12 / 48
12
מים, מזון ואנרגיה - אלה שלושת
המשאבים העיקריים שלנו, ובשלושתם
נרשם מחסור הולך וגובר כתוצאה מגידול
האוכלוסין. האנושות זקוקה לפתרון
למשבר הזה, ופתרון כזה מצוי בחקלאות
חדשנית המבוססת על הנדסה גנטית."
אין דרך אחרת
פרופסור שמעון גפשטיין מודע היטב
לחומר-הנפץ האסוציאטיבי הטמון בצירוף
המילים הזה, הנדסה גנטית. "אומרים
עליה שהיא 'לא טבעית', ואומרים עלינו
שאנחנו משחקים את אלוהים בלי לדעת
מה התוצאות," הוא אומר. "הטענות האלה
נובעות מאוסף של גורמים כגון בּוּרוּת,
נאת חידושים, כמו גם מכמה
ִ
טכנופוביה ושׂ
חששות מוצדקים. עלינו להבין שכיום אין
לנו ברירה, כי אין פתרון אחר. "החקלאות
הקונסרבטיבית עשתה כברת דרך והגיעה
למיצוי מקסימלי במונחים של יבול לדונם.
כדי להשיג פריצת דרך משמעותית
בשלושת התחומים האמורים (מים, מזון
ואנרגיה) עלינו לפתח חקלאות חדשה,
המבוססת על הנדסה גנטית."
בשנת 9791, בתום דוקטורט בפיזיולוגיה
של הצמח (אוניברסיטת תל אביב),
יצא שמעון גפשטיין לפוסט-דוקטורט
בהנחייתו של פרופסור טימן מאוניברסיטת
קליפורניה, סנטה קרוז. שנות המחקר
האלה בקליפורניה, בנושא "הורמונים
צמחיים ותפקידם במחזור חיי הצמח",
הובילו אותו למחקר ממושך ומעמיק
בתחום שלא נחקר רבות בעבר: הזדקנות
צמחים. בשנת 0891 הצטרף לשורות
הפקולטה לביולוגיה בטכניון, ומאז זכה
יד" ובפרס
ִ
תמ
ַ
בתואר "מרצה מצטיין מ
ינאי למצוינות אקדמית בטכניון. כחבר
סגל מילא גם תפקידים אקדמיים-ניהוליים
משמעותיים, ובהם דיקן הפקולטה
לביולוגיה וראש המרכז לחינוך קדם-
אקדמי בטכניון, הכולל את המכינה
הקדם-אקדמית ואת היחידה לנוער שוחר
מדע. כיום, כפרופסור אמריטוס של
הטכניון, הוא ממשיך במחקריו בפקולטה
לביולוגיה."
מאריך חיים: סוד הציטוקינין
בשלושים השנים האחרונות עוסק פרופסור
גפשטיין בחקר מנגנוני ההזדקנות של
הצמח, ולפני שנים ספורות רשם פריצת
דרך משמעותית כאשר הצליח "להנדס"
שינוי גנטי ולשנות את רמת "הורמון
הנעורים הצמחי". התגלית זכתה לא רק
לפרסום מדעי בכתב העת היוקרתי של
)
PNAS
האקדמיה הלאומית האמריקאית (
אלא גם לחשיפה בתקשורת הרחבה,
וראיון אצל לונדון
BBC
לרבות כתבה ב-
וקירשנבאום. "כולנו מכירים היטב את
ההזדקנות המהירה של שדות החיטה
לקראת חג השבועות: תוך תקופה קצרה
של שבועיים מצהיב השדה ומת. זו תופעה
נפוצה בצמחים חד-שנתיים, וההסבר
האבולוציוני פשוט: אילו המשיך לחיות
היה הצמח הבוגר מאלץ את 'צאצאיו'
להתחרות איתו על קרקע, מים, מזון
ושמש."
מתוך אותו היגיון אבולוציוני פיתח הצמח
מעין 'תוכנת התאבדות גנטית' המחסלת
אותו ומפנה את השטח לדור הבא. עם
ר, והוא
ֵ
זאת, "ההיגיון החקלאי-כלכלי אח
מכתיב הארכה של תוחלת החיים של
הצמח. הארכה כזו תאפשר את המשך
תהליך הפוטוסינתזה ומילוי הגרעינים,
ובאופן זה הגדלה משמעותית ביבול."
בתום שנים רבות של מחקר הצליח
"
יותר
בציר טוב
שהכפיל את תוחלת החיים של צמחי מאכל, על הסכנה
שמעון גפשטיין,
פרופסור
תקלה מופלאה: צמצום של %07 בצריכת המים.
פרופסור שמעון גפשטיין בחממה בטכניון
מדע?
איך עושה
