)8002-8191(, בוגר הפקולטה
אבא אלחנני
לארכיטקטורה בטכניון, אדריכל, מבקר, אוצר ועורך,
היה אחת הדמויות החשובות בעולם האדריכלות
בארץ. מי שהיה מעורב בפעילות ציבורית, תרבותית
וחברתית, יזם דיונים צבוריים, קשר קשרים בינלאומיים
וכתב מאמרי בקורת בעיתונות המקומית ומאמרים
בכתבי עת מקצועיים בחו“ל, ייזכר גם כמייסד, כמפיק
וכעורך הראשי של ירחון האדריכלות ”תוי - רבעון
לאדריכלות, בנין ערים, עיצוב המוצר והאומנויות
הפלסטיות“ )2991-5691(. זהו אחד המגזינים
המקצועיים החשובים באותן שנים, שעסק בהיבטיה
המעשיים והעיוניים של האדריכלות הישראלית.
לאחרונה הוקמה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
”קרן אדריכל אבא אלחנני לטיפוח זהות ישראלית
באדריכלות“. עדית, בתו של אבא אחנני, ואמה חנה,
ביקשו להנציח את פועלו בדרך שתהווה המשך לדרכו
ולמפעל חייו, והיא תיועד להפעלת תחרות שנתית
שבה יטלו חלק סטודנטים בפקולטה.
הרעננות המחשבתית, הניתוח האנליטי והפונקציונלי
של כל פרויקט, היצירתיות והגמישות התכנונית
שאפיינו את עבודתו של אלחנני, נוסחו לכלל עקרונות
מנחים של התחרות והם מכוונים את הסטודנטים
הניגשים אליה לביטוי אישי נטול השפעה, השתלבות
הפרויקט בסביבה הפיסית, החברתית והתרבותית,
שימוש בחומרים מקומיים, פונקציונליות, פשטות
וצניעות צורנית ובמידת האפשר - שילוב יצירות
אמנות בפרויקט. בטקס לציון הקמת הקרן וההכרזה
על התחרות השנתית, הרצה פרופסור מיכה לוין,
ראש המחלקה לאמנות רב תחומית ב“שנקר“,
מרצה לתולדות האמנות ואדריכלות מודרנית ובת
זמננו. פרופסור לוין דיבר על הנושא: ”חיפוש אחר
קריטריונים להערכת האדריכלות הישראלית לפי
השקפת עולמו של האדריכל אבא אלחנני“. הוא
התייחס למקוריותו של אלחנני כאדם בעל חשיבה
אחרת ותפיסה אחרת, שהאמין שהמילה הכתובה
תעלה את רמת האדריכלות.
ד“ר אלונה נצן-שיפטן, חברת סגל בפקולטה, סיפרה
על כיווני מחקר עכשוויים באדריכלות המתקיימים
גם בפקולטה, והדגישה את הקשר החשוב שייווצר
בין המחקר לבין האדריכלות באמצעות הקרן. אדר‘
גבריאלה נוסבאום, שעבדה עם אלחנני, אמרה בדבריה
בטקס כי אלחנני לא זכה בחייו להערכה שהיה ראוי לה.
”הוא פיתח אקדמיה משלו ויצירתו אופיינה במקוריות
מחשבתית,“ אמרה נוסבאום, שהרצתה בנושא ”בין
הגות ליישום באדריכלות של אבא אלחנני.“
אדר‘ צבי אלחייני, דוקטורנט בפקולטה ומי שאצר
תערוכה על יצירתו של אלחנני, התייחס לאבא
אלחנני ההסטוריון, שהיה אחד ממניחי אבני היסוד
לאדריכלות הישראלית ואיש אקדמיה אחר, אשר
לא רק הכניס סדר באדריכלות הישראלית, אלא
ביקר, הטיף ולא חסך שבטו כאשר הביע דעות לא
מקובלות שעוררו לא פעם דיונים ציבוריים. ”אלחנני
היה איש רנסנס אמיתי, שקבע סדר-יום באדריכלות
הישראלית,“ אמר אלחייני בדבריו בטקס.
מ ק ו מ י ו ת , מ ק ו ר י ו ת , מ ש מ ע ת ו צ נ י ע ו ת
ק ר ן א ד ר י כ ל א ב א א ל ח נ נ י ל ט י פ ו ח ז ה ו ת י ש ר א ל י ת ב א ד ר י כ ל ו ת
א ב א א ל ח נ נ י ) 8 1 9 1 - 8 0 0 2 (
43
ÔÂÈÎˉ ÔÚÓÏ Ï‡¯˘È· ÔÂÈÎˉ È˘¯Â„ ˙„‚‡
1. בית החולים הפסיכיאטרי בטירת-כרמל,
אבא אלחנני, 3791
2. בית הכנסת ברח‘ יהושע בן-נון, תל-אביב,
אבא אלחנני, 9691
3. משכן נשיאי ישראל, אבא אלחנני
עם ה. פנחל מעצב ומילר-בלום אדריכלי נוף,
1946-71
1
2
3
: אפרים ארדה, רן ארדה, בני בדרשי, פאול גרוס, יצחק קלטר, יוסי שרם
צילומים
א ד ר ‘ ג ב ר י א ל ה נ ו ס ב א ו ם
48,44,45,46,47 33,34,35,36,37,38,39,40,41,42,...1