Page 39 - מגזין הטכניון | חורף 2010

39 ¯˘˜‰ ˙΢Ï
הקריירה שלו: לידר היה ממייסדי חברת גליליאו,
בראשותו של אביגדור וילנץ. בשלב מסוים הוא הצטרף
לאייל ולדמן, ממקימי גליליאו, בחברת מלנוקס,
העוסקת בפיתוח צ‘יפים לתקשורת מחשבים. כיום
הוא משמש סמנכ“ל פיתוח מערכות בחברה, שהונפקה
בנאסדק בשנת 7002.
ÌÈÓ„˜˙Ó Ìȯ‡˙
שחר דג בא לטכניון ב-0891, בידיעה ברורה שהוא
רוצה ללמוד כאן. אחרי התלבטות קצרה הוא בחר
בפקולטה להנדסת חשמל, וגם המשיך לתואר שני.
אחרי ”התאווררות“ של כמה שנים בעולם ההיי-טק
הוא החליט לחזור לטכניון, וכיום הוא עובד כמהנדס
מעבדה בפקולטה למדעי המחשב.
דג אינו היחיד שהמשיך לתארים מתקדמים. אהוד
ויינר, ששירת במשך חמש שנים בחיל האוויר, השלים
בטכניון גם תואר שני. שמעון פלג השלים שלושה
תארים בטכניון לפני שיצא לקריירה ”בחוץ“ )בחברת
אלישרא; כיום הוא פעיל בתחום ההשקעות(. אפרת
רותם, עתודאית בעבר, התחתנה עם בן המחזור גלעד
רותם והמשיכה לתואר שני במעבדה זיהוי אותות.
במשך 91 שנה היא עבדה ברפאל, ולפני שנתיים עברה
לחברת סטארט אפ.
גרא שטרומר השלים בטכניון שלושה תארים - תואר
ראשון ושני בהנדסת חשמל, ותואר ראשון במינהל
עסקים )במסגרת לימודי חוץ(. ”באתי לכאן אחרי חמש
שנים בצבא, ולמדתי כאן המון.“ אחרי שהקים ”חברת
סטארט-אפ עוד לפני שהיו סטארט-אפים“ הוא עבר
לאלביט, וכיום הוא עובד בחברה להתקנים רפואיים
שנולדה באלביט. החברה נמכרה לחברה אמריקאית,
אבל שטרומר ממשיך לנהל אותה גם כיום.
ÈËÂÂϯ ≠ ÔÂÈÎˉ
גם אבי שטרום לא הסתפק בתואר ראשון בפקולטה,
אלא המשיך במסלול ישיר לדוקטורט, שאותו סיים
ב-0991, אצל פרופסור אדיר בר-לב. ”לפני שהתגייסתי
הייתי בטוח שאהיה חבר סגל בטכניון,“ הוא אומר. זה
לא קרה; אחרי הצבא הוא החל לעבוד ברפאל, ואחריה
באינטל. באינטל הוא התגלגל מחיפה לסנטה קלרה,
ארה“ב - המטה הראשי של אינטל העולמית. אחרי
חמש שנים באינטל הוא פרש והקים חברה למצלמות
בטלפונים סלולריים. אחר כך הוא הצטרף לחברת
טאואר, שם הוא עובד עד היום כסמנכ“ל החטיבה
העסקית.
”הלימודים בטכניון מאוד רלוונטיים לעבודה שלי,“
הוא אומר. ”חשוב לי לציין שאני משתדל לקלוט כיום
בעיקר אנשים שעשו דוקטורט בפקולטה – כי בניגוד
למה שרבים טוענים, לדוקטורנטים יש המון יתרונות
על בעלי תואר ראשון ושני. יש להם ראייה רחבה יותר,
ה ז ר ם
ל ה נ ד ס ת ח ש מ ל - 4 8 9 1
הם מיומנים בהתמודדות עם אתגרים אישיים,
והם בהחלט מניבים יותר תועלת לחברה שהם
עובדים בה.
”עם זאת, ברור שיש דברים שלא לומדים
בטכניון. עבודת צוות, למשל. בלימודים בטכניון
יש אלמנט חזק של אינדיבידואליזם. בעבודה
’בחוץ‘, לעומת זאת, כישורים לעבודה בצוות הם
עניין חיוני.“
ÌÈÈÂÈÁ ÌÈÏÎ
אביגדור שלומוביץ הכיר בלימודיו בטכניון
את אשתו, גלית, ואת הלימודים בפקולטה
הוא סיים כמצטיין דיקן. בחברת ”אלביט“ הוא
השתלב עוד בתקופת לימודיו, ותפקידו האחרון
בחברה היה מנהל תחום עיבוד תמונה למערכות
מוטסות. כיום הוא עובד בחברת ”פייברזון“,
העוסקת בפיתוח בתחום האופטי. ”הרלוונטיות
של הטכניון לקריירה שלי אינה מוטלת בספק,“
הוא אומר. ”יותר מכל, הטכניון לימד אותי
ללמוד, לחקור ולחשוב. אלה הכלים שאי אפשר
בלעדיהם.
“אם בשנה הראשונה למדנו את הבסיס המדעי
והתיאורטי, הרי שבשנים הבאות למדנו את
הפרקטיקה, וזה היה חלק משמעותי מאוד.
איך לעשות אלגוריתמיקה - הבסיס לכל פיתוח
בתחום שלנו - זה משהו שלמדתי בטכניון.“
גם שלומוביץ מתקשה לשכוח אנקדוטות
משעשעות מאותה תקופה. ”יום אחד נכנס לחדר
שלי סטודנט אחר, ז‘אן לסרי, עם בקשה בהולה:
נייר דבק. למה? כי הוא הכניס את התרגיל לתא
של המרצה, ואז גילה שהיתה לו טעות. מצאנו
נייר דבק, והוא הלך לדוג את התרגיל.“
תרבות אחרת
ירון הופרט היה אחד העתודאים במחזור
4891. לאחר לימודיו הוא שירת בחיל אוויר,
, ולשםFבפיתוח סימולטורים של מטוסי 61-
כך שהה במשך שנתיים בארה“ב. אחרי פרישתו
מהצבא הוא שימש סמנכ“ל בסאיטקס בבריסל,
תפקיד שמנע ממנו לסיים את התואר השני,
שאותו התחיל בפקולטה בהנדסה ביו-רפואית
)בהנחיית פרופסור אורי דינר(: שינויים בקצב
פעימות הלב של טייסים בסימולטור ובטיסה
אמיתית.
לאחר פרישתו מסאיטקס עבד הופרט באלדור
ואחר כך בקומברס, ומשנת 2002 הוא משמש
סמנכ“ל ישראל וסקנדינביה בחברת אמדוקס.
את ימי השבוע הוא מחלק בין ישראל )שישי-
ראשון( לסקנדינביה )שני-שישי(. בטיסות
לישראל וממנה הוא פוגש בוגרי טכניון רבים
שהתברגו בתפקידים בכירים בתעשייה.
”התפקיד הזה מחייב אותי להכיר תרבות
אחרת לגמרי, ולהבין שיש הבדלים תהומיים
בין שוודים ונורבגים, בין פינים לסקנדינביים
- כל המגוון הזה שאנחנו נוהגים להכניס תחת
הכותרת ’סקנדינביה‘. צריך להבין שבמערב
אירופה, אם אתה רוצה לדבר עם לקוח אחרי
חמש אחר הצהריים, זה בלתי אפשרי – לא מפני
שהוא עצלן, אלא מפני שככה עובדים שם, לא
כמו אצלנו. ובחודש יולי אין עם מי לדבר, כי
יש חופשת קיץ. ולמרות כל זה, ההישגים שלהם
לא נופלים משלנו, הישראלים. בסופו של דבר,
באזור ההוא צמחו נוקיה ואריקסון.
”מהטכניון למדתי לקחת משהו חדש, ללמוד
אותו במהירות, להבין ’מי נגד מי‘, לשאול
את השאלות הנכונות, להסתכל על התוצאה
הסופית ולדעת אם זה ’עושה שכל‘. היום,
בפיתוח מוצרים, נהוג לקחת רכיבים קיימים
ולבצע אינטגרציה. רק כשנתקעים נאלצים
לחזור לבסיס, לעקרונות היסודיים, וזה משהו
שלומדים בטכניון.“
¯˙Ò „ÏÈ
איתן נאור, מנהל מו“פ מינהלי בחברת אלתא,
שייך גם הוא למחזור 4891. אשתו, מיכל, זוכרת
היטב את תקופת לימודיו בטכניון. היא עצמה
למדה בתל אביב אבל גרה במעונות הטכניון.
”במעונות גרו זוגות נשואים, אבל לא זוגות
עם ילדים - זוגות עם ילדים איבדו את הזכות
לגור במעונות. את הילד של השכנים שלנו -
זוג מארצות הברית - הסתרנו במשך חצי שנה.
הסתרנו אותו אפילו מהמנקה שבאה כל בוקר.
”סיימתי ללמוד לפני איתן, אז המשכנו לגור
כאן, וכל יום יצאתי מהטכניון בחמש וחצי,
לעבוד כמורה במרכז. בימים שלא עבדתי הייתי
מחפשת אולם הרצאות כדי לשבת בו ולבדוק
מבחנים, כי בחדרים שלנו לא היה חימום.“