16
תפקיד
סיום
פעולה אקדמיים שלא היו נוצרים בדרך
אחרת.
כמה זמן אורכת קליטה
של חבר סגל?
בשנים האחרונות שיפרנו באופן
משמעותי את תהליך הקליטה, ואני
יכול לומר באחריות שכיום זה עניין
של שבועות ספורים. מכשול אחד
שעדיין לא הצלחנו להסיר הוא הקמת
המעבדות לחברי סגל שהם ניסיונאים.
זהו תהליך מורכב מבחינה כספית
ולוגיסטית, והוא עדיין מהווה "צוואר
בקבוק" בעייתי. אבל גם בנושא הזה
אנחנו משתפרים בהדרגה.
והאילוץ התקציבי?
חשוב לציין ששום היבט לוגיסטי או
תקציבי אינו מהווה מגבלה בבחירתנו
בחברי סגל חדשים. במילים אחרות,
אם החלטנו בחיוב על מועמד כלשהו,
אנחנו מתניעים את תהליך הגיוס
בלי התחשבות בשיקולים לוגיסטיים
ותקציביים. את הנושאים הללו אנחנו
מסדירים בהמשך, תוך כדי תנועה, כדי
לא להחמיץ בגללם מועמדים מצוינים.
כשאנחנו רוצים מאוד מועמד מסוים,
אפילו אי-קיומו של תקן מתאים לא
יהווה מכשול לקליטתו.
מיהו מועמד מצוין?
התשובה מורכבת מאוד, כי לא כל
דוקטורנט מעולה יהיה איש סגל
מעולה. כאיש סגל אתה מנהל צוות
של חוקרים, ביניהם סטודנטים ובתר-
דוקטורנטים, ולכל אחד כישורים משלו
ואופי משלו. כאמור, הטכניון משקיע
כאן בכוח אדם לטווח ארוך, ולכן אסור
לנו לפספס. לשמחתי ישנו תהליך
"טבעי" של סינון, שנובע מהמסלול
עצמו: אנחנו פונים לאנשים שהוכיחו
את עצמם כסטודנטים מעולים לתארים
מתקדמים, וכבתר-דוקטורנטים
מבריקים באוניברסיטאות המובילות. זה
המאגר הבסיסי שלנו, שמתוכו אנחנו
בוחרים את המתאימים ביותר.
צריך גם להבין שכללי המשחק
השתנו. בעבר היה הטכניון אופציה
כמעט-יחידה לאקדמאים בתחום
ההנדסה, שחיפשו בישראל מוסד
אקדמי להשתלב בו, ולכן יכולנו
להרשות לעצמנו לשבת בשקט
ולחכות למועמדים שיפנו אלינו. כיום,
לנוכח הגלובליזציה והתחרות, שאינן
פוסחות על העולם האקדמי, אנחנו
חייבים להיות פרו-אקטיביים, שיטתיים,
נחושים וחרוצים.
איך אתם יודעים שהצלחתם
בתהליך הסינון?
לפי הצלחותיהם של חברי הסגל
החדשים. מעטים חברי הסגל שלנו
שאינם מקבלים קביעות בבוא העת,
וזו הוכחה לכך שהסינון שלנו טוב.
יכולה לסמוך על
MIT
אוניברסיטת
תהליך של "ברירה טבעית", שמשאיר
בשורותיה רק אחד מכל שני חברי
סגל שגויסו; לנו אין פריבילגיה כזאת.
אנחנו בטכניון חייבים להיות מדויקים
ולצמצם טעויות ככל האפשר. בפועל,
אנו מצליחים ברוב רובם של המקרים.
מספר בתר-הדוקטורנטים שילש
את עצמו בשש השנים האחרונות.
האם התהליך יימשך?
בהחלט. כיום אנחנו עומדים על
כ-002, והשאיפה שלנו היא שמספרם
יהיה לפחות כמספר חברי הסגל -
ממוצע של בתר-דוקטורנט אחד לכל
חבר סגל. בתר-הדוקטורנטים הם
חלק משמעותי בכוח המחקרי שלנו,
ויש לזכור - הם חוקרים מנוסים יותר
מהדוקטורנטים. בנוסף, הם מהווים
מרכיב משמעותי מאוד בגלובליזציה
של הטכניון. בהקשר הזה חשוב
לא רק מספרם אלא גם התמהיל
שלהם. קבוצה גדולה של בתר-
דוקטורנטים מגיעה מהמזרח, והם
חוקרים מעולים, שהופכים לשגרירים
מצוינים של הטכניון בארצותיהם. עם
זאת, חשוב לנו להגדיל את חלקם
של בתר-הדוקטורנטים מאירופה
ומצפון אמריקה. המשבר בארה"ב
משחק לטובתנו, בהקשר הזה, ולאחר
שהגדלנו את מלגות בתר-הדוקטורט
המרביות ליותר מ-000,3 דולר
(הפטּורים ממיסוי), בעצם יישרנו קו
עם האמריקאים. כיום יש לנו בטכניון
יותר ויותר בתר-דוקטורנטים מהמערב.
עוד לא דיברנו על רמת ההוראה
בטכניון. נושא כאוב?
נושא חשוב, ואנחנו מתייחסים אליו
בהתאם.
הטכניון מבצע עבודה מתמשכת בעניין
הזה ובהחלט אינו אטום לביקורת,
המוצדקת בחלקה. יש כאן עשייה
רבה בקידום ההוראה, ואחד הצעדים
המשמעותיים בהקשר זה הוא פרס
ינאי, שחולק כעת בפעם השנייה. גם
על הפרס הזה נמתחה ביקורת, אבל
אין לי ספק שהשפעתו תהיה טובה
בעידוד המרצים להשקעה בהוראה.
איך אתה מסכם את שנותיך
בתפקיד מנל"א?
אלה היו שנים מעניינות, מאתגרות
ונהדרות למרות ההתנתקות המסוימת
מהפקולטה ומהמחקר. אתה זוכה
לראות דברים במבט רחב, וניתנת לך
הזדמנות להשפיע באופן משמעותי על
הטכניון. נפלה בחלקי הזכות לשתף
פעולה עם נשיאים וחברי הנהלה
מעולים, לעבוד עם דיקנים רבים, ולדון
במאות מקרים יחד עם חברי ועדות
הקידומים. הדיונים היו תמיד עמוקים,
ממצים, מוקפדים, ללא משוא פנים.
כולנו זכרנו שמאחורי כל "מקרה"
יש אדם. נהניתי לעבוד עם הצוות
המופלא בלשכת המנל"א ובלשכת
הסגל האקדמי. מספר חברי הסגל
ובתר-הדוקטורנטים גדל, כאמור,
וחברינו זכו בפרסים חשובים רבים
ובהכרה משמעותית.
ומה תעשה עכשיו, אחרי
שש שנים בתפקיד?
ראשית אספר שכאשר סיימתי את
תפקידי, ציפיתי לתחושת הקלה גדולה
המלּווה בתחושת ריקנות עמוקה. מה
שלא ידעתי הוא איזו משתי התחושות
תהיה חזקה יותר. היום אני יכול
לומר שהריקנות מתמלאת במהרה,
ותחושת האחריות איננה מתפוגגת.
בחודש מרץ אני מתכנן לצאת לשבתון
בארה"ב, ומשם אחזור בשמחה
הביתה, לטכניון ולפקולטה.
48...,17,18,19,20,21,22,23,24,25,26 6,7,8,9,10,11,12,13,14,15,...1