שביעי

13 | 10 גיליון | 24.07.2026 | י' באב תשפ״ו | בני יונות לכבות את האש או בקבל תמ אליו הביתה באותה שבת. "תושבי יצהר המדהימימ דאגו לנו לכל דבר, ויש הרבה מאוד אנשימ שבאו בשבת כדי להילחמ באש, בהמ הרבה מאוד נערי גבעות שיש מי שאוהבימ לדבר עליהמ בזלזול". המשפחות שמתגוררות 110 מ 15 בחוות גלעד איבדו את ביתנ, כמו גמ כמעט כל הע קימ שפעלו ביישוב. "כל אחד מהנפגעימ הוא עולמ ומ לואו. יש כאנ זוג שעבר לחווה רק לפני שבועיימ, וביתו נשרפ. משפחה שנימ שבהנ הת 11 אחרת חזרה אחרי גוררה במקומ אחר, וגמ מהבית שלה לא נשאר זכר, שבועיימ בלבד לאחר שעברה אליו. זו חוויה וריאלי טית". מבחינתכמ, מדובר בהצתה? "לכל דבר ועניינ. אינ שאלה. אנח נו למודי הצתות, וברור לנו שאירוע כזה לא יכול להיגרמ מ יגריה שמי שהו זרק. זה היה אירוע קיצונ. שטחימ שלמימ נחרכו ונשרפו עד הי וד". היה לכ כבר זמנ לחשוב על מה שקרה ועוד ב מיכות לט' באב? "יש במה שקרה לנו מימד של חו רבנ הבית, אבל חוות גלעד היא מקומ חלוצי. לאורכ כל השנימ היינו חלו צימ בהתיישבות, בחינוכ וברוח. יש כאנ אהבת חינמ מיוחדת בינ התוש בימ, ופרגונ בלתי רגיל בינ הע קימ. הכל עדיינ טרי מאוד, אבל אנחנו מרגישימ שה' בחר בנו לשליחות שעוד אינה ברורה לנו. "יש כאנ המחשה מ וימת של צער האמונה החזקה שה' ידאג לנו וית מוכ בנו. כפי שהצלחנו להצמיח מקומ פורח ומשגשג מתוכ האדמה הזאת, נגד כל ה יכויימ, ככ גמ נצמח ונגדל מתוכ השבר הזה. "מישהי אמרה לי שבשפת אמת כתוב שמי שנחרב ביתו, זה כאילו השכבה החיצונית התפרקה כדי שני תנ יהיה להיכנ יותר פנימה אל הלב. אז אולי הקב"ה שבר אותנו כדי לתת לאור של חוות גלעד לצאת החוצה, לכל עמ ישראל. אנחנו בתוכ ימימ של אבל וחורבנ, אבל יש בנו הרבה אהבת חינמ. זו מכה כואבת, ואנחנו בוחרימ להביט עליה כעל חבלי לידה • לפני הגאולה". השכינה, ולצידה אמונה חזקה שאפשר להיבנות מחדש וש'גדול יהיה כבוד הבית האחרונ מנ הראשונ'. האירוע הזה הוא ב דר גודל לא רגיל, ולכנ גמ התחושה היא שאנחנו בידיו של הקב"ה באופנ לא רגיל. מבחינתנו קיימת רק אפשרות אחת: לצמוח מחדש, באופנ כפול ומכופל. החווה תגדל ותתרחב, ומכאנ אנחנו רק נצמח". מאז נודע דבר השריפה, אנשימ רבימ מההתיישבות ומחוצה לה ביקשו לתרומ לחווה ול ייע בשיקומה. תמר וחבריה רואימ בככ תהליכ שהחווה עברה. "בשבת בכיתי לאחותי ושאלתי אותה מה יהיה עמ הביטוח. היא אמרה לי שהביטוח הכי טוב הוא עמ ישראל. זה כל ככ נכונ, ואני רוצה לומר תודה מכל הלב לעמ ישראל. "האהבה וה ולידריות הנ בעוצמה מטורפת. זה מרגש, מחממ את הלב ונותנ לנו כוח. החיבוק והמעטפת מגיעימ מקיר לקיר, מצפונ ועד דרומ, מחילונימ ומדתיימ. אנשימ שאנחנו בכלל לא מכירימ מגיעימ, תומכימ ומחבקימ. מה שנותנ לנו כוח הוא הייתי בחרדה איומה. הייתה תחושה שכל החיים שלנו יכולים להיחרב. פחדנו שמישהו ייפגע, והתפללנו שכולם יהיו בסדר. ביקשתי מהקב"ה שישמור לנו על מפעל החיים, אבל בישרו לנו שהוא נשרף לחלוטין לתרומות עבור נפגעי השריפה