שביעי

אחת מנקודות התפנית הרוחניות של נורית היא החזרה אל מורשת חכמי המזרח וה רת השיפוטיות בחי נוכ. "בהלווייתו של הרב חיימ דרו קמנ זצ"ל עשיתי שלומ פנימי עמ כל העולמ הדתי", היא משתפת. "הבנתי שיש בנו עיוורונ. ראיתי את הרבנית המנוחה שרה דרוקמנ, פייטרית של ארצ ישראל, והבנתי שאני לא צריכה למחוק את הזהות שלי כדי להיות חלק מהציונות הדתית". כחלק מככ יזמה את כנ העיר השחר, שע ק בחינוכ בנות לאור תפי ת חכמי המזרח )בהשתתפות ללי דרעי, הרבנית ימימה ותלמידי הרב משאש(. "אצל חכמי המזרח, כמו אצל הרב משאש, אינ שיפוטיות. במרוקו לא היו חרדימ מול משכילימ, כולמ היו באותו מרחב, מוקפימ באהבה". נורית משתפת בפיוט שכתב רב האולפנה, הרב נועמ הכהנ, המבטא את הדיאלוג הבינ דורי ואת הכמיהה לאהבה. "דור העתיד שלנו לא רוצה שיכני ו אותו לתבניות. המילימ 'ריח שוויש' במרוקאית פירושנ: שב, תנוח, תנשומ רגע. זה דור עמ אמביציות ויכולות אדירות, כפי שראינו בגבורת הלוחמימ בשלוש השנימ האחרונות. אבל הוא זקוק לאהבה, לאמונה ול חיבוק, לא למ גרות כובלות". רואה אותך, מאמינה בך האולפנה שאותה היא מנהלת נפגעה לפני שנה וחצי מפגיעת טיל איראני, ולא היה אפשר עוד ללמוד בה. בית ה פר אולצ להתפנות, ודוידי הפכה את זה ל וג של הזדמנות: במשכ חו דשימ התנהלו הלימודימ בתוכ הפ קולטה למדעי הרפואה באוניבר יטת בנ גוריונ בבאר שבע. "זה היה שיבוש לטובה, חלומ של כל מנהלת", היא אומרת בחיוכ ר ק טי. "התלמידות הלכו במ דרונות לצד רופאימ, נחשפו למחלקות בבית החולימ ורוקה, ומתוכ ככ צמחה תוכנית 'אקו רפואה', שבה הקמנו כיתות ייעודיות שבהנ התלמידות נח אלול, היא משווה את החינוכ לדימוי של בעל התניא על "המלכ בשדה": "באלול יוצא המלכ אל השדה לתוכ החיימ עצממ, ומקבל את כולמ ב בר פנימ יפות. זו ההגדרה העמוקה של החינוכ: לא לחכות שהתלמידה תגיע לארמונ כשהיא כבר מוכנה, אלא לצאת אל השדה שלה, במקומ שבו היא נמצאת עכשיו - בינ שזה שדה של הצלחה ובינ שזה שדה מלא מה מורות - ולהגיד לה: 'טוב שבאת, אני רואה אותכ ומאמינה בכ'". איפה את רואה את עצמכ בעוד חמש שנימ? "חלומי הגדול הוא להמשיכ ולפתח את האולפנה ולהקימ בה בית מדרש לנשימ, שיאגד את תורת חכמי כל העדות. ח רימ בתי מדרש אמיתיימ לבנות בתוכ אולפנות, ואנחנו חייבימ להגדיל את התורה הזאת". "כמו שיש נטל מילואימ וצבא, המשימה הלאומית של עמ ישראל היא חינוכ, חינוכ ועוד חינוכ. הטובימ לחינוכ. אמא שלי באה פעמ לאולפנה עמ חמגשית של אוכל מרוקאי, וע מדה מול אנשי האקדמיה וההנהלה ואמרה להמ: 'דעו לכמ, יש לכמ זכות לחנכ את הדור'. זו הזכות של כולנו". מה את מאחלת לנו כחברה? באוקטובר, נלחמו על 7 "לפני מחיצה בדיזנגופ בערב יומ הכיפו רימ. אני מבקשת מכולנו: בואו נילחמ לה יר את המחיצות, ולא בתפילה. כולנו מתפללימ לשלומ, אבל צריכ לעשות שלומ וללכת לקראת השני והאחר. החרדימ המ לא אויב, השמאל הוא לא אויב. עלינו לחיות ביחד, ליצור שותפויות בשכונות מעורבות ולשמור על לשוננו. אנחנו עמ אחד, • ועלינו לעשות שלומ בתוכנו". בואו נילחם להסיר את המחיצות. כולנו מתפללים לשלום, אבל צריך לעשות שלום וללכת לקראת השני. החרדים הם לא אויב, השמאל הוא לא אויב. עלינו לחיות ביחד שפות לעולמ הרפואה והמ חקר כבר מגיל תיכונ. אנחנו משתפימ פעולה עמ בתי חולימ ומרכזימ רפואיימ מובילימ - ו רוקה, שיבא וא ותא - כדי להעניק להנ למידה מעשית ובלתי אמצעית". באגרת שכתבה לא חרונה לצוות החינוכי, לכבוד פתיחת חודש צילום: רעות אלימלך צילום: אלבום משפחתי 28.08.2026 | ט"ו באלול תשפ"ו | 15 גיליון | | 12