4 / 52
חדשות
4
ליפן
עם הלב
היזם מצלצל
פעמיים
חודש מרץ התקיים בטכניון כנס ישראלי-יפני
בנושא רפואה רנגרטיבית ושימושים רפואיים
בתאי גזע. האירוע נפתח בהרצאתו של פרופ’ קנג’י
) מאוניברסיטת קיוטו, שהציג
Osafune
אוספונה (
לגידול רקמות עבור חולי
hiPCSs
שימוש בגישת
כליות. בגישה זו מיוצרות רקמות בוגרות מתאי
גזע עובריים שמקורם בתאים בוגרים זמינים (עור,
למשל) בגופו של המטופל. במילים אחרות, התאים
שנלקחים מהמטופל נהפכים לתאי גזע עובריים
שיכולים להתמיין פוטנציאלית לכל סוג רקמה. פרופ’
אוספונה הופך תאים אלה לתאי כליה המיועדים
להשתלה. לדבריו, “כיום אנחנו מצליחים לייצר תאים
בודדים, ובקרוב נוכל לייצר רקמה, אבל החלום שלי
הוא לגדל במעבדה כליה שלמה להשתלה.”
פרופ’ ליאור גפשטיין, חבר סגל בפקולטה לרפואה
ע”ש רפפורט בטכניון וראש המחלקה לקרדיולוגיה
בקריה הרפואית רמב”ם, אמר כי הטכניון מוביל
, וכי נושא זה יכול להוות
hiPCSs
במחקר בתחום ה-
מכנה משותף לחיבור עם אוניברסיטת קיוטו. פרופ’
גפשטיין הציג לפרופ’ אוספונה ולשאר המשתתפים
את ההתפתחויות האחרונות במעבדתו בתחום
שיקום הלב. גם כאן מתנהלת העבודה בגישת
- תאי גוף הנהפכים לתאי גזע עובריים
hiPCSs
שמהם מיוצרים תאי לב. טכנולוגיה זו הודגמה
בהצלחה על ידי פרופ’ גפשטיין בכמה אפיקים ובהם
השתלת תאי קוצב לאנשים הסובלים מבעיית קצב
בלב והשתלת רקמה של עליית לב לסובלים מפרפור
חדרים.
חוקרים נוספים מהטכניון שהציגו את מחקריהם
בכנס היו פרופ’ עופר בינה, פרופ’ שולמית לבנברג,
פרופ’-משנה רובי שלום-פוירשטיין וד”ר יובל אבני.
Microbot
בפברואר השתתפו בכירי חברת
23
-
ב
Closing Bell
בטקס צלצול הסגירה (
Medical
בבורסת נאסד”ק. ההשתתפות בטקס
)Ceremony
היא מחוות כבוד של נאסד”ק הניתנת בדרך כלל
לחברות הנסחרות בה.
מבוססת על טכנולוגיה
Microbot Medical
שפותחה במעבדתו של פרופ’ משה שהם
מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, שהשתתף גם
הוא בטקס. בשנה שעברה הוזמנו לטקס הצלצול
נציגי חברה אחרת שייסד פרופ’ שהם - מזור
רובוטיקה.
ב
סקרנות
מסר של
חיפה נחנכה לאחרונה כיכר חתני פרס נובל לכבודם של שלושת
חתני פרס נובל מהטכניון פרופ’-מחקר אברהם הרשקו, פרופ’-
מחקר אהרן צ’חנובר ופרופ’-מחקר דן שכטמן. בטקס נכחו שלושת
חתני הפרס ונשותיהם, ראש העיר יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ
לביא, נשיא אוניברסיטת חיפה פרופ’ רון רובין ומנכ”ל הקריה הרפואית
רמב”ם פרופ’ רפי ביאר.
נשיא הטכניון אמר כי “זכייתם של הפרופסורים הרשקו, צ’חנובר ושכטמן
בפרס נובל הייתה ציון דרך משמעותי בהיסטוריה של הטכניון ומרכיב
חשוב בהצבתו בשורה הראשונה של אוניברסיטאות מדעיות-טכנולוגיות
בעולם. פרס נובל הוא עדות לכישרון, להתמדה ולתעוזה.”
“הטקס הזה הוא סגירת מעגל עבורי,” אמר פרופ’-מחקר צ’חנובר.
“נולדתי בחיפה להורים שהגיעו אליה לאחר מלחמת העולם הראשונה
והקימו בה את ביתם. כעת נבנית הכיכר הזאת כמסר של סקרנות:
הילדים שיעברו כאן ישאלו למשל מהם גבישים ולמה חלבונים
מתפרקים, והסקרנות הזאת תוביל אותם אל המדע - בעקבותינו, אבל
בדרכים אחרות.”
בתמונה, מימין לשמאל: פרופ’ פרץ לביא עם חתני הפרס פרופ’-מחקר
אברהם הרשקו, פרופ’-מחקר דן שכטמן ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר.
ב
ב