28
מכתש רמון, הכרמל
והרי יהודה בכנס הרביעי
בנושא תכנון גנים לאומיים
"
ארכיטקטורה
לצערי, הקונספט של גן לאומי נמצא כיום תחת איּום.
גנים לאומיים הם שילוב מתוכנן של היסטוריה ונוף,
ואם אנחנו לוקחים מהם את הנוף ומשאירים את האתר
ההיסטורי בלבד, אנחנו מאבדים את הרציונל שלהם."
דברים אלה נאמרו על ידי שאול גולדשטיין, מנכ"ל
רשות הטבע והגנים, בכנס הרביעי בנושא תכנון נוף
בגנים לאומיים. בכנס, שנערך ב-02 בדצמבר בפקולטה
לארכיטקטורה ובינוי ערים, הוצגו סוגיות תכנוניות בשלושה
אזורים גיאוגרפיים: מכתש רמון, הכרמל והרי יהודה.
פרופסור נורית ליסובסקי, שארגנה את הכנס יחד
עם פרופסור טלי אלון-מוזס והאדריכל זאב מרגלית,
הקדישה את דברי הפתיחה שלה לאדריכל הנוף דן
צור, שהלך לעולמו שבוע לפני הכנס, ולעמיתו ליפא
יהלום. "הגנים של צור ויהלום - ירוקים, מוצלים, נדיבים,
ומזמינים - חתומים ב'תו איכות' לפי כל אמת מידה,
מקומית ובינלאומית. בחינה מחודשת של עבודתם נדרשת
במיוחד עתה, כאשר דור הנפילים המייסד פינה את מקומו
לצעירים, וכשרבים מהגנים והנופים עוברים שינויים מרחיקי
לכת."
המכתשים: מכונת זמן
"המכתשים בנגב הם מכונת זמן, כי נחשפו בהם שכבות
סלע עמוקות מאוד, וכך אנו יכולים ללמוד על תקופות
קדומות מאוד," אמר בן דרורי, פקח מכתש רמון ברשות
הטבע והגנים. "לפני מאתיים מיליון שנה היה כאן אזור
יערות טרופי, וכיום, בעקבות נדידת היבשות, יש כאן מדבר.
המכתשים הם תופעה ייחודית שאין כמוה בעולם, אבל
עשרות שנים של חציבה אינטנסיבית, מאז שנות החמישים,
גרמו להם נזק קשה."
דרורי תיאר את פעולות השיקום הנרחבות שנעשות
במכתש רמון, במימון הקרן לשיקום מחצבות, המשקיעה
בפרויקט עשרות מיליוני שקלים. היעד: שיקום האזור
ופתיחתו של גן לאומי חדש - "צבעי רמון" - שיכלול
מבואה, עמדות תצפית, שבילי הליכה, אגם שנוצר
בתהליך החציבה, ועוד. חלק ממתקני החציבה יישמרו
במקום, במטרה ללמד את המבקרים על ההיסטוריה של
המחצבות, הקשורות קשר הדוק לעיר הסמוכה מצפה רמון.
העבודות מתבצעות בשטח נרחב, כ-005,2 דונם, וכוללות
מילוי של המחצבות בעפר - אבל גם הרבה יותר מזה.
"המטרה היא לשקם את הטבע כך שהמבקר לא יבחין
אי אפשר לו לאדם בלי שיישאר לו מרחב בלתי מתוקן בידי אדם...
הכרח שיהיה לו לאדם מקום ללכת ולהתנער ולהתרענן מן העיר,
מן הבנוי, מן הסגור והשגור... ארץ נושבת שאין בה משב רוח פתוח,
בלתי מופרע - תהא מלון ולא מולדת. ארץ נושבת שהכל בה כביש
ומדרכה תאכל כל חלקה טובה בלב צעיריה"
(ס' יזהר, יוני 2691)
להתערבות
בין שימור
חודש ינואר הוצגה בטכניון התערוכה "ההשפעה
השוויצרית באדריכלות נוף", המציגה את השפעתם של
אדריכלי נוף שוויצרים על עולם אדריכלות הנוף. "שוויץ היא
מדינה קטנה מאוד, אבל השפעתה בעולם גדולה," אמר אוצר
התערוכה, פרופסור מייקל ג'ייקוב. "אנשים שמטיילים בשוויץ
חושבים לפעמים שכל הנוף הזה טבעי, אבל הנוף שלנו - אפילו
נוף האלפים - מובנה כמו כל נוף בעולם. אחת ממטרותיה
של התערוכה היא לחשוף את המחשבה התכנונית, ובכלל את
המקצוע הזה, אדריכלות נוף, שרבים לא מודעים לקיומו."
"השאלה המרכזית שלנו היא כיצד מטפלים באסתטיקה
של הטבע," אמר פרופסור כריסטוף ג'ירו, ראש המחלקה
בציריך. "אנחנו רואים כאן
ETH
לאדריכלות נוף במכון
השו ו
ההשפעה
בשיקום. אנחנו גם לא מחויבים להחזרת המצב לקדמותו
באופן מדויק - לעתים מוטב ליצור סביבה קצת אחרת,
שתהיה מוצלחת יותר מבחינת מגוון נופי, איסוף מים,
תנאים להתפתחות צמחייה וכו'."
עוספיה: ללא קונפליקט
"השימוש במונח 'קונפליקט' בתיאור היחסים בין התושבים
לפארק מוטעה," אמר וגיה כיוף, ראש מועצת עוספיה.
"אין לנו שום קונפליקט עם הסביבה. מה שיש הוא מדיניות
ממשלתית מכוונת שמטרתה להפוך את התושבים שלנו
לעבריינים, וזו הסיבה שעד היום אין תוכנית ליישוב שלנו.
"אנחנו רוצים שיתוף פעולה, אבל לא שיתוף פעולה של
סוס ורוכבו. אפשר להפיק הרבה מהפארק הזה, אבל אי
אפשר להשיג שום דבר בלי שיתוף התושבים. ואי אפשר
להשיג את שיתוף התושבים בלי תוכנית פיתוח, שתכלול
הקמה של אזור תעשייה. תושב שמבין שהפארק בא
במקום אזור תעשייה, בוודאי שלא יתמוך בפארק."
ב
עבודות במצפה רמון. באדיבות הקרן לשיקום מחצבות
48...,29,30,31,32,33,34,35,36,37,38 18,19,20,21,22,23,24,25,26,27,...1