוטלת בספק. כיום הטכניון הוא המוסד המוביל בין אוניברסיטאות המחקר בסקרי ההוראה של התאחדות הסטודנטים הארצית. אולם פרס ינאי אינו סוף פסוק. נוכח עולם שנהיה דיגיטלי יותר ויותר, ברור לכול כי חובה על האקדמיה לחבר את ההוראה לרובד הדיגיטלי. אם הידע נמצא בקצות אצבעותיו של הסטודנט, תרתי משמע, מהו תפקידו של המרצה? הרי לא יעלה על הדעת שהמודל המסורתי - מרצה העומד מול סטודנטים מרחב למידה בפקולטה למדעי המחשב תנועת ההשכלה