שביעי

03.07.2026 | י"ח בתמוז תשפ"ו | 07 גיליון | | 12 התמודדות ושמחה; יפור שיכול בק לות להפוכ ל רט או דרה, רק שאת ת ריט חייה היא מנ ה לכתוב יחד עמ היושב במרומימ. נגזר דיני למות? באואר נולדה באלונ שבות להורימ עברה למצ 3 שעלו מאנגליה. בגיל פה נטופה שבגליל, ובכיתה ג' חזרה המשפחה לארבע שנות שליחות באי הבריטי. כשנה לאחר השיבה לארצ, היא חוותה את "נקודת המפנה שממנה הכל ה תבכ - וגמ נהיה יותר טוב". ?13 ככ את מגדירה רטנ בגיל "היומ כנ. אז? בוודאי שלא". זה החל בכאבי בטנ ועלייה במשקל, עד שלרגע היה חשש שהיא בהריונ. בדיקת אולטר אונד בבית החולימ גילתה שהיא אכנ נושאת ברחמה משהו, אכ לא עובר - אלא גידול ק"ג. "האבחנה הייתה רטנ 2.5 של אלימ", היא נזכרת, וניכר שלמרות הפתיחות שבה היא בוחרת לשתפ את יפורה, היא עדיינ חשה באותו כאב. "עברתי ניתוח להוצאת הגידול, ואני זוכרת שבראש חשבתי שאמ האבחנה ניתנה בערב יומ כיפור - אז כנראה נגזר דיני למות". איכ מתמודדימ בגיל כזה עמ בשורה כזאת? "בשוק, אבל לגופ יש מנגנונ מו פלא של הישרדות. אתה פשוט שורד. בדיעבד הבנתי כמה הייתי חולה, חלשה וקרובה למוות, אבל אז פשוט שרדתי. למדתי מה רטנ שבחיימ יש טוב וגמ רע, ולפעמימ המ באימ ביחד. היה לי רע במשכ שנתיימ של טיפולימ שהיו גיהינומ, אבל היו לי גמ רגעימ טובימ". כמו מה? "הקהילה ביישוב, שממש החזיקה לנו את הבית באותנ שנימ. זה היה ברמה שאמ אחד האחימ שלי היה חולה, אז כדי שלא אידבק ממנו בגלל המערכת החי ונית החלשה שלי, הוא פשוט עבר זמנית לשכנימ; החברימ המדהימימ, שהיו מבקרימ ונותנימ הרגשה טובה; המורות מהאולפנית שביקרו ועזרו לי; וכמובנ ההורימ והאחימ, שהיו שמ בשבילי ברגעימ הכי קשימ. המ אלה שאיפשרו לי לשרוד". אחרי שנתיימ של טיפולימ נעלמ הגידול, והרופאימ אמרו להוריה שהכימותרפיה הפ יקה להשפיע. המשמעות: הטיפול צלח או שה רטנ יחזור בצורה קטלנית. "לא הייתי חולה וגמ לא בריאה. זה היה קשה, כי אחרי שנתיימ בעולמ של מבוגרימ, התע קויות של נערות נראו לי כמו שטויות. פגשתי את המוות וניצחתי אותו, וכולנ מתע קות במה ללבוש או לאכול". היא נשאבה לק מ בעולמ ה"שטותי" הזה, אבל ני תה ליצוק לתוכו משמ עות: הדריכה בבני עקיבא, השלימה בגרויות ומדי פעמ הציצה מעבר לכתפ כדי לבדוק אמ ה רטנ המאיימ נכות. 100% חזר. "יצאתי מהמחלה עמ המעיימ שלי נפגעו, והגופ לא תיפ קד כמו קודמ. הפכתי להודיה אחרת, וכמובנ חייתי בחרדה שה רטנ יחזור. בשלב מ וימ אפילו היה בי רצונ שזה יחזור וא יימ עמ זה. החיימ היו קשימ, הכאבימ היו קשימ, ולא חייתי כמו שאר הילדימ. אבל ידעתי גמ שבחרו בי לחיות ושהקב"ה הוא חלק בלתי נפרד מחיי". שמחתי באמת להיות דודה כש יימה את הלימודימ, הלכה באואר לשנתיימ בשירות לאומי, וב מהלכנ החליטה שעליה להינשא בגיל צעיר. אז הכירה את ידידיה, שגמ הוא החלימ מ רטנ )"למרות שה רטנ שלו היה שפעת לעומת שלי", היא נישאה וכעבור 19 מחייכת(, ובגיל זמנ קצר החלה ללמוד באוניבר יטה. זמנ קצר לאחר שחלתה בפעמ הראשונה עברה הודיה הליכ לשי מור פוריות, מכיוונ שהוריה הבינו כי ייתכנ שבתמ לא תוכל ללדת. "כש נישאנו, אמרתי לידידיה שאני רוצה שנהיה שמחימ. שלא נהיה מהזוגות שטיפולי הפוריות מאמללימ אותמ והופכימ להיות כל חייהמ. רציתי שהבית יהיה מלא חיימ. רציתי ללכת לכל השמחות. ידעתי שיהיה קשה ושלא תהיה לנו משפחה גדולה, אבל רציתי שתהיה לנו משפחה". הודיה ידעה כאמור שיהיה קשה, אכ לא שיערה כמה. בגיל , בזמנ תהליכ פוריות, היא 23 קיבלה את הבשורה המרה שחלתה שוב ב רטנ. "אבל זה לא שה רטנ חזר", היא מדגי שה, "פשוט קיבלתי רטנ חדש. ההורימ שלי קיבלו את הבשו רה בצורה קשה מאוד. אבל אמרתי לכולמ וגמ לעצמי: עברתי את זה פעמ אחת, אני אעבור את זה שוב. הפעמ ידעתי כבר מי אני ולמה אני מ וגלת. הזוגיות בהודיה שלכן < אמרתי לעצמי: את הכאב והנכות אני לא יכולה לבחור. אני כן יכולה לבחור מה לעשות עם מה שיש לי - לעשות דברים גדולים או לבחור להיות קטנה. בחרתי בית שמח