ארכיטקטורה ורפואה:
דיאלוג חיוני
"
31
ותעשייה
אקדמיה
: "עלינו להפסיק לקדש
פרופסור פול ברש
את הטכנולוגיה הרפואית - ולהתמקד במטופל"
טכנולוגיה רפואית היא דבר נפלא.
האירוניה הטרגית היא שבמקרים
רבים, היא עצמה גורמת לפגיעות חמורות
במטופלים. עלינו להפסיק לקדש את
הטכנולוגיה, ולהתחיל להתמקד בבריאותו
של המטופל." כך אמר פרופסור פול ברש,
מומחה לאיכות ובטיחות ברפואה, בהרצאה
בטכניון. "טכנולוגיה אינה פתרון קסם לכל
הבעיות, וחשוב שהיא תשרת את המטופל
ולא תהווה תכלית כשלעצמה."
פרופסור ברש, שלמד לתואר ראשון בטכניון
ועובד כיום במרכז הרפואי אוטרכט, הולנד,
נשא את ההרצאה במסגרת כנס בינלאומי
ראשון בנושא רפואה ואדריכלות במאה
ה-12. הכנס, שהתקיים בחודש אוקטובר,
אורגן על ידי פרופסור נעמי ביטרמן
מהפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, יחד עם
דיקני הפקולטה לארכיטקטורה והפקולטה
לרפואה - פרופסור יהודה קלעי ופרופסור
אליעזר שלו.
פרופסור ביטרמן אמרה כי הכנס מסמן
את תחילתה של מסורת חדשה. "חוקרים
באקדמיה נוהגים להתמקד כל אחד
בתחומו, וכשהם נפגשים אז זה מפגש
של אדריכלים עם אדריכלים, רופאים עם
רופאים וכו'. הכנסים האלה, שיתקיימו
בטכניון ויעסקו בארכיטקטורה של מבני
בריאות, נועדו לשבור את המחיצות האלה
וליצור דיאלוג חדש ופורה. לפי התגובות
בכנס, ולפי השיחות הלא-פורמליות
ששמעתי בהפסקות הקפה, המטרה הזו
הושגה. זה מרתק, כי הצלחנו ליצור
מפגש בין תחומים שונים שלכל אחד מהם
בפרטים הקטנים
חיים ומוות
"כ-5 אחוזים מהמטופלים בבתי חולים נפגעים במהלך הטיפול הרפואי," אמר פרופסור ברש
בהרצאתו. "בארה"ב לבדה מתים מדי שנה 05 אלף מטופלים כתוצאה מההליך הרפואי עצמו.
שיפורים קטנים, כגון הגברת התאורה בחדר, או פיקוח על רחיצת ידיים בקרב הצוות הרפואי,
עשויים להפחית משמעותית את הפגיעה במטופלים, אבל לשם כך דרושה מודעּות ודרוש מחקר,
מה שמחייב מימון ציבורי. פרופסור דני גופר מהטכניון, ופרופסור יואל דונחין מהדסה, עושים עבודה
נהדרת בתחום הזה, אבל לצערי הם יוצאים מהכלל המעידים על הכלל. בישראל חסר דיון רציני
בנושא הזה - 'דיון של מבוגרים' - והגיע הזמן שיהיה דיון כזה, שיחרוג מהקיטּורים השגרתיים.
"עלינו להביא את הארכיטקטים לבתי החולים ולאפשר להם לחוות את השיגרה האמיתית בבתי
חולים. לדוגמה, כשאדריכל מתכנן בית חולים הוא לא חושב על סוף השבוע, שבו רוב הצוות
ההיקפי אינו נמצא. בסופי השבוע ישנה עלייה של %02 בשיעורי התמותה בבתי חולים."
, הציג את הטכנולוגיה שפיתחה
InSight
ד"ר קובי וורטמן, בוגר הטכניון ונשיא
החברה שבראשותו - שיטה ל'ניתוחים' בלתי פולשניים באמצעות גלי קול. זהו
מעין "סכין ניתוחים וירטואלי, לא פולשני, המאפשר ביצוע פרוצדורה רפואית במוח
ובאברים אחרים ללא חדירה לגוף וללא צורך באישפוז. זו דוגמה למימוש מוצלח
של רפואה אישית, המותאמת לכל חולה באופן ספציפי." וורטמן הציג תוצאות של
ניסויים בטכנולוגיה האמורה.
בתמונה: רישומים שביצע חולה הסובל מרעד - לפני הניתוח הווירטורלי במוח
(מימין) ואחריו (משמאל).
סכין-הניתוחים הווירטואלי
טרמינולוגיה משלו, תרבות משלו ואופני
חשיבה משלו.
"בתוך כל זה, חשוב כמובן למקד את הדיון
בצוות הרפואי ובמטופלים. חשוב שבדיבור
האדריכלי נזכור תמיד שהם ה'קליינטים'
ואותם אנחנו צריכים לשרת. כנסים כאלה,
כמו מסלול לימוד ייעודי שפתחנו כאן
בטכניון בנושא עיצוב רפואי בדגש על עיצוב
רפואי וחברתי (עיצוב לכל), מקדמים את
החשיבה הזאת ואת הדיאלוג החיוני הזה."
לשבור את המחיצות
נשיא הטכניון, פרופסור פרץ לביא, סיפר
כי בשנת 9691 קיבל סנט הטכניון החלטה
היסטורית: להקים במסגרת הטכניון פקולטה
לרפואה.
"הרציונל, כפי שנוסח אז, היה שטכנולוגיה
ורפואה ילכו בעתיד יד ויד, ולכן פקולטה
לרפואה בתוך מוסד טכנולוגי היא צעד נכון.
הכנס המתקיים היום ממשיך את אותו חזון."
מחווה לזרחי
במסגרת הכנס התקיים טקס מחווה כבוד
לאדריכל משה זרחי, יליד 3291 ובוגר
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. זרחי
תכנן במרוצת השנים בתי חולים רבים,
ביניהם המרכז הרפואי שיבא בתל השומר
ובית החולים זיו בצפת. בראיון ל"הארץ",
שנערך לפני כמה שנים, אמר זרחי כי "בית
חולים הוא בשר מבשרה של הקהילה,
ואנחנו המתכננים צריכים ללמוד להתייחס
לזה".
בטקס בטכניון הציג זרחי כמה מהפרויקטים
האדריכליים הגדולים שלו, והודה למארגנים
על המחווה המרגשת.
בסיום הכנס הוכרז על מועד הכנס
הבינלאומי השני לאדריכלות ורפואה, שייערך
בטכניון באוקטובר 3102.
48...,32,33,34,35,36,37,38,39,40,41 21,22,23,24,25,26,27,28,29,30,...1