Page 47 - מגזין הטכניון | סתיו 2010

47 ÔÂÈÎˉ ȯ‚· Ô‚¯‡
מ ו ז י א ו ן א ר ץ י ש ר א ל , ת ל א ב י ב מ ר כ ז ה מ ב ק ר י ם ע “ ש ק ו ל ר , ה ט כ נ י ו ן
לנשום בכדי לישון ∫‡È·Ï ı¯Ù ¯ÂÒÙ¯٠24.11.2010 : לנשום בכדי לישון‡È·Ï ı¯Ù ¯ÂÒÙ¯٠17.11.2010
על מרצים עצלים והוכחות הולוגרפיות ∫Ô¢˘ Ô· Èχ ¯ÂÒÙ¯٠22.12.2010 : כיצד מבדילה מערכת החיסון בין עצמי לזר? Ôȯ˜ Ô˙ ¯ÂÒÙ¯٠15.12.2010
מדוע וכיצד מתפרקים החלבונים ∫˜˘¯‰ ̉¯·‡ ¯ÂÒÙ¯٠26.1.2011
בתאים?
: מדוע וכיצד מתפרקים החלבונים˜˘¯‰ ̉¯·‡ ¯ÂÒÙ¯٠12.1.2011
בתאים?
תאי גזע עובריים: האם ניתן לתקן לב ∫ÔÈÈË˘Ù‚ ¯Â‡ÈÏ ¯ÂÒÙ¯٠16.2.2011
שבור?
מיקום אור על ידי אי-סדר ∫·‚˘ ÈËÂÓ ¯ÂÒÙ¯٠2.2.2011
העתיד הגדול של הדברים הקטנים באבחון ∫˜È‡Á ̇ÒÂÁ ¯¢„ 30.3.2011
וטיפול במחלות
משחקי חתול ועכבר בתאים ∫ÔÓ˜ÈÏ‚ χÎÈÓ ¯ÂÒÙ¯٠2.3.2011
המרוץ אחר החלקיק האלוהי ∫Ôʯ ̯ÂÈ ¯ÂÒÙ¯٠25.5.2011 ללמוד מהטבע - ממחקר הדבקה ∫„ÏÙ≠˜‡È· ˙ψ·Á ¯ÂÒÙ¯٠6.4.2011
של אצות לפיתוח דבקים לשימושים רפואיים
איך נושא זה קשור להולכה חשמלית בחומרים
ואיך הוא קשור לפרס נובל שקיבל פיליפ אנדרסון
בשנת 7791, אשר בזמנו לא הוכח ניסויית?
בהרצאתו ינסה פרופסור שגב לקשר בין נושאים
אלו ולספר על מחקרו בתחום זה.
È¯˘χ‰ Û‡‰
מהפקולטה להנדסה ˜È‡Á ̇ÒÂÁ ¯ÂÒÙ¯Ù
כימית ומכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה ירצה על
"העתיד הגדול של הדברים הקטנים באבחון
וטיפול במחלות".
ההרצאה תתמקד בסקירת תהליך פיתוח ואפיון
מערכת הרחה מלאכותית )אף אלקטרוני( מבוססת
ננו-טכנולוגיה, אשר יכולה להריח מגוון רחב של
)ביו(חומרים. כמו כן יוצגו תוצאות ניסיוניות עבור
אף אלקטרוני המפותח במעבדות המחקר בטכניון
ויכול להבדיל בין מחלות שונות )כגון סוגים שונים
של מחלות סרטניות, מחלות כליה וכו‘( ובין
שלבים שונים של מחלה ספציפית באמצעות
דגימות נשימה, בצורה לא-פולשנית. האתגרים
בתחום הננו-טכנולוגיה בכלל, ובאף האלקטרוני
בפרט, יידונו בהרצאה.
¯·ÎÚÂ ÏÂ˙Á
מהפקולטה לביולוגיה ÔÓ˜ÈÏ‚ χÎÈÓ ¯ÂÒÙ¯Ù
ירצה על ’משחקי חתול ועכבר בתאים: לתת
לחלבונים לשמור על חלבונים‘.
כיום ניתן לאבחן, בשיטות ביו-פיזיות מתוחכמות,
את כל סוגי החלבונים הנמצאים בכל תא חי, ואף
לכמת את רמת החלבונים והשינויים היחסיים
בתגובה לתנאי עקה פנימיים או חיצוניים )למשל
לעקוב בדיוק רב אחר השינויים במרכיבי התא
במהלך הזדקנות התאים(.
סך כל החלבונים המרכיבים תא או רקמה בזמן
( ותחום המחקרproteomeנתון נקרא "פרוטאום" )
החוקר את השינויים המתחוללים בחלבוני
.(proteomics הפרוטאום נקרא "פרוטאומיקה" )
אחד ממנגנוני הבקרה היעילים על הפרוטאום
הינו סילוק נקודתי ומבוקר של חלבונים על ידי
הפרוטאזום. פרופסור גליקמן יתאר את יחסי
הגומלין בין הפרוטאזום לחלבוני התא.
ȉÂχ‰ ˜È˜ÏÁ‰
מהפקולטה לפיזיקה יפתח Ôʯ ̯ÂÈ ¯ÂÒÙ¯Ù
צוהר למחקר הבינלאומי המתבצע במאיץ בשוויץ
ויספר על ’המרוץ אחר החלקיק האלוהי‘.
במסגרת ניסיונותינו במשך אלפי השנים להבין
ממה עולמנו עשוי פותחו תיאוריות שונות אשר
נבחנו לאורך ההיסטוריה האנושית ולרוב גם
נפסלו. התיאוריה השלטת כיום נקראת המודל
הסטנדרטי, והיא מתארת היטב את כל התופעות
אשר נצפו בטבע; אבל לתיאוריה זו חסר חלקיק
אחד בעל חשיבות מכרעת. זהו חלקיק ההיגס
אשר כונה גם "החלקיק האלוהי". ההרצאה תעסוק
בחיפוש אחריו.
˙ˆ‡‰Ó „ÂÓÏÏ
מהפקולטה „ÏÙ≠˜‡È· ˙ψ·Á ¯ÂÒÙ¯Ù
להנדסה כימית תדבר על הנושא "ללמוד מהטבע:
ממחקר הדבקה של אצות לפיתוח דבקים
לשימושים רפואיים".
כל ניתוח, ומרבית הפציעות המתרחשות בבני
אדם, מחייבות איחוי רקמות במרכז רפואי. ברוב
המקרים מדובר בפעולה שגרתית המתבצעת
בעזרת אמצעים מכניים כגון תפרים או סיכות,
אולם במקרים מסוימים ניתן להשיג תוצאות
קליניות טובות יותר כאשר איחוי הרקמה מערב
שימוש בדבקים רפואיים. לדוגמא, ניתן למזער
הופעת צלקות לאחר איחוי פצעים שטחיים בעור
בעזרת דבק כחלופה לתפרים. דוגמה נוספת היא
דבקים רפואיים המיושמים בזמן ניתוח כלי דם.
למרות היתרונות הקליניים, מספרם של הדבקים
הנמצאים בשימוש שגרתי עדיין קטן יחסית
ומחירם גבוה. אחת הסיבות לכך נעוצה בקושי
הטכנולוגי לפתח חומרים אשר מסוגלים להיצמד
למשטחים רטובים. הטבע, לעומת זאת, פתר
בעיה זו בקלות יחסית. יצורים ימיים רבים,
כגון שבלולים, צדפות ואצות, מסוגלים להיצמד
למשטחים מתחת לפני הים ולעמוד בפני הכוחות
העזים של הגלים מבלי להתנתק ממקומם. יכולת
מדהימה זו מהווה מקור השראה למדענים,
המנסים לפתח דבקים סינתטיים בעלי יכולת
דומה ליישומים רפואיים.
˘‚ÙÓ ‡È‰ ‰‡ˆ¯‰ ÏÎ Æ˙˜˙¯Ó ‰ÂÚ ‰È‰˙ ÂÊ
˙Á˙Ù ‡È‰Â ¨ÂȯÁ¢ ÔÂÈÎË È¯‚· Ï˘ ÌÈ˙ÈÓÚ
ÆÁ·Â˘Ó ‰Ù˜Â ‰Ï˜ ‰Á¯‡ ¨˙È‚È‚Á ÌÈÙ ˙Ï·˜·
ȯ‚Â·Ï ˙È˙ÂÚÓ˘Ó ‰Á‰ ≠ ÌÂÏ˘˙· ‰ÒÈΉ
Ư˙‡· ÌÈÓ¢¯‰ ÔÂÈÎˉ
˙Ó¯˙ ≠ Ìȯ‚·‰ ¯˜Ò
χ¯˘È ˙ÏÎÏÎÏ ÔÂÈÎˉ ȯ‚·
¨‰Ø¯˜È ÔÂÈÎË ˙د‚·
בימים אלה אנו מבצעים סקר נרחב בקרב בוגרי
הטכניון לדורותיהם, במטרה לבחון את תרומתו
של הטכניון, באמצעות בוגריו, למשק בישראל
ולהתפתחות הטכנולוגית בעולם
, בהנחיית פרופסורMIT במחקר דומה שבוצע ב-
MIT אדוארד רוברטס, נמצא, כי תרומת בוגרי
לכלכלה האמריקאית היא רבת משמעות.
במחקר צוין כי:
“If the active companies founded by MIT
graduates formed an independent nation,
their revenues would make that nation at
least the seventeenth-largest economy in
the world.”
המחקר מתבצע במוסד שמואל נאמן בטכניון.
במסגרת המחקר תתבקש למלא שאלון
אינטרנטי קצר - נדרשות לך כחמש דקות.
תרומתך חשובה ביותר לאומדן תרומת הטכניון
למשק ולכלכלה.
∫Ìȯ‚·‰ ¯˙‡· ¯˜Ò‰ ÈÂÏÈÓÏ
www.technion-alumni.org
או בטל‘ 0173928-40 www.technion-alumni.org את ר הבוגרים ∫‰Ó˘¯‰Â ÌÈ˯ÙÏ • ±π∫≥∞ ‰Ú˘· ‘„ ÈÓÈ· ‰ÓÈȘ˙˙ ˙‡ˆ¯‰‰